טראמפ אמר שמאסק החזיר את השירות, אבל באוקראינה סטארלינק עדיין מוגבל
תשעה ימים אחרי שהחיבור של הכטב"מים האוקראיניים לרשת הלוויינים של ספייס אקס התחיל להיקטע באמצע משימות, בקייב עדיין מחכים לפתרון. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר ביום שישי שמגבלות המהירות על סטארלינק ועל סטארשילד, הגרסה הצבאית של השירות, נשארו בתוקף, ושהמהירות לא שוחזרה. זאת יום אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר שאילון מאסק כבר החזיר את השירות למצבו הקודם.
הפער בין ההצהרות בוושינגטון לבין המצב בשטח הולך ומתרחב. סגן שגריר אוקראינה בארה"ב, דניס סיניק, כתב שבינתיים לא השתנה דבר ושבאוקראינה ממשיכים לחכות. גם יועץ הנשיא לטכנולוגיות ביטחוניות, סרהיי בסקרסטנוב, אישר שההגבלות במקומן. לדבריו, במקרים בודדים המסופים עובדים מעט מעל הסף, אבל נראה שמדובר בתוצאה של אלגוריתמים או של תנאי שימוש מסוימים, ולא בהסרה בפועל של המגבלה.
מה בדיוק נחסם, ולמה זה כואב כל כך בחזית
בלילה שבין 13 ל-14 באוקטובר הטילה ספייס אקס, לפי משרד ההגנה האוקראיני, מגבלת מהירות על מסופי סטארשילד בתנועה, בלי התראה מוקדמת לצבא. מסוף שעובר מהירות של כ-160 קמ"ש (100 מייל לשעה) מאבד את החיבור. בפועל, לפי משרד ההגנה, הקשר נפל ביחידות שונות במהירויות שונות, בטווח שבין כ-72 לכ-161 קמ"ש, בהתאם לציוד. בשבוע שעבר דיווחו גורמים במשרד ששיפור מסוים נרשם במהירויות של עד 160 קמ"ש, אבל המגבלה עצמה נשארה.
המשמעות המבצעית גדולה. מסופי סטארשילד עמידים כמעט לגמרי לשיבוש רדיו, ולכן הם משמשים לניווט ולקשר עם המפעיל בכטב"מים שתוקפים מטרות רוסיות בעומק השטח האוקראיני הכבוש, כמו משאיות אספקה ורכבות. הם משמשים גם בכטב"מים מיירטים מהירים, אחת המערכות המעטות שבידי אוקראינה מול כטב"מי התקיפה הרוסיים החדשים בעלי מנוע הסילון. מומחה ביטחון אמריקאי, דמיטרי אלפרוביץ', ממייסדי חברת אבטחת הסייבר קראודסטרייק, אמר שאוקראינה מאבדת כטב"מים ושהיכולת לפגוע בקווי האספקה הרוסיים מוגבלת כעת.
זלנסקי צירף לתלונה על סטארלינק גם עיכוב באספקת טילים מיירטים מארה"ב, שכבר סוכמה לדבריו. הוא אמר שהמצב בחזית הסתבך, בין היתר בגלל המדיניות סביב סטארלינק וסטארשילד, אבל הקו עדיין מחזיק.
טראמפ, מאסק והפנטגון: כל צד מצביע על האחר
השאלה מי הורה על ההגבלה עדיין פתוחה, וכל צד מצביע על האחר. מאסק כתב כבר ב-14 באוקטובר שמערכות סטארשילד נמצאות בבעלות ובשליטה של ממשלת ארה"ב, ושכל מגבלה על מהירות או על שימוש נקבעת בידי הצבא האמריקאי ובסופו של דבר בידי הנשיא. הוא הוסיף שסטארלינק המסחרי מיועד לשימוש אזרחי או הגנתי, ושלחברה מסחרית לא מתאים לשמש לפעולות התקפיות.
מנגד, לפי גורמים אמריקאיים ומערביים, ההוראה להאט את השירות הגיעה מתוך הבית הלבן, אף שבכיר בממשל אמר שהנשיא מעולם לא ביקש זאת. שר החוץ מרקו רוביו אמר ביום רביעי שההחלטות על גישת אוקראינה לסטארלינק נתונות בידי ספייס אקס ומאסק, ולא בידי הבית הלבן. דיווחים אחרים ייחסו את ההחלטה למאסק עצמו. טראמפ סירב ביום חמישי להתייחס לשאלה אם שוחח עם מאסק ואמר שהשירות הוחזר. ביום שישי טען שלא דיבר איתו כלל, אמר ששמע שהבעיה תוקנה, והוסיף שאם לא, ידבר איתו.
