שבבים תמורת שלום? כך ארה"ב השתמשה באנבידיה כדי לקרב בין ארמניה לאזרבייג'ן

לפי הוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב השתמשה בהרחבת הגישה של ארמניה לשבבי ה-AI המתקדמים של אנבידיה NVIDIA Corp. 0.84%   כאחד התמריצים בתהליך השלום מול אזרבייג'ן. מאחורי הדיפלומטיה עומד פרויקט Firebird, שהיקף ההשקעות בו עשוי לעבור 5 מיליארד דולר ולהגיע לעשרות אלפי מעבדים מתקדמים. אחרי ששבבים שימשו בעיקר ככלי לסנקציות ולחץ על סין, וושינגטון מגלה שאפשר להשתמש בהם גם כגזר - ובדרך אנבידיה הופכת בעל כורחה לחלק מארגז הכלים של מדיניות החוץ האמריקאית

במשך עשרות שנים אחת הדרכים הטובות להבין את יחסי הכוחות בין מדינות הייתה להסתכל על נפט. מי מחזיק במאגרים, מי מוכר למי, מי יכול לסגור את הברז ומי מוכן לתת הנחות בתמורה לקשרים מדיניים. בשנים האחרונות נכנס למשוואה משאב חדש - שבבים. ועכשיו נראה שארה"ב מתחילה להשתמש בהם לא רק כדי להעניש יריבות, אלא גם כדי לתגמל שותפות.

לפי הוול סטריט ג'ורנל, הממשל האמריקאי השתמש בהבטחה להרחיב את הגישה של ארמניה למעבדי הבינה המלאכותית המתקדמים של אנבידיה כאחד התמריצים שסייעו לקדם את הסכם השלום בינה לבין אזרבייג'ן. מדובר בגישה קצת אחרת מזו שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות: במקום לומר למדינה מה היא לא יכולה לקנות, וושינגטון אומרת לשותפה פוטנציאלית מה היא כן תוכל לקבל.

בלב הסיפור נמצא Firebird AI, פרויקט דאטה סנטר גדול שנבנה ליד העיר הראזדאן בארמניה. לפי ממשלת ארמניה, השלב הראשון כולל יותר מ-6,000 מעבדי Blackwell של אנבידיה, כ-18 מגה-וואט של הספק והשקעה של כ-500 מיליון דולר. בשלב הבא אמורה ההשקעה המצטברת לעבור 4 מיליארד דולר, עם כ-50 אלף מעבדי Vera Rubin מהדור הבא.

אבל המספר המעניין יותר מגיע מהרישיון האמריקאי. ממשלת ארמניה אומרת שהרגולטורים בארה"ב כבר נתנו רישיון יצוא נוסף ל-41 אלף מעבדי GB300 של אנבידיה. בתוכנית של ירוואן, אחרי שלב הרחבה שלישי שאמור להסתיים עד סוף 2027, האתר עשוי להגיע ליותר מ-100 אלף GPUs וליותר מ-400 מגה-וואט של הספק. Firebird עצמה ואנבידיה מציגות כרגע יעד מעט שמרני יותר של יותר מ-70 אלף GPUs וכ-300 מגה-וואט, כך שעדיין קיימים פערים בין התוכניות השונות לגבי גודלו הסופי של האתר. לפי ה-WSJ, היקף הפרויקט כולו עשוי לעבור 5 מיליארד דולר.

מ-6,000 שבבים לעשרות אלפים - אחרי הסכם השלום

Firebird ביקשה בתחילה אישור לייצא לארמניה בערך 6,000 GPUs. לפי אנשים שהיו מעורבים במשא ומתן ושצוטטו בעיתון, האמריקאים הציעו להרחיב את אישורי הרכישה כחלק מחבילת תמריצים כלכליים שנועדה לקרב את ירוואן להסכם עם באקו. לאחר ההבנות הראשוניות בין המדינות, התקבלו האישורים לכמות גדולה בהרבה של שבבים מתקדמים.

עם זאת, התגובה הארמנית כבר נותנת לו חיזוק מסוים. דוברתו של ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן אמרה בעקבות הפרסום כי ההסכמים הכלכליים שנחתמו עם ארה"ב, כולל ההסכם בתחום השבבים וה-AI, הם "peace dividends" - פירות כלכליים שנוצרו כתוצאה מהשלום.

