חשבנו שהם מתאמנים לאולימפיאדה: סין מכינה את הרובוטים ההומנואידיים לשדה הקרב

לפני כשבועיים כתבנו כאן על הרובוט הסיני שהשלים ריצת 100 מטר בתוך 9.39 שניות - מהר יותר משיא העולם של יוסיין בולט. במשחקי הרובוטים ההומנואידיים בבייג'ינג המכונות רצו, קפצו, רקדו, שיחקו כדורגל והתאגרפו, במה שנראה כמו עוד חלון ראווה להתקדמות המהירה של תעשיית הרובוטיקה הסינית. אבל יומיים בלבד אחרי סיום המשחקים, העיתון הרשמי של צבא השחרור העממי הסיני הסתכל על אותן יכולות וראה משהו אחר. PLA Daily קרא להעביר מהר יותר את הטכנולוגיה מהמעבדות ומאירועי ההדגמה אל שטחי האימונים הצבאיים - בדרך למה שכינה "לוחמים" רובוטיים - להרחבה: המין האנושי איבד את הבכורה - רובוט רץ 100 מטר ב-9.39 שניות

תחקיר של רויטרס, שהתבסס על יותר מ-100 מכרזי רכש צבאיים, מחקרים אקדמיים, פטנטים, פרסומים רשמיים, מסמכי ממשלה וחומרים של חברות ביטחוניות בסין, מעלה שמערכת הביטחון הסינית מגדילה בשנתיים האחרונות את ההשקעה בבחינת שימושים צבאיים לרובוטים הומנואידיים.

המוסדות הצבאיים בוחנים כיצד הרובוטים מתמודדים עם תנאי שדה קרב, רוכשים מערכות לצורך ניסויים ואימון ובודקים כיצד בעתיד יוכלו לפעול לצד חיילים. הדגש עבר בשנים 2025 ו-2026 מהשאלה אם אפשר בכלל לבנות רובוט שיכול ללכת, לרוץ ולהחזיק חפצים - לשאלות של תפיסת הסביבה, הפעלת הידיים, ניווט ואיסוף כמויות גדולות של נתוני אימון.

שישה רובוטים נכנסים לבניין

אחד התרחישים שממחישים לאן הסינים מסתכלים מגיע ממחקר שפרסמו באוגוסט 2025 חוקרים ממרכז הניסוי של האוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיות הגנה של סין, NUDT, אחד ממוסדות המחקר המרכזיים של הצבא.

בתרחיש, כוח מסתער כולל שישה "רובוטי לחימה" - שילוב אפשרי של רובוטים הומנואידיים, כלבים רובוטיים וכלים בלתי מאוישים - המחולקים בין שני צוותי תקיפה ופועלים יחד עם חיילים. המשימה: להשתלט על בניין שמוחזק בידי האויב ולעבור בו קומה אחרי קומה וחדר אחרי חדר.

עם זאת, אפילו החוקרים לא מציגים את התרחיש כיכולת שקיימת היום. המחקר מתייחס לטכנולוגיה שהם מעריכים שתוכל להיות זמינה בתוך חמש עד עשר שנים, ואינו מפרט אילו כלי נשק ישאו הרובוטים או כיצד יקבלו החלטות בנוגע להפעלת אש.

דווקא בשטח בנוי יש היגיון מסוים בצורה האנושית. דלתות, מדרגות, מסדרונות, סולמות וכלים שונים תוכננו לבני אדם. רובוט בעל שתי רגליים ושתי ידיים יכול תיאורטית לנוע בסביבה הזאת ולהשתמש בתשתיות שכבר קיימות, בלי שצריך להתאים אותן למכונה.

אבל היתרון הזה מגיע במחיר. אם המשימה היא רק לשאת ציוד או לבצע סיור בשטח פתוח, רובוט על גלגלים או על ארבע רגליים יכול להיות פשוט יותר, זול יותר ואמין יותר. לכן השאלה מבחינת הצבא אינה אם הומנואידים יחליפו את כל הכלים הרובוטיים - אלא באילו משימות הגוף האנושי דווקא נותן להם יתרון.

