
"היתרון הגדול הוא שאני מקבל מתנות פעמיים"
עו"ד דוד שפירא, העוסק בממשק בין החוק וההלכה: על השימוש המבלבל בתאריך העברי ועל הצורך במועדים אחידים ומובנים לכל
ערב ראש השנה תשפ"ז - זהו כמעט התאריך העברי היחיד המוכר לרוב הישראלים (לצד יום הכיפורים). אפרים קישון טען, כי לתאריך העברי יש יתרון גדול: הוא כותב מזה חודשים "ל"ו בטובך תשתו"ק" ואיש אינו מבחין שאין יום כזה. יש רבנים שיאמרו שאסור להשתמש בתאריך לועזי, משום "דרכי הגויים", אבל לעו"ד דוד שפירא יש דעה הפוכה ומפתיעה.
שפירא הוא שומר מצוות ותלמיד חכם, בוגר ישיבה יוניברסיטי מחבר סדרת הספרים "תורת המשא ומתן" - וגם שותף בכיר ומוביל מיזוגים ורכישות, פרויקטים, תשתיות ואנרגיה במשרד ארנון-תדמור-לוי.
היכן התאריך העברי מצוי בחקיקה הישראלית?
"המקום החשוב ביותר הוא בחוק יסוד הכנסת. הוא קובע: 'הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם הייתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש'. כלומר: אם הכנסת משלימה את ימיה - מועד הבחירות הוא לפי התאריך העברי.
"אבל מה הופך את התאריך של חשון ליהודי? השם הוא בבלי, כמו שמות כל החודשים. איש מהילדים שלי, ובוודאי מהנכדים שלי, אינו יודע את התאריך הלועזי של יום ההולדת שלי. אבל אני גדלתי בארה"ב, לאיש לא הייתה בעיה של תאריך לועזי; אז למה אם אני אומר 'חשון' או 'טבת' זה הופך להיות דתי?
"הדבר הכי חשוב בתאריכים הוא שלא יתבלבלו. לפני מאות שנים הייתה בעם היהודי מחלוקת כיצד לספור את השנים: ממעשה בראשית? מיציאת מצרים? מחורבן בית שני? ממועד השתלטותה של יוון על העולם? זה חשוב כדי שיהיה סדר בעולם, ובצורה הכי מובהקת - בצד המסחרי.
"אם אנחנו לא מסכימים על התאריכים, הם הופכים להיות יחסיים כמו שערי מטבע. וזה כאשר אחד הדברים החשובים ביותר בתחום הממונות בהלכה הוא איזה נושה קודם, מהו התאריך של השעבוד. לכן התאריך העברי כשלעצמו פחות חשוב; יותר חשוב שנמצא מועד מוסכם".
תיפול מהכסא אם תינתן בלעדיות לתאריך הלועזי?
"ממש לא. סופרים את השנים מהולדת ישו; אז מה? ולא כולם מסכימים שהוא נולד באותה שנה. אם רוצים להיות בני אדם ולהסתדר בעולם, זה אחד הדברים הבסיסיים ביותר: שנדבר על אותו תאריך.
"תחשוב שכל אחד יסתובב עם שעון אחר, וזה הרי קיים - השעה בניו-יורק עכשיו שונה מאשר בתל אביב. אם לא תכתוב שצריך למסור הודעה עד יום זה וזה בשעה כך וכך לפי המקום המסוים, אי-אפשר לדעת מה המועד. מישהו יצר שעון בו כל העולם באותה שעה, פרט לכך שכאן אור ושם חושך. זה לא הצליח, אבל חשבו על זה כי בעולם גדול ומפוזר בו מדברים בזמן אמת, המטרה היא שתהיה אחידות".
כששואלים אותי מתי ראש השנה, אני עונה: כמו תמיד - א' תשרי.
"זה חלק מהבלבול. וזה תמיד חילוני ששואל את הדתי. אבל צריכים להגיע לדרך דיבור זהה ומובנת. קח לדוגמא את נושא הכתובה. כותבים בה רק את התאריך העברי, אבל אם כבר יצאו שני כוכבים - ייתכן שהיא מוקדמת מדי או מאוחרת מדי. אבל טרם מצאתי מישהו שיכניס תאריך לועזי לכתובה שלו".
היית עושה את זה?
"כן, או שלפחות תגיד לי באיזו שעה הכתובה נחתמה, ואוכל להסתכל באינטרנט מתי צאת הכוכבים באותו יום. זה מאוד משמעותי, אם הבעל העביר את נכסיו למישהו אחר דקה לפני החתונה, והאישה חושבת שהיא מתחתנת עם אדם רב נכסים. אחרי 20 שנה בא מישהו ואומר: קיבלתי את הנכסים חמש דקות לפני חתימת הכתובה. ואז פותחים את הכתובה ולא יודעים מתי היא נחתמה".
- שוטר עצר אזרח שצילם אותו - המשטרה תפצה
- העליון קובע לראשונה: קבלני "מחיר למשתכן" חייבים עקרונית באגרות מלאות
אתה יכול להגיד את אותו הדבר בכל עסקה ובכל שעבוד של נכסים.
"בעולם המודרני זה פחות היסטרי, כי שעבודים צריך לשמור ויש משמעות לרישום שהוא כמובן מתוארך. אבל בעולם בו אין רישום, כל הווריאציות קיימות, כי אנחנו לא מדברים על אותם תאריכים.
"אין משהו יהודי דרמטי כשלעצמו בתאריך. אני יודע שיום ההולדת שלי הוא ח' חשון ו-5 בנובמבר. היתרון הגדול הוא שאני מקבל מתנות פעמיים. אשתי יודעת את התאריך הלועזי, כי כך גדלנו בארה"ב, אבל הילדים והנכדים יודעים את התאריך העברי. אותו הדבר לגבי יום הנישואין שלנו; אנחנו נותנים מתנות זה לזו לפי התאריך הלועזי".
בתעודת הזהות שלי רשום תאריך לידה עברי לא נכון, כי נולדתי אחרי השקיעה אבל לפני חצות.
"האם באמת חשוב שבתעודת הזהות שלך יהיה רשום תאריך עברי, שהוא גם לא נכון?"
יש לזה משמעות לגבי מועד הבר-מצווה.
"אם זה המקור היחיד שלך לדעת מתי אתה בר-מצווה, אז אולי תתחייב במצוות כמה שעות קודם; אוי ואבוי. או שתאכל את החזיר האחרון שלך ותחשוב שעדיין אינך חוטא; אופס. שתי מערכות שפועלות בו זמנית - זה מסוכן".
היית מוציא מהמשחק את התאריך העברי?
"כן, אבל כמובן לא מהחיים הדתיים. הייתי מחייב את האזרחים להשתמש בתאריך הלועזי כדי שלא יהיה בלבול. מי שרוצה להוסיף עוד תאריך, שתהיה עוד אינפורמציה - שיהיה לו לבריאות".
עו"ד דוד שפירא (צילום: ניקי וסטהפל)