ההתאוששות בקריפטו לא מחזיקה מעמד; חברות האוצר בסכנת הדחה מן המדדים של MSCI
הביטקוין החזיר את העליות שנרשמו מוקדם יותר היום; ג'יי.פי מורגן כללה לראשונה ביטקוין בתחזיות ארוכות הטווח שלה עם צפי לתשואה של 10% עד 15% בשנה עם תנודתיות גבוהה; בלקרוק ביקשה להשיק קרן סל מוגנת מפני ירידות, וחברות
האוצר, ובראשן סטרטג'י, ככל הנראה יוצאו ממדדי ה-MSCI; כך נראה השבוע בקריפטו, מהמסחר ועד הרגולציה האמריקאית
ברקע למסחר עומדים גורמי מאקרו שהובילו למימושים החודש והוקלו מעט ביום רביעי: מחיר הנפט מסוג ברנט, שנע החודש בין 97 ל-112 דולר לחבית על רקע המלחמה עם איראן, נסחר סביב 108 דולר. מחירי הנפט מתדלקים את האינפלציה בארה"ב, שעלתה בספטמבר ל-3.7% בחישוב שנתי, מעל תחזיות הכלכלנים שעמדו על 3.6% ובהשוואה ל-3.4% באוגוסט. האינפלציה הגבוהה דחפה את תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים לרמה של 5.09%, מה שמושך כספים ממניות ומקריפטו ומייקר עסקאות ממונפות.
בפלטפורמת שוק החיזוי מיריאד מתמחרים סיכוי של 31% שהביטקוין ייגע ב-87,500 דולר באוקטובר (לעומת 45% ב-12 באוקטובר), וסיכוי של 18% להגעה ל-90,000 דולר. במקביל, יו"ר חברת סטרטג'י, מייקל סיילור, כתב השבוע ברשתות החברתיות כי "שוק השוורים קורא", בעוד החברה עצמה דיווחה כי רכשה 267 ביטקוין תמורת 22.1 מיליון דולר, כ-11% בלבד מ-193.1 מיליון הדולר שהשקיעה ברכישה חוזרת של מניות בכורה מסוג STRC.
בכל הנוגע לטווח הארוך יותר, חטיבת ג'יי.פי מורגן אסט מנג'מנט כללה לראשונה ביטקוין בתחזיות התשואה ארוכות הטווח שלה, במסגרת הדוח לשנת 2027, שפורסם השבוע. הבנק צופה תשואה שנתית מורכבת של 10% לביטקוין על פני אופק של 10–15 שנים, לצד תנודתיות שנתית גבוהה של כ-55%. התחזית ממקמת את הביטקוין מעל המניות הגדולות (לארג' קאפ) האמריקאיות (7.5%), המניות הקטנות (7.7%), קרנות ריט (8.2%) וזהב (5.5%) באותו דוח, אך ג'יי.פי מורגן עצמה אינה מכלילה את הביטקוין בתיקי הייחוס לדוגמה שלה.
ראש המחקר בגרייסקייל, זאק פנדל, אמר כי אתריום, סולאנה ו-BNB Chain אינם נחשבים כיום לעסקה קונצנזואלית בקרב המשקיעים, והצביע עליהם כהזדמנויות שהשוק מתעלם מהן, תוך ציון אימוץ מוסדי הצומח במהירות. קרנות סל ספוט על ביטקוין ואתריום רשמו יציאות בשבועות האחרונים, אך ביום שני נקלטו בקרן IBIT של בלקרוק 665.2 מיליון דולר.
