נתקעו בוורשה 16 יום (צילום: מקסים קוזלנקו, ויקיפדיה)
נתקעו בוורשה 16 יום (צילום: מקסים קוזלנקו, ויקיפדיה)

המחוזי: אל-על תפצה לקוח שנתקע ב"עם כלביא" על מלוא הוצאות הלינה

קובע: רגב לא הוציאה צו המגביל את חובת הפיצוי, ולכן חל החוק הרגיל - ולפיו אם נוסע נאלץ לשהות בחו"ל בשל ביטול טיסתו, הוא זכאי למלוא הוצאות הלינה הסבירות

איתמר לוין |

חברת אל-על תפצה נוסעים על מלוא הוצאות הלינה בהם נשאו, כאשר נתקעו בפולין למשך 16 יום במבצע "עם כלביא". כך קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, דרור ארד-אילון, אשר קיבל את ערעורו של אורי דהן על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. ארד-אילון אומר, כי פסיקתו נחוצה לנוכח העובדה שבתי המשפט לתביעות קטנות נוטים לטעות בפרשנות המשפטית - מה שאומר שלדעתו תיק זה אמור להנחות אותם מכאן ולהבא, כולל במלחמה עם איראן ובעימותים עתידיים.

דהן, רעייתו וארבעת ילדיהם טסו לקרקוב ב-12.6.25 ואמורים היו לחזור חמישה ימים מאוחר יותר. בשל המבצע נגד איראן וסגירת שמי הארץ, אל-על החזירה אותם ארצה בטיסת חילוץ רק בתחילת חודש יולי. דהן תבע את הוצאות שכירת הרכב לנסיעה מקרקוב לוורשה (4,800 שקל), מזון ושתייה (9,100 שקל), הוצאות לינה (18,500 שקל) ופיצוי על עוגמת נפש, ובסך הכל - 39,000 שקל. אל-על טענה שאינה חייבת בפיצוי כלל, משום שאינה צריכה לשאת בהשלכות המלחמה; לכל היותר עליה לפצות את דהן על שני לילות ואת שאר הנזק עליו לתבוע מהמדינה.

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל חלקית את תביעתו של דהן וחייב את אל-על לפצותו ב-15,000 שקל, מתוכם 4,500 שקל בגין ארבעה לילות. דהן ערער רק על רכיב זה בפסק הדין, וכאמור ארד-אילון קיבל את הערעור. הוא אומר, כי פסק הדין בתביעות הקטנות התבסס על פרשנות לא נכונה של התיקון לחוק שירותי תעופה, שנחקק במהלך מלחמת חרבות ברזל ונועד לעסוק בנסיבות חריגות של מלחמה. מדובר בשגיאה משפטית נפוצה בערכאת התביעות הקטנות ולכן יש מקום לדון בערעור, אומר ארד-אילון.

אין הגבלה על מספר הלילות

הסעיף בו מדובר הסמיך את שר התחבורה להגביל את מספר הלילות להם זכאי נוסע שטיסתו התבטלה בשל מלחמה. אולם, השרה מירי רגב לא הוציאה צו כזה, ולכן ממשיך לשרור המצב הרגיל, ולפיו הנוסע זכאי להחזר בגין שירותי הלינה אם טיסתו התבטלה. "משנדרשת לינה ולו של לילה אחד, אין בחוק הגבלה על מספר הלילות שנוסע שטיסתו בוטלה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן. עם זאת ברור, שהביטוי 'אם נדרשת' מלמד על כך שהסיוע לא ניתן אלא בגין שירותי לינה שיש בהם הכרח בשל השהייה שנכפית על הנוסע עד לטיסתו החלופית. 

"...מטבע הדברים, היקף החובה לפצות בגין שירותי לינה בגין שהייה 'נדרשת', מוגבלת ב'זמן סביר' וב'הוצאה סבירה'. כך, בית המשפט אינו חייב לקבל ככזה ראה וקדש את הוצאותיו של נוסע, ויש בידו לבדוק האם כל ימי השהיה היו דרושים, והאם עלותם סבירה". במקרה הנוכחי, יש חשיבות לכך שנציג אל-על אישר, כי המשפחה הוחזרה בהזדמנות הראשונה - דהיינו, הם נאלצו להישאר בוורשה 16 יום. 

אל-על טענה שהמשפחה אינה זכאית לפיצוי כלל, אך לא סתרה את טענתה לגבי הסכום ששילמה תמורת הלינה. החברה לא טענה שהסכום אינו סביר ולא הניחה תשתית עובדתית לכך שאין לקבל את הסכום הנתבע בגין הוצאות לינה, מציין ארד-אילון. לכן, החברה תשלם לדהן את מלוא הוצאות הלינה שתבע, בניכוי הסכום שכבר נפסק בתביעה הקטנה, כך שיהיה עליה להוסיף 14,000 שקל והפיצוי הכולל יהיה 29,000 שקל. אל-על גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 1,000 שקל. את דהן ייצג עו"ד ברק שמעוני, ואת אל-על - עו"ד נויה יוליש.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה