הרגולטור האמריקאי פתח פרצה לריבית על סטייבלקוין, והבנקים זועמים
הוויכוח הגדול בין הבנקים לבין חברות הקריפטו בארה"ב חזר למרכז הבמה, והפעם דרך תקנה של רגולטור ולא דרך הקונגרס. משרד המפקח על המטבע (OCC), שמפקח על הבנקים הלאומיים, פרסם את התקנה הסופית הראשונה שמיישמת את חוק GENIUS, החוק שמסדיר את שוק המטבעות היציבים. בתוך שעות הגיב איגוד הבנקים האמריקאי בהאשמה חריפה: לטענתו, התקנה משאירה פתח לתשלום תשואה על סטייבלקוין, בניגוד לכוונת המחוקקים.
נזכיר שחוק GENIUS נחתם בקיץ 2025 והוא המסגרת הפדרלית הראשונה למטבעות יציבים. הוא מחייב גיבוי מלא של כל מטבע בדולרים או בנכסים נזילים דומים, כמו אג"ח קצרות של ממשלת ארה"ב, ומטיל ביקורת שנתית על המנפיקים. התקנה של ה-OCC קובעת את הכללים המעשיים: מי רשאי להנפיק, אילו עתודות צריך להחזיק, איך מתבצע פדיון, ואילו סטנדרטים חלים על משמורת נכסים ועל מנפיקים זרים. היא תיכנס לתוקף יחד עם החוק עצמו, ב-18 בינואר 2027. כללי איסור הלבנת ההון והסנקציות יפורסמו בנפרד, בתיאום עם משרד האוצר.
נקודת המחלוקת היא הריבית. החוק עצמו אוסר על המנפיק לשלם ריבית למחזיקי המטבע. אבל בפועל, פלטפורמות כמו קוינבייס מציעות ללקוחות תגמול על החזקת USDC, המטבע שמנפיקה סירקל, כשחלק מההכנסות מהעתודות עובר ביניהן. בטיוטה המקורית של התקנה הוסיף ה-OCC חזקה שלפיה הסדרים עסקיים מסוימים בין מנפיק לצד שלישי עשויים להיחשב עקיפה אסורה של החוק. בנוסח הסופי החזקה הזאת נמחקה. לפי גורם ברגולטור, בשוק צעיר כל כך עדיף לבחון כל מקרה לגופו, והסוכנות שומרת לעצמה את הסמכות לאכוף אם תזהה עקיפה ברורה.
מבחינת הבנקים, מדובר בהחלטה עם השלכות ישירות על הפיקדונות. אם לקוח יכול לקבל תשואה על מטבע דיגיטלי צמוד לדולר, בלי סיכון מחיר ועם נזילות מיידית, יש לו פחות סיבה להשאיר כסף בעובר ושב. כסף שעוזב את הבנקים הקטנים והאזוריים מקטין את המקורות שלהם למתן אשראי לעסקים ולמשקי בית. מנכ"ל איגוד הבנקים, רוב ניקולס, הזהיר שהפערים בתקנה עלולים לטשטש את ההבחנה בין מטבע תשלום לבין פיקדון בנקאי, והוסיף שטיפול בבריחת פיקדונות אחרי מעשה הוא הגישה השגויה.
בצד השני של המתרס, איגוד הבלוקצ'יין, ארגון הגג של תעשיית הקריפטו בוושינגטון, בירך על ההחלטה וטען שהנוסח החדש קרוב יותר ללשון החוק. לדבריו, כללים ברורים לעתודות, לפדיון ולניהול סיכונים ימשכו פעילות שמתנהלת היום מחוץ לארה"ב אל תוך המערכת המפוקחת.
בית ההשקעות TD Cowen ראה בתקנה צעד שלילי למגזר הבנקאות. לפי האנליסטים, גישה של מקרה לגופו מייצרת עמימות שתימשך עד שבתי המשפט יכריעו. הם הוסיפו סיכון פוליטי: מפקח חדש שימונה אחרי הבחירות לנשיאות ב-2028 עשוי לפרש אחרת מה נחשב עקיפה.
הוויכוח על הריבית הוא גם אחת הסיבות שחוק CLARITY, החוק הרחב יותר שאמור להסדיר את שוק הקריפטו כולו, נתקע בסנאט. הבנקים ניסו להכניס לחוק איסור מפורש על תגמולים דרך צד שלישי, ותעשיית הקריפטו התנגדה. אחרי שהחוק נכשל בהצבעה פרוצדורלית, התקנות של הרגולטורים הפכו לזירה המרכזית. להרחבה: הקריפטו מחכה לסנאט: חוק CLARITY מפיל את הביטקוין.
ה-OCC הוא הראשון מבין כמה גופים שצריכים לפרסם כללים. הפדרל ריזרב, למשל, עדיין אוסף הערות ציבור להצעה שלו, והתקופה נמשכת עד סוף נובמבר. ייתכן שהבנקים ינסו לשכנע את הפד ואת שאר הסוכנויות לאמץ קו נוקשה יותר, מה שעשוי ליצור מצב שבו מנפיקים שונים כפופים לפרשנויות שונות לאותו חוק.
עבור המשקיעים, ההחלטה נוגעת בעיקר לחברות שהמודל העסקי שלהן נשען על הכנסות מהעתודות. קוינבייס מקבלת חלק משמעותי מהריבית שמניבות עתודות ה-USDC, ותגמולי ההחזקה הם כלי מרכזי שלה למשוך לקוחות. גם רובינהוד ופלטפורמות נוספות מציעות מוצרים דומים. בצד הבנקאי, הבנקים האזוריים הם הרגישים ביותר, משום שהם תלויים יותר מהבנקים הגדולים בפיקדונות קמעונאיים זולים. ברקע, וול סטריט עצמה ממשיכה להתקרב לתחום: יום מסחר אחד בספטמבר הכניס לקרנות הביטקוין יותר מכל 2026 ביחד.
