בן 55 עם שני מיליון שקל: מספיק כדי לפרוש?
מול כלל האצבע, שני מיליון בגיל 55 הם הרבה מעל הטווח למי שמרוויח שכר ממוצע. אבל השאלה אם זה מספיק כדי לפרוש היום היא שאלה אחרת לגמרי, והתשובה נמצאת בשתים עשרה השנים שבהן אין משכורת, אין קצבת פנסיה ואין קצבת זקנה
צריך לפצל את השאלה לשתיים, מפני שהתשובה שונה לגמרי. השאלה הראשונה היא אם שני מיליון בגיל 55 הם מצב טוב, ועל זה התשובה ברורה. כלל האצבע מציב את גיל 55 על פי שישה עד שבעה מההכנסה השנתית ברוטו, ולמי שמרוויח שכר ממוצע מדובר בטווח של מיליון עד 1.2 מיליון שקל. שני מיליון הם הרבה מעל זה - קרוב לפי 12 מההכנסה השנתית, כלומר כבר בסביבת היעד של גיל הפרישה עצמו, שתים עשרה שנה מוקדם. מי שמרוויח 30 אלף בחודש הוא היוצא מן הכלל: עבורו הטווח הוא 2.2 עד 2.5 מיליון, ושני מיליון הם מעט מתחת.
השאלה השנייה היא אם זה מספיק כדי לפרוש. כאן התשובה תלויה במילה אחת: מתי.
לפרוש ב-67
שני מיליון שנשארים לעבוד עוד שתים עשרה שנה, בתשואה שנתית ממוצעת של כ-7%, הופכים לכ-4.5 מיליון שקל בגיל 67 - וזה בלי להוסיף שקל אחד של הפקדה. במקדם המרה שנע סביב 200, זו קצבה של כ-22 אלף שקל בחודש לכל החיים, לפני מס ולפני קצבת הזקנה. גם במונחים ריאליים, אחרי אינפלציה של 1.5% בשנה, מדובר בכ-3.8 מיליון ובקצבה של כ-19 אלף שקל. זו פרישה נוחה מאוד במונחים ישראליים.
לפרוש עכשיו
כאן החשבון מתהפך, וזה החלק שרוב האנשים מפספסים. מי שפורש ב-55 נכנס לשתים עשרה שנות מדבר: אין משכורת, אין קצבת פנסיה ואין קצבת זקנה מהביטוח הלאומי. משפחה שמוציאה 15 אלף שקל בחודש צורכת 180 אלף בשנה, ועל פני שתים עשרה שנה מדובר ב-2.16 מיליון שקל - יותר מכל הסכום, לפני שהקצבה בכלל התחילה.
התשואה על היתרה מרככת את המכה אבל משאירה אותה על כנה. משיכה של 15 אלף בחודש משני מיליון שממשיכים להשתתף בשווקים מחזיקה בערך שש עשרה שנה, כלומר עד גיל 71. מי שמושך 10 אלף בחודש מגיע לגיל 67 עם סכום מכובד שעוד יצטרף לקצבה. ההבדל בין שתי ההנחות האלה הוא כל הסיפור.
מה לבדוק לפני שמחליטים
שלושה דברים. ראשון, מה ההוצאה החודשית האמיתית שלכם, לפי שנה שלמה ולא לפי חודש רגוע. שני, אילו הוצאות נעלמות עם הפרישה - נסיעות, ביגוד, אולי רכב שני - ואילו דווקא גדלות, כמו בריאות, ביטוחים ופנאי. שלישי, האם המשכנתא נגמרת לפני הפרישה או ממשיכה לרוץ אחריה, מפני שהיא ההוצאה שמשנה הכי הרבה את החשבון.
ואפשרות שלישית
בין לפרוש עכשיו לבין לעבוד עד 67 נמצא מה שרוב בני 55 עם שני מיליון בוחרים בפועל: לרדת למשרה חלקית, לעבור לתפקיד פחות תובעני או לייעץ. המעבר הזה עושה שני דברים בו-זמנית: מצמצם את המשיכה מהיתרה, ומשאיר את ההפקדות הפנסיוניות פעילות. אפילו חמש שנות עבודה חלקית משנות את התמונה בעשרות אחוזים.
יש סעיף נוסף שקל לפספס בפרישה מוקדמת, והוא הביטוחים. מי שעוזב מקום עבודה מאבד לרוב את ביטוח הבריאות הקבוצתי ואת אובדן כושר העבודה שהיו במסגרת המעסיק, ובגיל 55 רכישת פוליסה פרטית עולה הרבה יותר מכפי שעלתה בגיל 40. את הפער הזה כדאי לתמחר לפני ההחלטה, ולא אחריה.
וגם המס משנה. משיכה מקופת גמל או מתיק השקעות לפני גיל הפרישה מתנהגת אחרת ממשיכת קצבה, והיא עלולה לגרור מס גבוה מהצפוי. תכנון של סדר המשיכות, כלומר מאיזה מכשיר מושכים ראשון ומאיזה אחרון, שווה עשרות אלפי שקלים לאורך העשור.
להרחבה: כמה כסף צריך להיות לכם בגיל 55? וגם כמה פנסיה צריכה להיות לכם בגיל 55?. ועל המחיר של פרישה מוקדמת: פרישה בגיל 60 במקום 67.
