כמה מרוויח מתמחה במשרד עורכי דין? 7.5 עד 10.5 אלף, במגדלים 11.5

מתמחה במשרד עורכי דין מרוויח בין 7,500 ל-12 אלף שקל ברוטו בחודש, והמספר נקבע כמעט לגמרי לפי גודל המשרד. במשרדי הענק במגדלים של תל אביב השכר אחיד: 11,500 שקל ברוטו. משרד בינוני של 40 עד 69 עורכי דין משלם 9,000 עד 10,500 שקל, משרד קטן של עד 39 עורכי דין נע בין 7,500 ל-9,000, ומשרדי בוטיק שמתמקדים בתחום אחד מגיעים ל-10,500 עד 12,300 שקל. כל הטווחים גבוהים משכר המינימום, 6,443.85 שקל לחודש או 35.40 שקל לשעה, ונמוכים מהשכר הממוצע למשרת שכיר, 14 עד 15 אלף שקל.

הסכום במשרדים הגדולים קפוא כבר ארבע שנים. מאז שנקבע המדד עלה בכ-12%, והצמדה מלאה הייתה מביאה את התלוש לכ-13 אלף שקל. במקום כסף המשרדים מתחרים בהטבות: מימון קורס הכנה לבחינות הלשכה, ארוחות, חדר כושר, יום קצר בשבוע, מענקי התמדה וביטוח בריאות פרטי. במשרדים הקטנים והבינוניים דווקא עלתה תחתית הטווח בכאלף שקל בשנה האחרונה.

החוק שותק, ושכר המינימום מדבר

אין חוק שקובע שכר למתמחה, וגם ללשכת עורכי הדין אין תעריף מחייב לשנת ההתמחות. מה שיש הוא דיני העבודה הרגילים: מתמחה הוא עובד לכל דבר, ולכן שכר המינימום, שעות נוספות וימי חופשה חלים עליו, ובתי הדין לעבודה כבר פסקו לטובת מתמחים שקיבלו פחות. התמחות בפרקליטות, בסנגוריה הציבורית ובבתי המשפט נסגרת קרוב לשכר המינימום, כ-5 אלף שקל פחות מהמגדלים, ובתמורה יש שעות סבירות ורגל בדלת של המדינה.

שיעור ההישארות במשרדים המובילים עומד על 60% עד 100%, ומי שנשאר רואה את התלוש זז. בליטיגציה מסחרית עורך דין בשנה הראשונה מתחיל סביב 15 אלף שקל ומגיע ל-30 אלף אחרי עשור עד 15 שנה. במשרד של עד תשעה עורכי דין נקודת הפתיחה נמוכה בכ-4,500 שקל מזו של המשרדים הגדולים, ובמשרד של 10 עד 39 עורכי דין הפער עומד על כ-2,200 שקל. הסולם המלא נמצא במדריך על מה באמת מרוויח עורך דין בישראל.

התואר עולה, ההתמחות מחזירה לאט

הדרך למשרד עוברת בתואר ראשון במשפטים של שלוש שנים וחצי. באוניברסיטה שכר הלימוד עומד על כ-12 אלף שקל לשנה, כלומר כ-42 אלף שקל לתואר. במכללות הפרטיות המחיר קופץ ל-40 עד 50 אלף שקל לשנה, ותואר שלם מגיע ל-117 אלף שקל ויותר. אחרי התואר מגיעה שנת התמחות מלאה ואז בחינות הלשכה. שנת התמחות במשרד ענק מכניסה 138 אלף שקל ברוטו, בערך מחיר של תואר במכללה פרטית.

אחרי הרישיון השכר הממוצע בענף עומד על כ-20,600 שקל, ותחום העיסוק פותח את הפער: הייטק 21,900 שקל אחרי שלוש עד חמש שנים, שוק הון 20,800, מיסוי 19,700, ואילו נזיקין וביטוח נשארים סביב 14,300. יועץ משפטי בחברה מרוויח בממוצע 27,900 שקל, והיועץ המשפטי הראשי מגיע ל-42 עד 45 אלף. בונוסים במשרדי הענק נעשו נדירים: 31% קיבלו בונוס בשנה האחרונה לעומת 73% שנה קודם. מפת השכר לפי מקצועות בגיל 30 מציבה את עורך הדין במשרד גדול מעל הכלכלן הממוצע.

ומה קורה בחוץ לארץ

בארה"ב אין שנת התמחות, ובוגר בית ספר למשפטים ניגש ישירות לבחינת הרישוי. עורך דין אמריקאי מרוויח חציון של כ-159,670 דולר בשנה, בערך 527 אלף שקל או כ-44 אלף שקל בחודש, והעשירון התחתון מתחיל בכ-78 אלף דולר, כ-21.5 אלף שקל בחודש. הפער מול ישראל מוסבר בעלות התואר שם, שמגיעה למאות אלפי דולרים, ובביטוח בריאות שהעובד מממן. בגרמניה המדינה מעסיקה את המתמחה שנתיים ומשלמת קצבת מחיה של כ-1,611 אירו בחודש בממוצע, בין 1,384 ל-1,783 אירו לפי המדינה הפדרלית, כלומר כ-6,200 שקל. המתמחה הישראלי במגדל מרוויח כמעט כפול, אבל הגרמני מסיים עם רישיון שפותח לו גם את השיפוט והפרקליטות.

מה בפועל מרים את התלוש

גודל המשרד הוא המשתנה הראשון ותחום העיסוק השני. מתמחה במשרד בוטיק במיסוי או בשוק ההון מקבל כבר בשנת ההתמחות 12 אלף שקל ומעלה, ובהמשך התחום מושך את השכר. מעבר לייעוץ משפטי בחברה מוסיף בממוצע כ-7 אלף שקל לחודש. שותפות היא כבר מעבר לתלוש: השותף מתחלק ברווחי המשרד לפי הלקוחות שהביא. לשם השוואה, מתמחה בפסיכולוגיה מרוויח כ-11 אלף שקל, סכום דומה למתמחה במשרד גדול, אבל ההתמחות שם נמשכת ארבע שנים.

המשרד שבו עושים את ההתמחות קובע יותר מהציונים בתואר: אותה תעודה, אותה בחינה, ופער של 4,000 שקל בחודש בין משרד קטן למגדל שנשמר גם אחרי הרישיון.