אל-על וחברות נוספות לבג"ץ: להשעות את זכויות הנוסעים ב"שאגת הארי"

שבע חברות תעופה ובהן אל-על וארגון התעופה האזרחית יאט"א מבקשים מבג"ץ לקבוע, כי הן פטורות מהחובות כלפי נוסעיהן כאשר המרחב האווירי של מדינת המוצא או היעד נסגר מכוח החלטת הרשויות המוסמכות, ובכלל זאת בתקופת "שאגת הארי". יתר העותרות הן אייר פראנס, KLM, דלתא, איתיחאד, Aegean ובולגריה אייר, לצד חברות התיירות נתיבים באורות ודרך צדיקים הדרך לגאולה.

העתירה מתייחסת לזכויותיו של נוסע בעת ביטול טיסה, ובראשן: שירותי סיוע (מזון ושתייה, לינה והסעות), השבת התמורה בעד הכרטיס או כרטיס חילופי. "משטר זה נועד, במצב הדברים הרגיל, ליצור איזון בין חוסר הנוחות וההוצאות הנגרמים לנוסע שטיסתו אינה יוצאת כמתוכנן לבין האילוצים התפעוליים של המוביל האווירי. הוא מבקש להמריץ את המוביל לטפל בשיבוש במהירות, לבצע את הטיסה או להעמיד לנוסע חלופה בתוך פרק זמן סביר", מסבירות העותרות.

"ואולם, ההוראות האמורות מעוררות קושי ניכר מקום שבו המדינה עצמה אוסרת את הפעלת הטיסות האזרחיות, סוגרת את המרחב האווירי לתקופה ממושכת שמועד סיומה אינו ידוע מראש, ושוללת מן המוביל כל אפשרות מעשית לבצע את הטיסה המקורית או להציע לנוסע חלופה מסחרית סבירה.

"אין זה מתקבל על הדעת כי חובת המוביל לספק לנוסע שירותי סיוע תוסיף לעמוד בעינה במשך כל התקופה שבה לא ניתן להטיס את הנוסע - אף שהמוביל לא החליט על ביטול הפעילות, אינו מוסמך לפתוח את המרחב האווירי, אינו יכול לקצר את תקופת הסגירה ואינו יכול להעמיד לנוסע חלופה באמצעות ביצוע פעולה שהמדינה עצמה אסרה עליו לבצע.

"כך, הוראות שנועדו להסדיר שיבוש בשירות תעופה בתוך משק פעיל הופכות, בנסיבות הקיצון מושא העתירה, למקור לחיוב כספי פתוח ובלתי קצוב. החיוב אינו מסתיים בעקבות פעולה שהמוביל יכול לבצע, והוא עשוי להוסיף ולהצטבר כל עוד עומדת בתוקפה החלטתה של המדינה למנוע הפעלת טיסות", טוענות העותרות.

הכנסת ורגב לא פעלו

העותרות מזכירות, כי המרחב האווירי של ישראל היה סגור בזמן "שאגת הארי" לתקופה חסרת תקדים של 40 יום. הן טוענות: "בנסיבות אלה, בהן נוכח המצב הביטחוני החריג והחלטות המדינה, שגרת הפעילות האווירית לישראל וממנה חדלה מלהתקיים, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהאחריות למצב דברים זה, ובכלל זאת לסגירת המרחב האווירי, להשבתת הפעילות בנמל התעופה בן-גוריון ולהמשך תחולתן של המגבלות, מונחת לפתחה של מדינת ישראל. משכך, אין כל היגיון ואין כל הצדקה בהטלת הנטל הכלכלי והמעשי על כתפיהן של חברות התעופה".

הכנסת לא התאימה את החקיקה למצב זה, ושרת התחבורה, מירי רגב, לא הפעילה את המנגנון הייעודי שעמד לרשותה להשעיית החובות כלפי הנוסעים - נאמר בעתירה. "כל זאת, שעה שחברות התעופה עצמן ספגו ונשאו בנזקים כבדים ביותר, ובכלל זאת הפסקת פעילות מלאה בקווים מישראל ואליה, שיבוש רוחבי של לוחות טיסות בינלאומיים, פגיעה תפעולית ומסחרית רחבה וחשיפה גוברת לדרישות, תלונות ותביעות מצד נוסעים, והכל עקב החלטת המדינה לסגור את המרחב האווירי, ואשר השלכותיה הוטלו בפועל על צדדים שלישיים".

עוד טוענות העותרות, כי המצב הנוכחי מנוגד לחוק יסוד חופש העיסוק ופוגע בזכות הקניין שלהן. הן מבקשות מבג"ץ ליצור הפרדה מושגית, במסגרתה יושעו רק סעיפים בודדים מתוך חוק שירותי תעופה ורק לתקופה מוגבלת. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד שיקלי קציר, אמיר ורון, שמואל הלוי, חניטל בלינסון-נבון ועמית רוזזניק.