חברות אוצר: למרות סכנת הדחה מהמדדים ממשיכים לקנות
חברת סטרטג'י של מייקל סיילור ועוד חברות אוצר ניצבות בפני סכנת הדחה ממדדי המניות הגלובליים של ספקית המדדים MSCI, בעקבות כללים חדשים שאומצו ביום חמישי. המהלך מאיים על השקעות פסיביות בהיקף של מיליארדי דולרים בסטרטג'י, הכלולה כיום במדד ארה"ב ובמדד העולמי של MSCI. בעקבות ההודעה נפלה מניית סטרטג'י ב-9.6% ביום שישי, ל-136.83 דולר. לפי הודעת ספקית המדדים, החל מנעילת המסחר ב-30 בנובמבר, במסגרת סקירת המדדים של נובמבר, חברות שאינן תפעוליות לא יהיו זכאיות להיכלל במדדי השוק הסחירים הגלובליים שלה. הרשימה הסופית של החברות המושפעות תפורסם ב-11 בנובמבר. לפי הערכה של ג'יי.פי מורגן מנובמבר 2025, שנאמרה בעקבות ההצעה הקודמת של סטרטג'י לבדה עלולה לעמוד בפני יציאות של כ-2.8 מיליארד דולר ממניותיה אם תוצא מהמדד, ו-8.8 מיליארד דולר אם גם ספקיות מדדים אחרות יאמצו את ההחלטה של MSCI.
למרות ההחלטה, חברות האוצר ממשיכות ברכישות. ציינו קודם שסטרטג'י המשיכה לרכוש השבוע מטבעות ביטקוין. גם סטרייב רכשה 1,223 ביטקוין השבוע תמורת כ-100 מיליון דולר, במחיר ממוצע של כ-81,734 דולר לביטקוין. בעקבות הרכישה עלו אחזקותיה ל-36,818 ביטקוין, והיא שמרה על מעמדה כחברת האוצר הרביעית בגודלה.
ביטמיין הגדילה את אחזקות האתריום שלה ל-6,041,481 מטבעות לאחר רכישת 12,535 מהם בשבוע שקדם לכך. האחזקות מהוות כ-4.9% מההיצע הכולל של אתריום, והופכות את החברה לגדולה ביותר מבין חברות האוצר של אתריום בעולם. כ-84% מהאחזקות מופקדים בסטייקינג, כך שהחברה לא רק מחזיקה אלא גם מייצרת תשואה, והשילוב של אחזקה מסיבית עם סטייקינג רחב היקף מציב אותה ככוח מרכזי בצד ההיצע של רשת אתריום.
תעודות סל: מכשירים מורכבים חדשים
ענקית ניהול הנכסים בלקרוק הגישה ביום שני בקשה להשקת קרן סל מבוססת ביטקוין, שנועדה להגביל הפסדים תוך מתן אפשרות למשקיעים ליהנות מעליות שערים, אם כי עם תקרה לרווחים. לפי הבקשה, הקרן לא תשקיע ישירות בביטקוין או בקרנות סל על ביטקוין אלא באופציות ובמכשירי חוב, וההגנה מפני ירידות אינה מובטחת. חלק מהדיווחים מציינים כי האופציות יהיו מקושרות לקרן הדגל של בלקרוק למעקב אחר מחיר הביטקוין, IBIT, שמנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-65 מיליארד דולר ומהווה את הקרן הגדולה ביותר מבין קרנות הסל של הביטקוין שהושקו בארה"ב בשנת 2024.
- קנו ארנק כדי להגן על הקריפטו - וגילו שהכסף נעלם: חשד לגניבת 86 מיליון דולר
- הירידות בביטקוין, נהירת המוסדיים ומהפכת הטוקניזציה: סיכום שבוע סוער בשוק הקריפט
בלקרוק הולכת בעקבות מוצרים דומים של חברת ההשקעות קלאמוס, שסייעו למשקיעים להימנע מהפסדים כבדים במהלך גל המימושים של השנה האחרונה. בעוד שהביטקוין צנח בשיעור של עד 52% משיא כל הזמנים שלו, משקיעים בקרן של קלאמוס שמגינה על ההשקעה בביטקוין מפני ירידות באוקטובר ספגו ירידה של 1% בלבד מאז תחילת תקופת ההגנה השנתית שלה באוקטובר 2025, כך לפי דובר החברה. קלאמוס השיקה את שלוש קרנות הסל המוגנות הראשונות שלה בתחילת 2025, ומציעה למשקיעים בחירה בין הגנה מלאה מפני ירידות לבין קרנות המגבילות הפסדים ל-10% או ל-20% לאורך תקופה מוגדרת. החברה מנתבת כ-90% מנכסי הקרנות לאג"ח של ממשלת ארה"ב ומשתמשת ביתרה לרכישת אופציות המקושרות לביטקוין. מאט קאופמן, ראש תחום קרנות הסל בקלאמוס, ציין בחודש מאי כי הקרנות המוגנות גייסו בין 10 מיליון ל-15 מיליון דולר בתוך מספר שבועות, גם בזמן שקרנות הסל הרגילות של הביטקוין חוו פדיונות.
