מאסק רוצה להפוך את סטארלינק לענקית סלולר: מי ירוויח ממיזם של 80 מיליארד?
אילון מאסק רוצה להפוך את סטארלינק מחברת אינטרנט לווייני למפעילת סלולר שתתחרה ישירות בשלוש ענקיות התקשורת האמריקאיות. המהלך כבר מטלטל את וול סטריט: מניית AT&T נפלה בכ-8% ביום שישי, טי-מובייל איבדה 7.7% וורייזון ירדה בכ-1.2%. בצד השני, קראון קאסל, שמחזיקה במגדלי תקשורת, זינקה ב-9.1%, ואמריקן טאואר עלתה ב-4.1%. הסיבה לפער הגדול בין המניות היא שספייס X עשויה להפוך למתחרה של חברות הסלולר, ובמקביל ללקוחה גדולה מאוד של החברות שמחזיקות בתשתיות התקשורת.
ספייס X מנהלת מגעים לקבלת גישה לכ-80 אלף אתרי תקשורת ברחבי ארה"ב, מספר עצום ביחס לתשתיות הקיימות. בארצות הברית פועלים כ-158,500 מגדלי סלולר ייעודיים, כך שמדובר בהיקף השווה לכמחצית ממספר המגדלים במדינה. ואולם, כאן מתחיל הוויכוח בין האנליסטים: האם מאסק באמת מתכוון לשכור עשרות אלפי מגדלים גדולים, או להשתמש גם בתשתיות קטנות וזולות יותר?
הידעת?מי הייתה השותפה הראשונה של סטארלינק בתקשורת ישירה לטלפונים?
ההבחנה הזאת חשובה מאוד. אתר סלולרי יכול להיות מגדל תקשורת גבוה, אבל גם אנטנה על גג בניין, מתקן על מיכל מים או משדר קטן שמותקן באזור עירוני צפוף. כל אחד מהפתרונות האלה מספק כיסוי שונה, דורש השקעה אחרת ומייצר הכנסות שונות לחברות התשתית.
גולדמן זאקס מדגיש שהמונח אתר סלולרי רחב בהרבה ממגדל תקשורת. בסיטי מעריכים כי חלק משמעותי מהפריסה עשוי להתבסס על מתקנים גדולים המשרתים כמה מפעילות סלולר, לצד שימוש במתקנים קטנים שנועדו לשפר את הקליטה באזורים צפופים.
לבעלי המגדלים, ההבדל עשוי להיות שווה מיליארדי דולרים. קראון קאסל מפעילה כ-40 אלף מגדלים בארה"ב, ואמריקן טאואר מחזיקה בכ-42 אלף אתרים. חברה פרטית נוספת, ורטיקל ברידג', מפעילה כ-18 אלף אתרים. ספייס X תצטרך ככל הנראה לעבוד עם כמה ספקיות, ולהתקין ציוד משלה במיקומים שיוכלו לתמוך ברשת החדשה.
המודל העסקי של חברות המגדלים מבוסס על השכרת שטח לאנטנות ולציוד תקשורת. היתרון הוא שאותו מגדל יכול לשרת כמה לקוחות במקביל. אם ספייס X תצטרף כשוכרת נוספת, בעלי התשתיות יוכלו להגדיל את ההכנסות מנכס קיים, לעיתים תוך תוספת השקעה מוגבלת יחסית. עם זאת, חלק מהמתקנים ידרשו שדרוגים, חיבורי תקשורת וציוד נוסף.
ההזדמנות הזאת מגיעה בתקופה שבה המשקיעים בחברות המגדלים מחפשים מקורות צמיחה חדשים. סיטי רואה במהלך פוטנציאל חיובי גם עבור אס.בי.איי קומיוניקיישנס, בעוד שהחששות מתחרות גוברת ממשיכים להשפיע על תמחור מפעילות הסלולר.
הידעת?ממתי חברות המגדלים פועלות כקרנות ריט?
הסכומים שספייס X עשויה להידרש להשקיע גדולים במיוחד. בטי.די קוואן מעריכים שהקמת רשת סלולרית קרקעית בפריסה ארצית עשויה לעלות יותר מ-80 מיליארד דולר. מדובר בהשקעה שתתפרס על פני שנים, בנוסף לעלויות רכישת התדרים, פיתוח הלוויינים ושיגורם.
רכישת תדרים בהיקף של 8 מיליארד דולר היא אחד הצעדים המרכזיים שמקדמים את התוכנית. מדובר בתדרי 800 מגה-הרץ, שמאפשרים כיסוי רחב יחסית וחדירה טובה יותר לתוך מבנים. זהו יתרון משמעותי עבור חברה שמבקשת להציע שירות סלולרי רציף גם בערים ובבתים, ולא להסתמך על תקשורת לוויינית בשטחים פתוחים.
- טראמפ אמר שמאסק החזיר את השירות, אבל באוקראינה סטארלינק עדיין מוגבל
- תשואות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב בשיא. האם המשבר בפתח?
השילוב בין לוויינים לתשתית קרקעית עשוי ליצור רשת שונה מזו של המתחרות. באזורים מרוחקים יוכלו הלוויינים לספק כיסוי ישירות לטלפונים, ובערים צפופות תישען הרשת על אנטנות קרקעיות שמספקות קיבולת גבוהה יותר. ספייס X כבר קיבלה אישור לפריסת 15 אלף לוויינים המיועדים לתקשורת ישירה עם מכשירים ניידים.
אלא שהמעבר משירות לווייני למפעילת סלולר ארצית מורכב. מנכ"ל AT&T ג'ון סטנקי מעריך שבניית רשת המסוגלת להתחרות באיכות השירות של המפעילות הקיימות תדרוש שנים והשקעות גדולות. גם לפי הערכות האנליסטים, הקמת הרשת עשויה להימשך שלוש עד חמש שנים, והגעה לנתח שוק של 20% עלולה להימשך עשור.
יש להביא בחשבון גם את המצב העסקי של החברות הקיימות. לשלוש מפעילות הסלולר הגדולות יש עשרות מיליוני לקוחות, מערכות חיוב ושירות, פריסת תדרים רחבה והסכמים ארוכי טווח. ספייס X תצטרך לבנות מערך דומה, או למצוא דרך להציע שירותים בעלויות נמוכות משמעותית.
במקביל, גם מפעילות הסלולר האירופיות נערכות לתחרות מצד שירותי תקשורת לווייניים. ארבע קבוצות תקשורת גדולות ביבשת כבר בוחנות שיתוף פעולה שיאפשר להן לספק שירות ישירות מלוויינים, בניסיון לשמור על מעמדן מול סטארלינק.
נכון לעכשיו, המגעים של ספייס X עם בעלי המגדלים עדיין נמצאים בשלב המשא ומתן, וטרם פורסמו חוזים מחייבים בהיקף המדובר. מבחינת קראון קאסל ואמריקן טאואר, השאלה הקרובה היא כמה מתקנים ספייס X תשכור בפועל ומה יהיה התשלום השנתי עבורם. עבור AT&T, ורייזון וטי-מובייל, השאלה גדולה יותר: האם בתוך כמה שנים הן יתמודדו עם מתחרה רביעית שמחזיקה גם ברשת סלולרית קרקעית וגם ברשת הלוויינים הגדולה בעולם.
