13 אלף עובדים נאסרו לסחור: כך הפכו שוקי הניבוי לזירה שצריך לפקח עליה
פחות מחודשיים לפני בחירות האמצע בארה"ב, רשויות הבחירות שם מתמודדות עם בעיה שלא היתה קיימת במערכות קודמות: עובדים שמחזיקים מידע פנים על ספירת קולות, ושוק פתוח שבו אפשר להמיר את המידע הזה לכסף. הפתרון שנבחר הוא איסור גורף, ומחוז מריקופה שבאריזונה כבר החיל אותו על כ-13 אלף עובדים.
ההחלטה שהתקבלה ביולי אוסרת על עובדי המחוז לסחור על בסיס מידע שאינו פומבי, ולא רק בנושאי בחירות. האיסור מכסה גם חוזים על אירועי מזג אוויר ועל החלטות בתי משפט, כלומר כל תחום שבו עובד ציבור עשוי לדעת משהו לפני השוק. במקביל חתמה מושלת אריזונה קייטי הובס על צו שאוסר על עובדי המדינה לסחור במידע פנים בשוקי הניבוי.
מריקופה אינה מחוז אקראי. זהו אחד ממוקדי המחלוקת הפוליטית החריפים ביותר בארה"ב מאז 2020, והרגישות שם לכל טענה על טוהר ההליך גבוהה במיוחד. הרציונל שהוצג הוא כפול: להרחיק את העובדים מניגוד עניינים, וגם להגן עליהם מראש מפני טענות שיתבססו על תנועות בשוק ההימורים.
מהימור לזירת מסחר
הדבר החשוב כאן הוא מה שהצעד הזה מסמן. שוקי הניבוי, שבהם אפשר לקנות ולמכור חוזה שמשלם דולר אם מועמד מסוים ינצח, עברו בשנתיים האחרונות מסטטוס של אתר הימורים שולי למעמד של זירת מסחר מפוקחת. ברגע שגוף ציבורי מחיל על עובדיו כללי איסור מסחר במידע פנים, הוא מתייחס לזירה הזו בדיוק כפי שמתייחסים לשוק ניירות ערך.
מבחינת משקיעים זו התפתחות עם משמעות מסחרית. הנפח בשווקים האלה גדל, הם נכנסו לשיתופי פעולה עם ברוקרים ועם זירות ספורט, והם מוכרים מוצר שאין לו תחליף: מחיר רציף שמשקף בזמן אמת את ההסתברות שהשוק מייחס לאירוע. פוליטיקה היא רק ההתחלה, ואותו מנגנון כבר מתומחר על החלטות ריבית, על נתוני מאקרו ועל אירועי מזג אוויר.
מולם עומדת בעיה אמיתית של פרשנות. ההסתברות שמוצגת בשוק ניבוי אינה סקר, וזו נקודה שהציבור מתקשה להפנים. הסתברות של 98% לניצחון אינה אומרת שהמועמד מוביל בסקרים ביחס של 98 מול 2, אלא שהשוק מעריך שסיכויי הניצחון שלו גבוהים מאוד. סקר מודד כוונת הצבעה במדגם מייצג ושואל את הנשאל למי הוא היה מצביע היום. שוק מודד את דעת הסוחרים על התוצאה הסופית, וכל אחד יכול להיכנס אליו.
ההבדל הזה כבר ייצר חיכוך בפועל. מוקדם יותר השנה עלו בלוס אנג'לס חשדות לגבי הליך ספירת הקולות, אחרי שקצב הספירה לא הסתדר עם מה שהשוק תימחר. כשמחיר של חוזה הופך למדד שלפיו אנשים שופטים את אמינות הספירה, גם אירוע טכני קטן יכול להפוך לסיפור.
מה זה אומר למי שקורא את המספרים
למשקיע הישראלי יש כאן שני דברים לקחת. הראשון מעשי: מי שצורך את מספרי שוקי הניבוי לקראת בחירות האמצע, ואחריהן לקראת הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר, צריך לקרוא אותם כהערכת שוק ולא כתחזית סטטיסטית. השוק מגיב מהר, אבל הוא מגיב גם לרעש, למינוף ולסוחרים בודדים עם כיס עמוק.
השני נוגע לכיוון שאליו התחום נע. ככל ששוקי הניבוי נכנסים לרגולציה, לכללי מסחר במידע פנים ולפיקוח, הם מתקרבים למעמד של מכשיר פיננסי לכל דבר. זה מגדיל את הנפח, מכניס שחקנים מוסדיים, ומייצר תשתית חדשה לגידור סיכונים פוליטיים, בדיוק כמו שחוזים עתידיים על סחורות נועדו לגדר סיכוני מחיר. 10 הגורמים שיקבעו מה יקרה לכסף שלכם בשנה הקרובה | טראמפ עומד מאחורי המלחמה באיראן.
