הנגיד לחץ על הבלמים, עכשיו תורכם

רגע לפני שנלך לקלפי, בנק ישראל פרסם את החלטת הריבית והשאיר אותה על 3.25%. אחרי שלוש הורדות רצופות, ולמרות מדד ספטמבר שהפתיע כלפי מטה והוריד את האינפלציה השנתית ל־1.6%, הנגיד אמיר ירון בחר לעצור. והמסר לא נגמר בהחלטה עצמה: חטיבת המחקר של הבנק צופה שבעוד שנה הריבית תעמוד על 3% - הורדה אחת בלבד של רבע אחוז. מי שחיכה ל-"אוויר לנשימה" ימשיך לחכות. 

בפוליטיקה כבר ממהרים לגזור קופון או לחפש אשמים, אבל הרשו לי לגלות לכם סוד גלוי: הדרמה האמיתית בחשבון הבנק שלכם לא נקבעה השבוע בבנק ישראל. היא תיקבע ביום שאחרי הבחירות, במשרד האוצר. גם בבנק ישראל יודעים את זה: התחזית החדשה שלו אינה מגלמת את ההשפעות האפשריות של תוצאות הבחירות.

להרחבה: בנימין נתניהו בראיון מיוחד: על מסים, צמיחה, סייבר, קריפטו; האם הוא עדיין "מר כלכלה"?

להרחבה: בנק ישראל עונה לנתניהו: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות"

להרחבה: רגע לפני הבחירות; האם הריבית תרד?

להרחבה: התאזרו בסבלנות: הריבית בישראל נקבעת בוושינגטון

אין ארוחות חינם: מתנות בחירות עולות לנו ביוקר

הממשלה קובעת את יעד האינפלציה (1% עד 3% בשנה), והוועדה המוניטרית בבנק ישראל קובעת באופן עצמאי את הריבית שתשמור עלינו בתוך היעד הזה תוך תמיכה בצמיחה. ערב בחירות, האולפנים מלאים בהבטחות מפתות: סיבסודים, מענקים והקלות. זה נשמע נהדר, אבל בכלכלה אין קסמים.

כשהממשלה מפזרת כסף שאין לה, במשק שסובל ממחסור בעובדים ומעלויות ביטחון כבדות, הכסף הזה לא מייצר צמיחה - הוא מתדלק אינפלציה. והנגיד, שבדרך כלל בוחר מילים בזהירות, לא חסך הפעם בביקורת: לפי תחזית הבנק הגירעון צפוי לטפס מ-4.4% תוצר השנה ל־4.6% ב-2027, וזה עוד לפני תוספת של 350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון שעליה דיבר ראש הממשלה, ולפני הבטחות הבחירות. שוק ההון, מצידו, לא מחכה לספירת הקולות. כשמשקיעים מזהים חוסר אחריות תקציבי, השקל נחלש, מוצרי הייבוא מתייקרים ותשואות האג"ח הממשלתיות קופצות. והשקל כבר רגיש: מאז החלטת הריבית הקודמת הוא איבד כ-3.1% מול הדולר, ובבנק ישראל מונים את הפיחות, לצד מחירי האנרגיה, בין הסיבות לזהירות.

המשמעות בכיס שלכם מיידית: מתנה פוליטית ביד אחת הופכת מהר מאוד לריבית גבוהה ביד השנייה. הנגיד כבר לחץ על הבלמים, ותקציב מופקר אחרי הבחירות עלול להשאיר את הריבית במקומה הרבה מעבר לתחזית של "הורדה אחת בשנה", ובתרחיש קיצון אף להחזיר אותה למעלה. את המבחן הכלכלי שלו הנגיד עבר: הוא לא חילק מתנת ריבית ערב בחירות. עכשיו תורם של הפוליטיקאים: האם ההבטחות שלהם יחזיקו מעמד גם ביום שאחרי, כשיצטרכו לממן אותן?

• ביטקוין וסנקציות כלכליות
• כ-49% לאיזנקוט, 29% לנתניהו: שוקי התחזיות דוחקים את הסקרים, וכמה אפשר לסמוך עליהם

אשליית המשכנתא: ההקלה נדחתה, המדד אורב

מי שבנה על ירידה בהחזר החודשי בחודשים הקרובים צריך לעדכן ציפיות. הפריים נשאר על 4.75%, ולפי תחזית בנק ישראל ירד בשנה הקרובה לכל היותר לכ-4.5%. וגם כשההורדה תגיע, לפני שאתם פותחים שמפניה, פתחו את דוח יתרות המשכנתא שלכם. ריבית בנק ישראל משפיעה ישירות ומיד רק על מסלול הפריים. אם חלק גדול מהמשכנתא שלכם נמצא בריבית קבועה, ההחזר החודשי שם לא יזוז בשקל.

ומה לגבי המסלולים צמודי המדד? כאן מסתתרת המלכודת הכואבת ביותר. נכון, האינפלציה ירדה ל־1.6%, אבל אל תתבלבלו: בנק ישראל צופה שהיא תטפס ל־2.1% עד סוף 2027, בין היתר בגלל מחירי הנפט, היחלשות השקל והחזרת הבלו (מס) על הדלק. אם הבטחות הבחירות יתגלגלו לעליית מחירים נוספת, מדד המחירים לצרכן יקפיץ לכם את קרן החוב עצמה. הפריים אולי לא זז, אבל החוב הכולל שלכם לבנק עלול לתפוח מאחורי הקלעים.