ההסכם שעליו מדובר החל להתגבש בפסגת הבית הלבן ב-8 באוגוסט 2025. ארמניה ואזרבייג'ן אישרו אז את נוסח הסכם השלום והיחסים הבין-מדינתיים, לצד תוכניות לפתיחת נתיבי תחבורה אזוריים. ההסכם המלא עדיין דורש חתימה ואשרור סופיים, אבל בחודשים שחלפו מאז נבנתה סביבו מערכת רחבה יותר של קשרים אמריקאיים עם ארמניה - מסחר, אנרגיה, תשתיות ועכשיו גם בינה מלאכותית. אפילו המסדרון התחבורתי שמתוכנן באזור קיבל שם אמריקאי: Trump Route for International Peace and Prosperity, או TRIPP.

• אנבידיה הפכה לבנק של עולם ה-AI: תיק ההשקעות זינק ל-99 מיליארד דולר
• מיקרון לפני הדוח: תפוקת HBM מוזמנת עד 2027 ותחזית להכנסות של 50 מיליארד דולר

עד עכשיו השבבים היו מקל - עכשיו הם גם גזר

השימוש בשבבים ככלי גיאופוליטי אינו חדש. מה שחדש הוא הכיוון. ארה"ב הגבילה במשך שנים את היכולת של סין וגורמים אחרים לרכוש מעבדים מתקדמים, ציוד לייצור שבבים וטכנולוגיות נוספות. גם כיום מכירה של חלק ממעבדי ה-AI המתקדמים כפופה לרישיונות ולבדיקות ביטחוניות. בינואר שינה משרד המסחר את המדיניות לגבי מכירת H200 של אנבידיה ומעבדים דומים לסין, כך שכל בקשה נבחנת לגופה ובכפוף לתנאים שנועדו להגן על הביטחון הלאומי.

אם למדינה אין אפשרות לרכוש באופן חופשי עשרות אלפי GPUs מהדור החדש, החלטה של וושינגטון לאשר את העסקה שווה הרבה יותר מחתימה בירוקרטית. היא יכולה לקבוע אם המדינה תוכל לבנות תשתית AI מקומית בהיקף של מיליארדי דולרים, למשוך חברות טכנולוגיה ולהקים סביב כוח המחשוב הזה תעשייה שלמה.

ארמניה גם אינה המקרה הראשון שבו הממשל מחבר גישה לשבבים למערכת יחסים מדינית רחבה יותר. ארה"ב כבר אישרה לאיחוד האמירויות ולסעודיה רכישות בהיקף המקביל לעד 35 אלף מעבדי GB300 לכל אחת מהשותפות המרכזיות שם, כחלק מהסכמי AI רחבים יותר. במקרה של איחוד האמירויות, למשל, הסכם הטכנולוגיה כלל התחייבויות ביטחוניות והגנות שנועדו למנוע זליגה של טכנולוגיה אמריקאית לגורמים שאינם מורשים.

אנבידיה מקבלת שוק חדש - וארה"ב מקבלת מנוף מדיני

עבור אנבידיה, הסיפור מעניין מכיוון אחר. החברה אינה מנהלת את מדיניות החוץ של ארה"ב, אבל ככל שהשבבים שלה הופכים לתשתית הקריטית של עולם ה-AI, כל החלטה מדינית על מי יכול לרכוש אותם משפיעה ישירות על השווקים שאליהם החברה יכולה להגיע.

Firebird כבר עובד עם אנבידיה, Dell Dell 1.5%   ו-CoreWeave CoreWeave 5.68%  , ואנבידיה עצמה הודיעה כי תשקיע בחברה, אם כי סכום ההשקעה לא נחשף. החברה גם מתכננת להתרחב מעבר לארמניה, בין היתר לקזחסטן, ומכוונת לפי הודעותיה לתשתית AI עולמית של כ-2 ג'יגה-וואט עד סוף 2028.

• טורקיה דוחה בשנתיים את היעד לאינפלציה חד ספרתית - וחותכת את תחזית הצמיחה
• כמו בישראל: מס חדש על הבנקים באיטליה: 5% מהרווח בכל שנה, שלוש שנים ברצף

מבחינת ארה"ב, יש כאן עסקה נוחה יחסית. בניגוד לסיוע תקציבי ישיר, היא יכולה להציע למדינה גישה למוצר שחברה אמריקאית ממילא רוצה למכור, ובמקביל להעמיק את התלות שלה באקוסיסטם הטכנולוגי האמריקאי - חומרה של אנבידיה, שרתים, רשתות, תוכנה ושירותי ענן.

במשך שנים כוח גיאופוליטי נמדד בין היתר ביכולת לספק נפט וגז, נשק או גישה למערכת הפיננסית האמריקאית. ה-AI מוסיף עכשיו עוד שכבה. מדינה שרוצה להשתתף במרוץ צריכה חשמל, דאטה סנטרס והון - אבל לפני הכול היא צריכה להשיג את השבבים.