בקונגרס הנושא כבר הפך לפוליטי. מחוקקים דמוקרטים דורשים לחקור את מאסק ואת האטת השירות, וקבוצה של חברי קונגרס משתי המפלגות שלחה ביום חמישי מכתב לשר ההגנה פיט הגסת', ובו קריאה להרחיב במהירות את הסדרי סטארשילד ולהבטיח לאוקראינה תקשורת לוויינית רציפה. הפנטגון הוא הלקוח הגדול ביותר של סטארשילד, והוא שמעמיד את השירות לרשות אוקראינה.
ההגבלה מגיעה בנקודת שפל ביחסים בין קייב לוושינגטון, כשהממשל מנסה לדחוף את אוקראינה לוויתורים גדולים יותר בהסכם עם מוסקבה, ודורש ממנה גם להפסיק לתקוף בתי זיקוק רוסיים. נזכיר שסטארשילד פועל מעל שטח אוקראינה בלבד, ולכן אינו משמש בתקיפות האלה.
- ספייסX ממשיכה לשאוף לרשת סלולרית מלאה: במו"מ לרכישת 80 אלף אתרי אנטנות בארצות הברית
- האטת סטארלינק פגעה ברחפנים באוקראינה
להרחבה: זלנסקי מאשים: סטארלינק מגבילה את הצבא האוקראיני בכוונה - מי עומד מאחורי ההחלטה?
החיפוש אחר חלופה, והמחיר של התלות
סטארלינק הפכה מאז 2022 לעורק התקשורת המרכזי של הצבא האוקראיני. לפי משרד הטרנספורמציה הדיגיטלית האוקראיני, יותר מ-50 אלף מסופים הגיעו למדינה מאז הפלישה, חלק גדול מהם במימון פולין, ששר החוץ שלה אמר שהיא משלמת על המנויים כ-50 מיליון דולר בשנה. זו גם לא הפעם הראשונה שהשירות הופך לכלי במחלוקת: ב-2022 סירב מאסק לאפשר שימוש ברשת מול חופי קרים, ובקיץ האחרון ביקשה קייב להרחיב את הכיסוי עד כ-200 ק"מ לתוך רוסיה, ומאסק ראה בכך הסלמה.
להרחבה: זלנסקי נתן למאסק מדליה - וביקש לפתוח את סטארלינק לפעילות בתוך רוסיה
הפעם אוקראינה מנסה לבנות חלופות. זלנסקי נפגש השבוע עם גורמים נורווגיים ועם חברת הביטחון קונגסברג כדי לדון בהגנה אווירית ובפיתוח יכולות תקשורת לוויינית חדשות. ביום חמישי חתם משרד ההגנה האוקראיני על מכתב כוונות עם נוקיה ועם חברת המודיעין החללי הפינית ICEYE, לבחינת שיתוף פעולה בחלל ובניית תקשורת לוויינית ריבונית. זלנסקי אמר שהמלחמה המודרנית הוכיחה שתקשורת אמינה היא עניין של ביטחון לאומי, ושצריך להישען על יכולות שנמצאות בשליטה עצמית. עם זאת, בענף מעריכים שלחלופות הקיימות עדיין אין יכולות דומות, בעיקר בגלל גודל צבר הלוויינים של ספייס אקס במסלול נמוך.
ברקע עומד גם השוק. ספייס אקס נסחרת בנאסד"ק מאז יוני, ושוויה עומד על כ-1.95 טריליון דולר, כשהמניה נסחרת סביב 147 דולר. השבוע המניה הייתה תנודתית במיוחד: היא קפצה בכ-7.8% ביום רביעי וירדה בכ-9.1% ביום חמישי, וביום שישי עלתה בכ-2%. סטארלינק היא חלק מרכזי בהכנסות החברה, וחוזים ממשלתיים כמו סטארשילד הם חלק חשוב מהסיפור שמצדיק את השווי. מחלוקת פוליטית מתמשכת סביב השירות עלולה להעלות שאלות אצל לקוחות ממשלתיים נוספים בעולם, שבוחנים כמה הם רוצים להיות תלויים ברשת של חברה פרטית אחת.