שוקלים למחזר משכנתא כי "הריבית בירידה"? אל תעשו זאת על עיוור. הבנקים אלופים בלמכור לכם "החזר חודשי נמוך יותר" על ידי מריחת ההלוואה לעוד שנים ארוכות - תרגיל שיעלה לכם עשרות אלפי שקלים נוספים בריבית מצטברת. בדקו קודם את עמלות הפירעון המוקדם ואת העלות הכוללת של ההלוואה לאורך כל חייה.

הטריק של הבנקים: צב בהלוואות, ארנבת בפיקדונות

במערכת הבנקאית הישראלית פועל חוק טבע מדהים: כשהריבית עולה, המינוס וההלוואות מתייקרים ברגע, אבל ריבית הפיקדונות זוחלת בעצלתיים. כשהריבית יורדת, הקצב מתהפך: הבנקים ממהרים לחתוך את הריבית שהם משלמים לכם על הפיקדון, אבל לוקחים את הזמן בהוזלת האשראי. ומה קורה כשהריבית לא זזה, כמו השבוע? הבנק פשוט ממשיך ליהנות מהמרווח, ואין לו שום תמריץ לשפר לכם תנאים אם לא תבקשו.

לכן, כחוסכים, אל תיכנסו לפאניקה ואל תנעלו כסף בפיקדונות בנקאיים ארוכים רק מהפחד ש"הריבית תכף יורדת". לפי התחזית, הורדה אחת של רבע אחוז היא כל מה שצפוי בשנה הקרובה, והבנק ממילא מתמחר את הפחד הזה לטובתו. צריכים נזילות ורוצים תשואה הוגנת שצמודה לריבית בנק ישראל בלי טובות מהפקיד? קרן כספית או מק"מ (מלווה קצר מועד) יעשו את העבודה בשקיפות, בעמלות מינימליות ובלי לקנוס אתכם אם תצטרכו את הכסף מחר בבוקר.

• בואינג תקועה בייצור ומפעלי איירבאס בתפוקה מלאה - נוקאאוט לחברה האמריקאית?
• ישראל מתמכרת להכנסות מבועת ה-AI

תוכנית עבודה למשפחה (ולעסק) ליום שאחרי

במקום לנחש מה יעשה הנגיד בהחלטה הבאה או להאמין לסיסמאות בקמפיינים, הנה מספר כללי עבודה מעשיים שכדאי לאמץ כבר השבוע:

אל תבנו על הקלה שעוד לא הגיעה: ההחלטה הנוכחית היא תזכורת לכך שהקלה בריבית אינה מובטחת, וגם כשהיא מגיעה היא איטית. בנו את התקציב המשפחתי כאילו הפריים יישאר על 4.75% עוד שנה. אם וכשההחזר החודשי במשכנתא ירד, אל תמהרו להגדיל הוצאות קבועות; את העודף שיתפנה הפנו לקיצוץ המינוס או לכרית ביטחון.

לבעלי עסקים - טפלו בגבייה לפני האשראי: עסק שחי על "שוטף פלוס נצח..." מממן בפועל את הלקוחות שלו באמצעות אשראי בנקאי יקר. הפריים לא ירד השבוע, וגם כשירד ברבע אחוז זה לא יציל תזרים חנוק. לעיתים, מתן הנחה קטנה ללקוח על הקדמת תשלום במזומן זולה בהרבה מריבית האוברדראפט בבנק. ועסק שקונה או מוכר בדולרים צריך לזכור שהשקל איבד כ-3% מול הדולר בתוך פחות מחודשיים: זה הזמן לבדוק את החשיפה המטבעית ולא להשאיר אותה למזל.

חפשו את המקור התקציבי: כשפוליטיקאי מבטיח הטבה, שאלו מאיפה הכסף והאם היא פותרת בעיה או רק דוחה את החשבון. הנגיד כבר הזהיר שתוספת לתקציב הביטחון בלי צעדי התאמה תגדיל את הגירעון ואת האינפלציה, ואותו היגיון חל על כל הבטחת בחירות. אם אין להטבה מקור אמיתי, אתם תשלמו עליה – במיסים, באינפלציה או בריבית.

הנגיד עשה את שלו ולחץ על הבלמים. בקלפי אנחנו בוחרים דרך, אבל בחשבון הבנק אנחנו מתמודדים עם מתמטיקה קרה ועם מציאות שבה חוסר הוודאות הוא הקבוע היחיד. בתקופה תנודתית כזו, אי אפשר להרשות לעצמנו לנהל את הכסף על "טייס אוטומטי". ההחלטה הכלכלית הטובה ביותר שתעשו החודש לא תלויה בפתק שתשלשלו למעטפה, אלא בתשומת הלב הפיננסית שלכם: ביכולת להישאר עם היד על הדופק, לשמור על גמישות בתקציב המשפחתי, ולהשאיר מרווח נשימה מול הפתעות שהפוליטיקאים והשוק עוד יספקו לנו.

הכותב הוא מנהל סיכונים פיננסיים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.