המהלך החדש משתלב במאמציה של בלקרוק להתרחב מעבר לקרנות שעוקבות באופן ישיר אחר מחיר המטבע בלבד. ב-16 ביוני השיקה החברה קרן הכנסה מפרמיות ביטקוין, המחזיקה בביטקוין ובמניות של קרן הסל המרכזית שלה, תוך שהיא מוכרת אופציות רכש על כ-25% עד 35% מהתיק שלה במטרה לייצר הכנסה חודשית שוטפת. ג'יי ג'ייקובס, ראש תחום קרנות הסל המנייתיות של בלקרוק בארה"ב, אמר אז לאתר החדשות קוינדסק: "אפשר לדמיין אנשים שחלק משמעותי מהונם מושקע בביטקוין, אך הם רוצים זרם הכנסה שיממן את אורח חייהם".
מניות מטוקנות - מספר החברות המתנגדות עולה
המסחר במניות מטוקנות ממשיך להתרחב. ביננס הודיעה כי מוצר bStocks שלה, מניות אמריקאיות מטוקנות, חצה מיליארד דולר בנכסים מנוהלים כארבעה חודשים לאחר השקתו עם נפח מסחר מצטבר של מעל 40 מיליארד דולר וכמעט 100 נכסים מטוקנים רשומים.
ביננס מתארת זאת כמוצר המניות המטוקנות המהיר ביותר שהגיע לרף של מיליארד דולר. bStocks הם תעודות המייצגות מכשירים פיננסיים, המגובות 1:1 בנייר הערך המקביל המוחזק אצל משמורן מפוקח, עם מסחר 24/7 ויכולת העברה לארנקים תואמים, אך הן אינן זהות לבעלות ישירה במניות החברות הבסיסיות.
חברת VersaBank הודיעה ב-15 באוקטובר כי תנפיק את VUSD, ייצוג דיגיטלי נושא ריבית של פיקדון דולרי רגיל על תשתית בלוקצ'יין. לדברי הבנק, המוצר יהיה זכאי להגנת התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות (FDIC), בכפוף לכללים ולמגבלות הרגילים הקובעים אם פיקדון מסוים מבוטח. בניגוד למטבעות יציבים, VUSD הוא פיקדון בנקאי לכל דבר, עם אפשרות לריבית ומסלול ברור יותר לביטוח פיקדונות.
עם זאת, ההתנגדות למסחר במניות מטוקנות עדיין לא שככה. מיקרוסופט, אלפבית וגולדמן זאקס הצטרפו להתנגדות למסחר בגרסאות מטוקנות של מניותיהן בזירת OKXICE, המיזם המשותף של בורסת הקריפטו OKX ושל ICE, הבעלים של הבורסה בניו יורק. בהודעה שפורסמה השבוע נוספו ארבע חברות, קוואלקום, קטרפילר, מקדונלד'ס ווסטרן דיגיטל, והן העלו את מספר החברות המתנגדות ל-16, לעומת תשע בהודעה הקודמת. הזירה מתכננת מסחר 24/7 בגרסאות המגובות במטבעות יציבים, תחת מסגרת ה-Innovation Exemption של ה-SEC, המאפשרת למנפיקים לחסום גרסאות מטוקנות של מניותיהם. מתוך 62 החברות ברשימת היעד המקורית (63 סימולים), 15 כבר התנגדו ו-47 לא הודיעו על התנגדות.
רגולציה, ממשל ואכיפה
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שם ביום רביעי דגש מיוחד על מאמצי הממשל שלו נגד ארגוני פשיעה זרים המשתמשים במטבעות קריפטוגרפיים, במסגרת אירוע בנושא פשיעת סייבר בבית הלבן. עשרות מיליארדי דולרים נגנבו, לפי הערכות, מאזרחים אמריקאים בהונאות הקשורות לקריפטו, וטראמפ הבליט את האופן שבו הממשל פועל לאיתור ושיבוש פעילותם של הארגונים הבינלאומיים העומדים מאחוריהן.
