מצרים מתכוננת להתערבות צבאית להגנת סעודיה - א-סיסי מבקש אישור מהפרלמנט
מצרים עשויה להצטרף למערכה הצבאית להגנת סעודיה. נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, הודיע בשבת שארצו מוכנה להעניק לסעודיה סיוע צבאי ככל שתתבקש, וקרא לפרלמנט המצרי להתכנס בדחיפות ולתת לממשלה סמכות לפעול. הפרלמנט הודיע שיקיים ישיבת חירום ביום ראשון. זו התפתחות משמעותית בעימות האזורי, על רקע ההסלמה בתקיפות החות'ים נגד סעודיה והחשש מפגיעה נוספת בתשתיות הנפט ובנתיבי הסחר של המזרח התיכון.
א-סיסי הודיע על כך בטקס סיום של האקדמיה הצבאית במצרים. לדבריו, קהיר מוכנה לנקוט צעדים שיבטיחו את ביטחונה של סעודיה, בהתאם לבקשת המלך סלמאן ויורש העצר מוחמד בן סלמאן. הוא הדגיש שהמטרה היא לסייע בהגנה על הממלכה, והבהיר שכל החלטה על פעילות צבאית תצטרך לקבל אישור מהפרלמנט.
בשלב הזה מצרים עוד לא הודיעה על שליחת כוחות או על מבצע צבאי מסוים, וגם היקף הסיוע עדיין פתוח. הוא יכול לכלול סיוע אווירי, מערכות הגנה, מודיעין או אבטחה של נתיבי השיט. ההכרעה תלויה בבקשה סעודית רשמית ובהחלטות שיתקבלו בקהיר.
ההצהרה מגיעה אחרי שורה של תקיפות נגד יעדים בסעודיה, ובהן נמל התעופה הבינלאומי בריאד, מתקנים של ענקית הנפט ארמקו ותשתיות נוספות. החות'ים, שנתמכים על ידי איראן, הרחיבו בחודשים האחרונים את הפעילות הצבאית שלהם, אחרי שהמלחמה בתימן התחדשה.
למה סעודיה צריכה עזרה
סעודיה משקיעה כ-83 מיליארד דולר בשנה בביטחון, אבל מתקשה להתמודד עם מתקפות הטילים והכטב"מים. למרות מערכות ההגנה המתקדמות שקנתה מארה"ב, השטח הגדול של הממלכה ומספר היעדים האפשריים מקשים להגן על הכל. החות'ים יכולים לשגר כלי טיס וטילים בעלות נמוכה יחסית, בזמן שכל יירוט יכול לעלות מאות אלפי דולרים ואף יותר.
מבחינת סעודיה, הפגיעה בתשתיות האנרגיה היא איום ישיר על הכלכלה. בגלל השיבושים במצר הורמוז, הממלכה מנסה להמשיך לייצא נפט דרך הים האדום. צינור הנפט מזרח-מערב יכול להעביר עד כ-7 מיליון חביות ביום למסוף יאנבוע, ומשם הנפט יוצא לשווקים בעולם. אבל כדי שהיצוא הזה ימשיך, המכליות צריכות מעבר בטוח בים האדום ובמצר באב אל-מנדב.
התקדמות החות'ים באזור באב אל-מנדב כבר מאיימת על אחד מנתיבי היצוא המרכזיים של הנפט הסעודי. פגיעה ממושכת בנתיב הזה עלולה לייקר את ההובלה והביטוח ולהקשות על יצואניות הנפט במפרץ.
תעלת סואץ והכסף של מצרים
אבל האיום הזה משמעותי מאוד גם למצרים, כי תעלת סואץ היא אחד ממקורות המטבע הזר החשובים שלה. הספינות שעוברות בין אירופה לאסיה דרך התעלה משלמות אגרות מעבר, והכסף הזה עוזר לממשלה לממן יבוא, לשרת חובות ולתמוך ביתרות המטבע הזר.
לפי שר החוץ המצרי, בדר עבד אל-עאטי, המדינה איבדה הכנסות מצטברות של כ-11 מיליארד דולר מאז שהחות'ים התחילו לתקוף כלי שיט בסוף 2023. בתקופות מסוימות חברות הספנות העדיפו לעקוף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה, מסלול שמאריך את ההפלגה ומרחיק את ההכנסות ממצרים.
