פעילות ה-AI ברשת בזק זינקה פי 3 - אבל האם זה יתורגם להכנסות?
מהפכת הבינה המלאכותית מייצרת הזדמנויות לא רק עבור יצרניות השבבים וחברות הענן, אלא גם עבור ספקטרום רחב של חברות, בינן נמצאות גם החברות שמספקות את התשתית שמחברת את המשתמשים אליהן. בזק בזק 0.08% מדווחת כי פעילות ה-AI ברשת שלה בקרב לקוחות פרטיים זינקה פי שלושה בשלושת החודשים האחרונים בלבד. מדובר בקצב צמיחה חריג, שממחיש את האימוץ המהיר של כלי הבינה המלאכותית אצל משתמשי הקצה.
האם בזק קשורה לבינה מלאכותית? בעקיפין; בזק אינה מפתחת את המודלים או אינה משכירה את הכרטיסים הגרפים למפתחות, אלא היא זו שמספקת את תשתית התקשורת שבאמצעותה משתמשי הקצה מתחברים לשירותים הללו. בפשטות - כאשר לקוח של בזק שולח שאלה ל-ChatGPT מהמחשב הביתי, הבקשה עוברת דרך תשתית האינטרנט שלו, ממשיכה דרך רשתות תקשורת נוספות אל שרתי החברה שמפעילה את המודל, והתשובה חוזרת דרך רשתות התקשורת של בזק בין היתר אל המשתמש. בזק למעשה מספקת חלק מהכביש שעליו המידע נוסע, בעוד חברות כמו OpenAI וAntropic מספקות את המנוע עצמו.
הזינוק שעליו מדווחת החברה מתבטא בשימוש גובר בצ'אטבוטים, כלי למידה, עוזרים אישיים ויישומים לתכנון משימות. נקודה חשובה היא שבזק אינה מפרטת כיצד נמדדה פעילות ה-AI שגדלה פי שלושה: האם מדובר בנפח תעבורת הנתונים, במספר הבקשות לשירותים הללו או במדד אחר שהחברה החליטה. הנתון אינו מעיד בהכרח על גידול דומה בתעבורה הכוללת ברשת או בכלל על עלייה עתידית בהכנסות החברה.
אז האם בזק יכולה בכל זאת להרוויח מכך? ככל שהשימוש בכלי AI מתרחב, איתו עלול לגדול גם הביקוש לחיבורי אינטרנט מהירים, עבור בזק זו עשויה להיות הזדמנות להגדיל את החדירה של שירותי הסיבים, למכור חבילות מתקדמות ולחזק את פעילות התקשורת מול לקוחות עסקיים ומרכזי נתונים. חשוב לציין שבניגוד לספקיות הענן, שיכולות לעבוד במודל תשלום בהתאם לצריכת שירותי המחשוב, בזק אינה מקבלת בהכרח יותר כסף בכל פעם שלקוח שולח שאלה למודל AI.
בנוסף בזק חשפה את תשתית התקשורת התת-קרקעית שלה בתל אביב. מדובר בארבע מנהרות כבלים מרכזיות באורך כולל של כ-10 קילומטרים, שנחפרו בעומק של כ-15 מטרים מתחת לפני הקרקע. המנהרות מחברות בין אזורי שירות מרכזיים של החברה ונועדו לאפשר רציפות תפקודית של הרשת גם בתנאים חריגים.
תמונות מהצגת התשתית לתקשורת:
קרדיט: יחסי ציבור
במנהרה הארוכה ביותר קיימות שמונה נקודות גישה מאובטחות, המנוטרות מסביב לשעון באמצעות מוקד הביטחון של בזק. לדברי החברה, התשתית נועדה להגן על כבלי התקשורת ולהקטין את הסיכון לשיבושים, במיוחד בשעת חירום. המנהרות אינן תשתית AI ייעודית, אלא חלק ממערך התקשורת הכללי, המשמש להעברת מגוון רחב של נתונים ושירותים.
מנכ"ל בזק, ניר דוד, מסביר כי מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית עומדת תשתית שמחברת בין מרכזי המחשוב, חברות הטכנולוגיה והמשתמשים, וכי חשיבותה גדלה ככל שהשימוש ב-AI מתרחב.
הזינוק בפעילות הוא אכן סימן חיובי, אבל אין ערב שזינוק זה יוביל לגידול בהכנסות או ברווחיות, בזק נהנית ממעמד של ספקית תשתית בעולם שבו הביקוש לשירותים דיגיטליים ממשיך לגדול. השאלה היא האם הגידול בשימוש בכלי AI יגרום ללקוחות לשדרג את חיבורי האינטרנט ולשלם יותר, או שמרבית הערך הכלכלי יישאר דווקא אצל חברות הענן ומפתחי המודלים. בשלב הזה בזק מציגה נתון מרשים על השימוש ברשת, אך טרם מציגה את התרומה הכספית שלו.
