בג"ץ, בית המשפט הגבוה לצדק, הוא אחד התפקידים של בית המשפט העליון. בכובע הזה בית המשפט דן בעתירות נגד רשויות המדינה: משרדי ממשלה, רגולטורים, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים. הוא בוחן אם החלטה
התקבלה בסמכות, בהליך תקין ובשיקול דעת סביר, ויכול לבטל אותה או להורות לרשות לפעול אחרת. כל אדם, חברה או ארגון יכולים להגיש עתירה, ובית המשפט מחליט אם לדון בה, לדחות אותה על הסף או להוציא צו ביניים.
לפסיקות בג"ץ יש לא פעם השלכות כלכליות רחבות. בית המשפט
דן בעבר במתווה הגז ופסל את סעיף היציבות שבו, דן בעתירות נגד מכרזים, רישיונות וקביעת מחירים, ובוחן מינויים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ולמועצות של גופים ציבוריים. החלטה כזו יכולה לעכב עסקה, לשנות
תנאים לחברות בשוק או לחייב את המדינה בהוצאה שלא תוכננה.
בשנים האחרונות בג"ץ נמצא גם במרכז מחלוקת ציבורית ופוליטית על היקף הביקורת השיפוטית ועל שיטת מינוי השופטים. הוויכוח הזה נוגע גם לכלכלה, משום שחברות דירוג ומשקיעים זרים מתייחסים לעצמאות מערכת המשפט
כחלק מהסביבה העסקית של המדינה.
אב לשישה שהתגרש לפני עשור ביקש מבית הדין הרבני לבטל את הריבית וההצמדה על חוב המזונות שלו. בתי הדין דחו, ובג"ץ קבע שלא נפל פגם בדרך שבה בית הדין הרבני הגדול טיפל בערעור
בג"ץ קובע שלבית הדין אין סמכות לדון בסכסוך בין בני זוג לשעבר, משום שלאישה אין זיקה מספקת לישראל. כנפי-שטייניץ: בית הדין גם אינו הפורום הנאות, במיוחד בנוגע לילדים
קיבל את עמדת השב"כ והמוסד, לפיה פרסום הסדרי ניגוד העניינים של העומדים בראשם עלול לפגוע בבטחונם האישי ובבטחון המדינה. השירותים הבטיחו לבחון בעתיד אפשרות של פרסום חלקי
מבקשים לבטל סעיפים בחוק המגבילים ואף מונעים שכר טרחה בהליכים המורכבים מול הביטוח הלאומי, אגף השיקום, הוועדות ובתי המשפט. עו"ד ותיק הודיע שיפסיק לעסוק בתחום