קרטלי פשע רב-לאומיים הקימו מרכזי הונאה מתוחכמים שנועדו לגנוב כספים באמצעות הונאות רומנטיות, קמפיינים של דיוג, מתקפות כופרה ואמצעי מרמה נוספים, ובאירוע נדונו האסטרטגיות של ארה"ב להקפאת הכספים ולסגירת הפעילויות הללו.
לדברי גורם רשמי בבית הלבן, סוכנויות אכיפת החוק של הממשל הקפיאו כ-833 מיליון דולר במטבעות קריפטוגרפיים הקשורים להונאות מעבר לים, ו-503 אתרי השקעות קריפטו מתעתעים נתפסו בפיקוח כוח המשימה לביטחון המולדת (Homeland Security Task Force). בנוסף, הרשויות עדכנו כמעט 9,000 אזרחים אמריקאים כי הם קורבנות להונאות אלו, ולפי הערכתן מנעו בכך הפסדים של כ-562 מיליון דולר.
הרשות המפקחת על המטבע (OCC), הפועלת במסגרת משרד האוצר האמריקאי, פרסמה ב-21 באוקטובר את התקנות הסופיות ליישום חוק GENIUS, שנחקק בשנה שעברה במטרה להסדיר את ענף המטבעות היציבים. התקנות, שזכו לברכתן של חברות קריפטו כמו סירקל, שומרות על האיסור הישיר על תשלום תשואה מצד המנפיק, אך מסירות את החזקה שנקבעה בהצעה נגד הסדרים עם צדדים שלישיים, והרגולטור יבחן הסדרים כאלה לגופם. כך נותרת האפשרות שפלטפורמות מסחר וצדדים שלישיים יעבירו למשתמשים תשואות דומות לריבית בגין החזקת מטבעות יציבים. זאת לצד הקלות משמעותיות בדרישות ניהול הרזרבות עבור המנפיקים. התקנות ייכנסו לתוקף בינואר 2027.
ההחלטה שלא לאסור באופן גורף על תשלום תשואות צד שלישי עוררה ביקורת חריפה מצד המגזר הבנקאי המסורתי. איגוד הבנקים האמריקאי (ABA) מתח ביקורת על המהלך, אף שציין כי בתקנות יש גם "צעדים חיוביים", וטען כי הרגולטור מחליש את כוונתו הברורה של הקונגרס להגן על האשראי המקומי. זאת לאחר שחוק הבהירות (Clarity), שעבר בבית הנבחרים ביולי 2025, נכשל בהצבעה פרוצדורלית בסנאט ב-15 בספטמבר (49 מול 50), כאשר שאלת התשואה על מטבעות יציבים הייתה אחד המכשולים המרכזיים להתקדמותו.
מן העבר השני, חברות הקריפטו מברכות על המסגרת הרגולטורית החדשה המעניקה בהירות משפטית. דנטה דיספרטה, מנהל האסטרטגיה והמדיניות הגלובלית של סירקל, הגדיר את התקנות "אבן דרך חשובה" בתרגום חקיקת המטבעות היציבים לסטנדרטים רגולטוריים ברורים ועמידים.
בבנק ההשקעות טי-די קאוון העריכו כי התקנות החדשות פוגעות בבנקים ויוצרות אי-ודאות. בקבוצת המחקר של הבנק בוושינגטון, בראשות ג'ארט סייברג, כתבו: "עד שבתי המשפט יפסקו, תהיה עמימות לגבי מה מותר ומה אסור, וזה דבר שלילי. קיים גם הסיכון שמי שינצח בבית הלבן ב-2028 ימנה מפקח חדש על המטבע, שינקוט עמדה שונה לגבי מה שמהווה עקיפה של החוק".
מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון
חוסר ההחלטיות של המטבעות הדיגיטליים נמשכת והם נסחרים בטווח קטן יחסית.
ביטקוין: עליה שבועית של כ-2% למחיר 82.8 אלף דולר.
את'ריום: עלה בכ-3% ונסחר כעת תמורת 2438 דולר.
בייננס קוין: עלה אף הוא בכ-3% למחיר 741 דולר.
ריפל: עלה בכ-2% למחיר 1.34 דולר.
סולנה: עלה אף הוא בכ-2% למחיר 105.46 דולר.
