טראמפ לא מתחרט על המלחמה באיראן; הסנקציות הבאות מכוונות לבנק גדול
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד מאחורי ההחלטה לפתוח במלחמה מול איראן, ואומר שהיה חוזר על אותו מהלך בדיוק גם היום. ההצהרה מגיעה בתקופה שבה השווקים מתמחרים עימות ארוך יותר ממה שהעריכו בתחילתו, עם ברנט מעל 108 דולר לחבית ותשואות אג"ח שמטפסות כמעט בכל העולם.
טראמפ התייחס גם למחיר הפוליטי. לשאלה אם המערכה עלולה לעלות לרפובליקנים בבחירות האמצע הוא השיב שההחלטה נועדה למנוע תרחיש חמור בהרבה, שבו איראן מגיעה לנשק גרעיני ומאיימת על ישראל, על המזרח התיכון ועל ערים אמריקאיות.
מבחינת השווקים השאלה המרכזית היא משך הלחימה. בשבועות האחרונים גוברת ההערכה שהמערכה עשויה להימשך מעבר לכהונה הנוכחית בבית הלבן, תרחיש שמשנה לחלוטין את התמחור של הנפט, של האינפלציה ושל הריבית. טראמפ עצמו ממשיך להציג לוח זמנים קצר בהרבה, ולפיו הלחימה תסתיים מיד אחרי בחירות האמצע ומחירי הנפט והדלק ירדו בעקבות זאת.
הוא גם דחה את הטענות האיראניות בדבר פגיעה במטוסי קרב אמריקאיים בבסיס בירדן, ומסר שהנכסים האמריקאיים בבסיס נותרו שלמים.
שאלה נוספת שעולה היא כמה זמן הכלכלה האיראנית מסוגלת להחזיק מעמד תחת המתקפה הכלכלית. טראמפ הביע ספק ביכולת של טהראן להמשיך ולספוג את הנזק לאורך זמן, וחזר על ההערכה שהסוגיה תיפתר סמוך לבחירות. בפועל איראן ממשיכה למכור נפט בעיקר ללקוחות במזרח אסיה, נראה שבהנחות עמוקות ובאמצעות צי מכליות שקשה לעקוב אחריו, וכל דולר שהיא מוותרת עליו בדרך מצטבר לפגיעה בהכנסות המדינה.
הסנקציות הבאות מכוונות לבנקים
במקביל וושינגטון מהדקת את הטבעת הכלכלית סביב טהראן. שר האוצר סקוט בסנט סימן צעד נוסף שיוכרז ביום שני, שמכוון לבנק גדול שמשמש את איראן, ובחר לדחות את ההכרזה כדי לכבד את יום הזיכרון לאירועי 11 בספטמבר.
המהלך הזה כבר פועל בזירה הבנקאית. הסניפים בדובאי של הבנק השני בגודלו במצרים נסגרו בעקבות סנקציות אמריקאיות, בטענה שהעביר לאיראן כ-1.8 מיליארד דולר, והבנק הטורקי הגדול ביותר שסייע במימון נכנס אף הוא לרשימה.
כאן נמצאת הנקודה שמעניינת את השווקים. הסנקציות כבר אינן מכוונות לבנקים איראניים בלבד, אלא לבנקים במדינות שלישיות שממשיכות לשרת אותם. התוצאה היא אפקט מצנן רחב: מוסדות פיננסיים במצרים, בטורקיה ובמדינות המפרץ מעדיפים להימנע מכל חשיפה שעלולה להיחשב איראנית, גם כשמדובר בעסקה לגיטימית, משום שהמחיר של טעות הוא ניתוק ממערכת הדולר.
המשמעות הכלכלית ברורה. הקמפיין האמריקאי עובר משלב של חסימת יצוא הנפט האיראני לשלב שבו נחסמים ערוצי התשלום עצמם. ככל שבנקים בינלאומיים נמנעים מלטפל בכספים שמקורם באיראן, כך גדל הפער בין מחיר הנפט שטהראן מבקשת לבין הסכום שהיא מצליחה לגבות בפועל.
- זה שוחד בחירות אמיתי - תלמדו מטראמפ
- 10 מיליארד דולר בקריפטו: זו התוכנית של איראן לעקוף את הסנקציות של ארצות הברית
הזירה השנייה היא הים. התנועה במצרי הורמוז ובים האדום נותרה הגורם שמתמחר את הסיכון בשוק האנרגיה, ועלויות הביטוח והניתוב מחדש של מכליות מתווספות למחיר הסופי של החבית. כל אירוע נוסף בנתיבי השיט מסוגל להזיז את ברנט בכמה דולרים תוך שעות.
בשווקים ההשפעה מורגשת היטב. ברנט נסחר מעל 108 דולר לחבית והנפט האמריקאי סביב 102 דולר, אחרי שבוע של עליות חדות, ובאסיה נפתח המסחר הבוקר בירידות של יותר מ-2.5% ביפן ובדרום קוריאה. להרחבה: אסיה נופלת והחוזים בוול סטריט מתקשים להתאושש: הנפט מעל 108 דולר
גם שוק האג"ח מגיב. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים הגיעה לכ-4.95%, קרוב מאוד לרמת 5%, והתשואה ל-30 שנה עלתה לכ-5.36%. זהו השילוב שמעיק על מניות הצמיחה, משום שהוא מציע למשקיעים תשואה גבוהה בסיכון נמוך בהרבה. להרחבה: 5% חוזר להפחיד את וול סטריט: שוק האג"ח מאותת שהכסף היקר כאן להישאר
היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב, הנתון האחרון לפני החלטת הריבית של הפדרל ריזרב בשבוע הבא. אחרי שמדד המחירים ליצרן עלה ב-5.4% בשנה האחרונה, קריאה גבוהה נוספת תחזק את ההסתברות להעלאת ריבית, ותהפוך את מחיר האנרגיה למשתנה שמחבר ישירות בין הזירה הצבאית במפרץ לבין ההחלטות בוושינגטון.
