"אם נוהל הגילוי מרצון היה אנונימי, אזי הוא היה מצליח יותר"

רשות המיסים פרסמה היום את נתוני הגילוי מרצון של השנה האחרונה, ולפיו היא קיבלה כ-800 בקשות והמס הצפוי לגבייה הוא כ-150 מיליון שקל. בפעמים הקודמים, לפי נתוני הרשות עצמה, נכנסו 5 מיליארד שקל - בממוצע 625 מיליון שקל בשנה. האם מדובר בכישלון? ראש תחום המיסים במשרד גורניצקי, עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, אומר שהתמונה מורכבת יותר.

הגילוי מרצון הסתיים בקול ענות חלושה: 152.6 מיליון שקל בתוספת מס

האם נוהל הגילוי מרצון הנוכחי אכזב מבחינת כמות הפניות וגביית המס? ממה נובעות התוצאות הללו?

"כן ולא. אין מקום להשוות בין הנהלים הקודמים ובין הנוכחי, משום שאנחנו מדברים על תקופות שונות.

בנהלים הקודמים עיקר הפונים היו נישומים שהחזיקו בחו"ל כספים לא מדווחים, עוד מהתקופה של שיטת המס הטריטוריאלית כאשר הכנסות בחו"ל לא היו חייבות במס, וכן ירושות ומתנות שמקורם היה מחוץ לישראל. כמו כן היה נוהל הגילוי מרצון ליהלומנים, שהיה מאוד משמעותי ויישר את כל ענף היהלומים.

"במהלכים הקודמים הללו, ניתן לומר שנעשה ניקיון מאוד יסודי של העבר ולכן נגבו סכומי מס משמעותיים. היום כבר אין בנקים רציניים באירופה ובארה"ב שבהם מוחזקים חשבונות ישראליים בלתי מדווחים. לכן, מלכתחילה, הפוטנציאל של נוהל גילוי מרצון הנוכחי היה מצומצם יותר".

לפי נתוני רשות המיסים, רוב המדווחים היו על שכר דירה ורק מקצתם על קריפטו.

"כאשר הושק הנוהל הנוכחי, ההערכה הייתה שקיימת אוכלוסייה לא מבוטלת של שחקנים משמעותיים בתחום הקריפטו, ושזה יהיה הפעם המקור לגביית מסים משמעותית. אולם, לפי הנתונים שפורסמו, נראה שבפועל הגיעו משקיעים קטנים יחסית ולא שחקני הקריפטו הגדולים שמחזיקים הון משמעותי.

"ההערכה היא שהמכשול העיקרי בהקשר זה הוא העדר האנונימיות בנוהל הנוכחי. בעוד שהנהלים הקודמים אפשרו את ניהול כל ההליך באופן אנונימי לגמרי, הפעם הנוהל חייב חשיפה מלאה של הפרטים מלכתחילה ועוד דרך המערכת הממוחשבת.

• הגילוי מרצון הסתיים בקול ענות חלושה: 152.6 מיליון שקל בתוספת מס
• מס הרכישה יעלה בתחילת 2027? הקבלנים מפעילים את הלוביסטים, אבל זה לא יקרה

"זאת ועוד: רשות המיסים סירבה להחיל נוהל מיוחד וברור לגבי שחקני קריפטו, כך שהם עשויים היו לחוב במס פירותי מלא, לרבות כאשר ערך הנכסים הדיגטליים ירד משמעותית. ניתן להניח שהשחקנים היותר גדולים ומתוחכמים, שעושים את הפעילות דרך ישויות בחו"ל ושייתכן שחלקם מתגורר היום בחו"ל, נרתעו מללכת במסלול הזה.

"לגבי הכנסות משכר דירה, נראה כי בשל הפטורים וההקלות על הכנסות משכר דירה ובשל העדר חובת דיווח כללית, יש לא מעט נישומים שכושלים בדיווח הזה. ניהול הגילוי מרצון מאפשר לאותם נישומים להסדיר את ענייניהם בהקשר הזה. לגבי חשבונות בנק זרים בלתי מדווחים, מפתיע שעדיין קיימים חשבונות כאלה, גם אם במספרים נמוכים יחסית".

האם השקעת התשומות והפטור מהליכים פליליים מוצדקים?

"ראשית, אני לא בטוח שהתשומות המושקעות הן משמעותיות כפי שהיה בעבר. המערכת יחסית מתורגלת בתיקים הללו, והכל נעשה בצורה יותר יעילה מאשר בעבר. שנית, יש לזכור שמעבר לגביית המס בגין ההון וההכנסות הלא-מוצהרות, אותם נישומים נכנסים לרשת המס באופן מלא, ולכן תהיה מהם תשואת מס נוספת בעתיד.

"שלישית, דווקא לגבי נישומים קטנים יחסית, אין למערכת את האמצעים והרצון לפעול באמצעים פליליים. מסלול הגילוי מרצון מאפשר לאותם נישומים שחטאו לחזור בתשובה ולהסדיר את דיווחיהם כדין, ומכאן ואילך הם הופכים כשרים ומדווחים".

• בית המשפט שולח את בעלי מכבי ת"א כדורסל לפנות במהירות לבוררות
• ביקורת של כוכב אחד בגוגל עלתה לזוג 33 אלף שקל

כיצד ניתן להשיג תוצאות טובות יותר והאם יש מקום להמשיך בגילוי מרצון?

"הטענה העיקרית היא שאם הנוהל היה אנונימי, אזי הוא היה מצליח יותר. בה בעת, השאלה היא מדוע ייצא חוטא נשכר, ומדוע לאפשר את הפריבילגיה הזו. ישנה גם השאלה העקרונית: האם עצם העובדה שמדי כמה שנים יש נוהל גילוי מרצון, נותנת לגיטימציה להעלים מס, כי 'נסתדר בעתיד'. מהעבר האחר, זוהי דרך יעילה להכניס נישומים סורחים למערכת המס, בלי הפעלת הליכים פליליים וכנראה תוך חיסכון בתשומות של המערכת.

"שאלה נוספת שיש לתת עליה את הדעת: מהן האוכלוסיות שטרם הסדירו את ענייניהן. אם אלה שחקנים קריפטו מתוחכמים - אזי יש לשקול אימוץ נוהל ייחודי לאוכלוסייה הזו. אם אלה חברות זרות בשליטת תושבי ישראל - השאלה האם רוצים לעשות מהלך ייעודי בהקשר הזה. אם אלה משקיעי נדל"ן שיש להם דירות ששכר הדירה בגינן אינו מדווח - האם יש מקום להחיל חובת דיווח כללית".

עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן (צילום: שני נחמיאס)