אחרי שמונה שנים בבית הדין הרבני קבע בג"ץ: אין לו סמכות

לבית הדין הרבני בתל אביב אין סמכות לדון בסכסוך גירושין בין בני זוג, משום שלאישה אין זיקה של ממש לישראל. כך קובעת שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ - שמונה שנים לאחר שבית הדין החל לדון בסכסוך ושנתיים לאחר שהאישה עתרה לבג"ץ בנושא זה. מדובר בהתערבות נדירה של בג"ץ בהחלטות בתי הדין הרבניים, ונדירה עוד יותר במובן זה שהיא התקבלה בעיצומו של הדיון בבית הדין האיזורי - בלא להמתין להכרעת בית הדין הרבני הגדול.

האישה היא ילידת צ'כיה, כיום תושבת גרמניה ונושאת אזרחות ישראלית וגרמנית. היא עלתה ארצה ב-2009 והתגיירה, השניים נישאו בישראל ב-2010 ובנישואין אזרחיים בצ'כיה ב-2011. לאורך כל תקופת נישואיהם התגוררו השניים בגרמניה ושם נולדו בתם ובנם. בני הזוג נפרדו ב-2018 והבעל פנה לבית הדין הרבני בתל אביב. הגט סודר ב-2019, אולם ענייני הרכוש, המשמורת והמזונות המשיכו להידון בבית הדין, תוך קרע קשה שהוביל לניתוק בין הילדים (המתגוררים עם אמם בגרמניה) לבין האב שבישראל.

לא להמתין לסיום ההליך

בשנים 2018 ו-2024 קבע בית הדין, בהחלטות שאינן מנומקות, שיש לו סמכות לדון בענייניהם של השניים, ורק במארס השנה - בעקבות הדיון בבג"ץ - הוא נימק את עמדתו. לדברי הדיינים, סמכותם נובעת מכך שיש לאישה זיקה מספקת לישראל: אזרחות ישראלית, נישואין בישראל, רשיון נהיגה ישראלי, תשלומים לקופת חולים וכוונתם של השניים לשוב ארצה. עוד אמר בית הדין, כי קיים חשש האם שופט גרמני ימצא פתרונות שיבטיחו את זיקת הילדים לתרבות היהודית ולמדינת ישראל, ואם הוא יתן ביטוי לרצונו של האב שיבקרו מדי פעם בארץ ויקבלו חינוך בעל אוריינטציה יהודית-ישראלית.

כנפי-שטייניץ אומרת, כי החליטה להכריע כבר עתה, כדי שלא ייווצר מצב בו ההליך יתבטל רק כאשר יגיע לסיומו, ואשר בינתיים אין פתרון לצרכיהם של הילדים. היא מזכירה, כי פסיקתו של בג"ץ קובעת שיש צורך בזיקה מספקת לישראל כדי להקנות סמכות לבית הדין בארץ, ואומרת שיש לעמוד על יישום מוקפד של דרישה זו.

בחינת עניינה של האישה מובילה את כנפי-שטייניץ למסקנה, כי אין לה זיקה מספקת לישראל. כאמור, בני הזוג התגוררו בגרמניה; האישה אינה יודעת עברית, רכושה מצוי רק בגרמניה וצ'כיה, שם גם מתגוררים קרוביה, היא עובדת בגרמניה וצברה בה זכויות סוציאליות. כנפי-שטייניץ דוחה את נימוקיו של בית הדין: אזרחות לבדה אינה יוצרת זיקה, כוונה עתידית לשוב לישראל אינה רלוונטית משום שהמבחן הוא בזמן אמת, קופת החולים ורשיון הנהיגה גם הם חלשים מדי.

אין להתעלם מטובת הילדים

למעלה מן הדרוש אומרת כנפי-שטייניץ, כי בית הדין בתל אביב גם אינו הפורום הנאות לדון בסכסוך, במיוחד בנוגע לילדים. הוא לא נתן משקל לכך שיהיה צורך לטלטלם לישראל, לפחות לצורך ההליך עצמו, ולכך שהראיות והעדים מצויים בגרמניה; לא ניתן משקל מספיק לכך שבגרמניה ניתן לבחון את אורח חייהם של הילדים. נכון שהתנהלותה של האם גרמה לניתוק מן האב ולחיזוק הקשר לגרמניה, אך אין להתעלם מטובתם כעת - והיא שההליך יתנהל בגרמניה.

כנפי-שטייניץ מוסיפה: "אף אם נקבל את הקביעה - אשר מעלה קושי ממשי - כי ספק אם לשופטים בגרמניה קיימת היכולת למצוא את הפתרון הנדרש, וספק אם אלה יתנו משקל ראוי לרצונות האב, הרי שניתן באותה מידה לטעון כי ספק אם בית הדין הרבני יתן משקל מספיק לאופי הייחודי של חיי הילדים עם אמם בגרמניה, או לרצונות האם". הנשיא יצחק עמית והשופטת יעל וילנר הסכימו עם כנפי-שטייניץ. את האם ייצג עו"ד שי זילברברג, ואת בית הדין - עו"ד רפי רכס.