מיליי מחריף את העימות על פוקלנד - ונאוויטס במוקד

חאבייר מיליי מחזיר את המחלוקת על איי פוקלנד למרכז ומעלה מדרגה מול החברות שפועלות באזור. נשיא ארגנטינה הודיע על הרחבת הצעדים נגד חברות נפט וגז שמקדמות פעילות סביב האיים, ובמרכז נמצאת נאוויטס הישראלית, שמפעילה יחד עם רוקהופר הבריטית את פרויקט סי ליון.

המהלך של מיליי מכוון להרחבת הסנקציות גם לבעלי מניות, דירקטורים וספקים של החברות המעורבות. המשמעות מבחינת נאוויטס נמצאת בעיקר סביב שרשרת הספקים. חברה בינלאומית שמחזיקה פעילות עסקית גדולה בארגנטינה עלולה להידרש לבחור בין עבודה בסי ליון לבין המשך פעילות במדינה.

בשלב הזה הפרויקט עצמו ממשיך להתקדם. ממשלת איי פוקלנד אישרה את תוכנית הפיתוח, החלטת ההשקעה הסופית כבר התקבלה, המימון לשלב הראשון נסגר והעבודות לקראת הקידוחים מתקדמות. הקידוחים צפויים להתחיל בתחילת 2027 והפקת הנפט מתוכננת למרץ 2028. רוקהופר, השותפה בפרויקט, השלימה לאחרונה גיוס של 180 מיליון דולר.

נאוויטס מחזיקה 65% מסי ליון ומשמשת כמפעילת הפרויקט, ורוקהופר מחזיקה ב-35%. תקציב השלב הראשון עומד על כ-1.8 מיליארד דולר, כך שחלקה של נאוויטס מגיע לכ-1.17 מיליארד דולר.

מדובר באחד הנכסים החשובים ביותר של נאוויטס. חלקה בפרויקט כולל כ-216 מיליון חביות שוות נפט של עתודות 2P וכ-603 מיליון חביות של משאבים מותנים 2C. בשלב הראשון מתוכננות 11 בארות שיחוברו למתקן הפקה צף עם יכולת של כ-55 אלף חביות ביום. החברה כבר עדכנה בעבר על היקף העתודות שלה בסי ליון.

בהמשך מתכננת נאוויטס להרחיב משמעותית את הפעילות. השלב הצפוני כולל 12 בארות נוספות, ובשלבים הבאים מתוכננות עשרות בארות באזור המרכזי של השדה. החברה גם רכשה מתקן הפקה נוסף בכ-125 מיליון דולר, עם יכולת של כ-125 אלף חביות ביום, שישמש את הרחבת הפרויקט.

נאוויטס מעריכה את התזרים המהוון מהשלבים המתוכננים בסי ליון בכ-5.2 מיליארד דולר לחלקה. המספר הזה מסביר למה המחלוקת מול ארגנטינה מקבלת משקל גדול יותר ככל שהפרויקט מתקדם. לפני כמה שנים מדובר היה בעיקר במאגר ובתוכנית עתידית. כיום חוזים כבר נחתמו, ציוד נמצא בייצור וההשקעות מגיעות למאות מיליוני דולרים.

במקביל הפעילות הקיימת של החברה ממשיכה לייצר מזומן. ברבעון האחרון רשמה נאוויטס רווח של 77 מיליון דולר וההכנסות זינקו פי 15, בעיקר בזכות פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו.

הסכסוך סביב האיים נמשך כמעט 200 שנה. בריטניה מחזיקה בהם מאז 1833, וארגנטינה מכנה אותם מלווינס ותובעת ריבונות. ב-1982 נלחמו המדינות על האיים, וב-2013 הצביעו התושבים ברוב של יותר מ-99% בעד המשך המעמד כטריטוריה בריטית.

• השותפה של נאוויטס גייסה 180 מיליון דולר - נוקד ברווח גדול
• הסיבות שמובילות את הפניקס להאמין שנאוויטס שווה 46% יותר

מיילי בוחר כעת להרחיב את המאבק באמצעות כלים כלכליים ומשפטיים. לצד הסנקציות הוא מקדם גם השקעות ביטחוניות בדרום ארגנטינה והרחבת הבסיס הימי בטיירה דל פואגו.

מבחינת נאוויטס, מוקד הסיכון עובר כרגע לספקים, לשותפים ולעלויות ביצוע. חוזים מרכזיים כבר נחתמו, לרבות מתקן ההפקה, אסדת הקידוח ועבודות הקידוח וההשלמה. לוח הזמנים נשאר כרגע עם קידוחים בתחילת 2027 והפקה במרץ 2028, בזמן שארגנטינה מנסה להרחיב את המחיר העסקי עבור חברות שייקחו חלק בפרויקט.

תגובת נאוויטס:  "בהמשך לידיעות בתקשורת, לרבות בקשר עם נאומו של כבוד נשיא ארגנטינה, חביאר מיליי הלילה, בקשר עם עמדת ארגנטינה בעניין איי פוקלנד ופרויקט סי-ליון, השותפות מעדכנת כי היא פועלת בהתאם לרישיונות נפט תקפים שהוענקו לה על פי חוק על ידי ממשלת איי פוקלנד, טריטוריה בריטית בעלת שלטון עצמי ובתמיכתה המלאה והמתמשכת של ממשלת בריטניה".