בשנת הכספים שהסתיימה ביוני הגיעו הכנסות התעלה לכ-4.67 מיליארד דולר, עלייה של כ-23%, לפי נתוני רשות תעלת סואץ. מספר הספינות שעברו בה עלה בכ-10% ונפח המטען בכ-22%, אבל שני הנתונים עדיין נמוכים מהרמה שלפני המתקפות. החרפת הלחימה עכשיו עלולה לעצור את ההתאוששות הזו.
לכן שיתוף פעולה צבאי בין מצרים לסעודיה משרת גם אינטרס כלכלי משותף. סעודיה רוצה להגן על מתקני הנפט ונמלי היצוא שלה, ומצרים רוצה לשמור על תנועה ימית סדירה בים האדום ובתעלת סואץ.
גם לקשרים הפיננסיים בין המדינות יש משקל. סעודיה ומדינות המפרץ העבירו למצרים לאורך השנים סיוע בהיקף של מיליארדי דולרים, דרך פיקדונות בבנק המרכזי, השקעות וקניית נכסים. העסקה הגדולה ביותר הייתה ב-2024, כשאבו דאבי התחייבה להשקיע כ-35 מיליארד דולר בפיתוח ראס אל-חכמה בחוף הים התיכון, וחלק מהסכום הגיע מהמרה של פיקדונות שהחזיקה בבנק המרכזי של מצרים. הכסף הזה עזר לקהיר להתמודד עם המחסור במטבע חוץ ועם הצורך לממן יבוא וחובות.
במקביל מצרים נמצאת בתוכנית של קרן המטבע הבינלאומית בהיקף של כ-8 מיליארד דולר, שאושרה במרץ 2024. בסוף יולי אישרה הנהלת הקרן את הסקירה השביעית של התוכנית ופתחה למצרים מימון של כ-1.77 מיליארד דולר. בקרן ציינו שהמתיחות האזורית היא הסיכון המרכזי לתחזית של מצרים, לצד החוב הציבורי הגבוה וצורכי המימון הגדולים. יתרות המטבע הזר של הבנק המרכזי במצרים הגיעו בספטמבר לשיא של כ-57.4 מיליארד דולר, עלייה תשיעית ברציפות, ופגיעה מתמשכת בהכנסות מהתעלה עלולה לשחוק את הכרית הזו.
הברית הביטחונית ושוק הנפט
במישור הביטחוני, מצרים כבר השתתפה בקואליציה בהובלת סעודיה שפעלה בתימן מ-2015. אבל הפעם האזור מתמודד עם עימות רחב יותר, שכולל את המלחמה בין ארה"ב לאיראן ואת השיבושים בתנועת כלי השיט במפרץ הפרסי ובים האדום.
- זלנסקי מאשים: סטארלינק מגבילה את הצבא האוקראיני בכוונה - מי עומד מאחורי ההחלטה?
- אלקואה הפתיעה ברווח, והמניה עדיין שווה מחצית מהשיא של יוני
סעודיה עצמה הרחיבה באוגוסט את שיתוף הפעולה הביטחוני עם טורקיה ופקיסטן, בהסכם הגנה משותף שנחתם במכה. לפי ההסכם, מתקפה על אחת המדינות נחשבת למתקפה על שלושתן. מצרים לא הצטרפה לברית הזו, והמהלך הנוכחי יכול להוביל להסדר ביטחוני נוסף בין קהיר לריאד.
מבחינת שוק הנפט, הצטרפות של מצרים לפעולות ההגנה יכולה לשפר את היכולת של מדינות האזור להתמודד עם התקיפות. מצד שני, הרחבת המעורבות הצבאית גם מגדילה את מספר המדינות שעלולות להיקלע לעימות ישיר עם החות'ים.
המתקפות האחרונות על סעודיה כבר השפיעו על פעילות נמל התעופה בריאד ועל יציבות יצוא הנפט. מחירי האנרגיה ממשיכים להגיב למצב הביטחוני, בעיקר כשחלק מהנתיבים החלופיים להורמוז נמצאים גם הם בסיכון.
ביום ראשון הפרלמנט המצרי צפוי לדון בבקשת הנשיא. אם האישור יינתן, הוא ירחיב את האפשרויות של קהיר, אבל סיוע צבאי בפועל יהיה תלוי גם בדרישות של סעודיה ובאופי הפעולה שתיבחר. במקביל נמשכים המגעים הדיפלומטיים כדי למנוע התרחבות נוספת של המלחמה באזור.