"חדירה מאחורי קווי האויב"

המחקר הצבאי הסיני בתחום התחיל לצבור תאוצה כבר ב-2024, אבל ב-2025 הופיעו סימנים הרבה יותר קונקרטיים. בתחרות שקיימה NUDT ביוני 2025 נכללה משימה שדימתה חדירה מאחורי קווי האויב. הרובוטים נדרשו להיכנס לשטח, למפות אותו ולאתר מטרות. משימות אחרות כללו בדיקות זהות, סיורי אבטחה ובדיקות בבסיסים צבאיים. האוניברסיטה עצמה הציגה את התחרות בין היתר כדרך לאפשר לרובוטים להתקדם בסופו של דבר "לעבר שדה הקרב".

• סין מזרימה 38 מיליארד דולר לבנקים הגדולים - מה היא מנסה למנוע?
• סין בלמה את הסכמות ה-G20 על סחר - 19 מדינות תמכו, בייג'ינג התנגדה

במקביל התחילו להגיע גם המכרזים. במאי 2025 פרסם צבא סין מכרז לרכישת רובוט הומנואידי, כולל התקנה והדרכה טכנית. כארבעה חודשים לאחר מכן פורסם מכרז נוסף למערכת שמאפשרת לרובוט דמוי אדם תפיסה חכמה של הסביבה והפעלה מדויקת של עצמים. רויטרס לא הצליחה לקבוע אם המכרזים הושלמו, מי זכה בהם או אילו דגמים נרכשו.

ביוני השנה כבר הוקצו כ-300 אלף דולר למערכת שמטרתה לאסוף ולתייג מידע ממצלמות, מכ"מים וחיישני תנועה עבור רובוטים הומנואידיים, כולל מידע על סוגי הקרקע שבהם הם מסוגלים לנוע.

זה אולי נשמע פחות מרשים מסרטון של רובוט שעושה סלטה, אבל מבחינה טכנולוגית זו דווקא אחת הבעיות המרכזיות. כדי שרובוט יפעל מחוץ למעבדה הוא צריך להבין במהירות איפה הוא נמצא, מה נמצא מולו, האם ניתן לדרוך על הקרקע, כיצד לפתוח דלת או להזיז חפץ ואיך להגיב כאשר הסביבה משתנה.

מסרטוני ריקוד לתעשייה הביטחונית

העניין הצבאי מתקדם במקביל לפריחה יוצאת דופן של תעשיית הרובוטיקה האזרחית בסין. לפי BofA Global Research, יצרניות סיניות היו אחראיות לכ-95% מהמשלוחים העולמיים של רובוטים הומנואידיים ב-2025. היתרון הזה נותן לצבא הסיני משהו שקשה לפתח בתוך מערכת הביטחון בלבד - שרשרת אספקה אזרחית גדולה שכבר מייצרת מנועים, סוללות, חיישנים, מערכות הנעה ותוכנה בקנה מידה הולך וגדל.

בחודש שעבר ראינו עד כמה המערכת הזאת כבר התקדמה בצד האזרחי. במשחקי הרובוטים בבייג'ינג השתתפו יותר מ-2,000 רובוטים ממאות קבוצות, עם תחרויות מריצה וכדורגל ועד משימות המדמות עבודה במפעלים ובבתי מלון. הרובוט Tiangong Ultra השלים את 100 המטרים בתוך 9.39 שניות, לאחר שרק שנה קודם לכן לקח לו 21.5 שניות להשלים את אותו המרחק.

• רפאל ואורליוס בדרך להקים מפעל ביטחוני בגרמניה
• נקסטקום ואודי אנג'ל יפעלו בתחום האנרגיה המתחדשת במדינות הבלקן

גם Unitree הפכה בתוך זמן קצר מחברת רובוטיקה שמוכרת בעיקר לחוקרים וללקוחות מסחריים לאחת החברות שממחישות את יתרון הייצור הסיני. החברה כבר מכרה אלפי רובוטים הומנואידיים ועשרות אלפי רובוטים בעלי ארבע רגליים, תוך הורדת המחירים לרמות נמוכות משמעותית מחלק מהמתחרות המערביות.

עבור הצבא, הייצור ההמוני חשוב לא פחות מה-AI. רובוט שעולה מיליוני דולרים ומיוצר בכמויות קטנות יהיה קשה לשלוח לשדה הקרב. רובוט שנבנה בשרשרת אספקה אזרחית ומחירו יורד משנה לשנה כבר משנה את החישוב.

הרובוט Fuxi כבר מיועד למשימות מסוכנות

המעבר מהאקדמיה לתעשייה הביטחונית כבר מתחיל להופיע במוצרים. Norinco, אחת מקבוצות הביטחון הממשלתיות הגדולות בסין, הציגה השנה את Fuxi - רובוט הומנואידי בגודל מלא.

בחומרים שפרסמה החברה באוגוסט היא מציגה אותו כמיועד בין היתר לשמירה, סיור בכל תנאי מזג האוויר, פטרול חכם וביצוע משימות מסוכנות. המערכת יכולה להתחבר גם למערכת שליטה מרחוק שבה מפעיל אנושי שולט בתנועות הרובוט.

השליטה מרחוק היא נקודה חשובה. אחד האתגרים הגדולים ביותר ברובוטים צבאיים אינו עצם ההליכה או הרמת החפץ, אלא קבלת ההחלטות. רובוט שמופעל בידי חייל מרחוק לא צריך עדיין להבין לבדו את כל מה שמתרחש סביבו. כך אפשר להכניס יכולות רובוטיות לשטח הרבה לפני שה-AI מסוגל לפעול באוטונומיה מלאה.

במובן הזה ההתפתחות יכולה להיות הדרגתית: בהתחלה הרובוט הוא למעשה גוף מרוחק של חייל אנושי. בהמשך חלק מהניווט והפעולות מתבצעים אוטומטית, ורק ההחלטות הרגישות נשארות אצל המפעיל.

עדיין לא "טרמינייטור"

כאן חשוב לשים גבול ברור בין המחקר לבין המציאות המבצעית. רויטרס לא מצאה ראיות לכך שסין כבר פרסה רובוט הומנואידי חמוש ביחידה מבצעית של צבא השחרור העממי.

הרובוטים עדיין צורכים הרבה אנרגיה, מתקשים לפעול במשך זמן רב וסובלים מאמינות מוגבלת מחוץ לסביבות מבוקרות. סרטון שבו רובוט רץ על מסלול חלק הוא דבר אחד; הליכה בבוץ, בין הריסות, תחת אש ובסביבה שבה התקשורת עלולה להשתבש היא בעיה אחרת לגמרי.

גם המהירות שבה התחום מתקדם לא מבטלת את השאלה המרכזית של נשק אוטונומי: מי מקבל את ההחלטה לפתוח באש?

מאמר ב-PLA Daily כבר דן באפשרות שבעתיד תפקידם של הרובוטים יעבור מ"תמיכה בלחימה" ללחימה עצמה, ובתרחישים שבהם מערכת רובוטית יכולה לירות לאחר שמטרה חיה אומתה בידי אדם. במקביל, משרד ההגנה הסיני אמר במרץ כי נשק המבוסס על AI צריך להישאר תחת שליטה אנושית.

הפער בין שתי האמירות ממחיש את הוויכוח שעוד צפוי ללוות את התחום: כמה עצמאות אפשר לתת למכונה בשדה קרב שבו צריך בתוך שניות להבחין בין חייל, אזרח, פצוע או אדם שמנסה להיכנע.

גם ארה"ב לא מחכה

סין אינה היחידה שחושבת בכיוון הזה. גם צבא ארה"ב השיק בשנה שעברה תחרות לפיתוח "יכולות הומנואידיות צבאיות", עם שימושים אפשריים כמו סיור, אבטחה, פינוי מכשולים, טיפול בחומרים מסוכנים ואפילו משימות התקפיות והגנתיות בשטח עירוני. עד עשרה מועמדים אמורים להגיע לשלב ניסוי מול מומחי צבא, עם חוזי המשך אפשריים בהיקף של עד 1.25 מיליון דולר.

המלחמה באוקראינה כבר המחישה כיצד כלי בלתי מאויש שהיה בעבר בעיקר אמצעי תצפית הופך בתוך שנים ספורות לכלי מרכזי בלחימה. רחפנים משמשים כיום לאיסוף מודיעין, תקיפה והכוונת אש, ורובוטים קרקעיים כבר נושאים אספקה ומפנים נפגעים.

ההומנואידים נמצאים הרבה יותר מאחור. אבל סין מנסה כנראה לוודא שאם וכאשר הטכנולוגיה תבשיל, לצבא שלה כבר יהיו הנתונים, התשתית ושרשרת הייצור הדרושים כדי להכניס אותה לשימוש.