החות'ים השלימו שליטה על באב אל-מנדב, והמסלול האחרון של הנפט הסעודי עובר מולם

8.1 מיליון חביות ביום עברו במצר באב אל-מנדב ברבעון השני של 2026, לעומת 5.4 מיליון חביות ביום ברבעון האחרון של 2025. הגידול הזה נולד מהמלחמה עצמה: ככל שהמעבר בהורמוז נחנק, סעודיה הזרימה יותר נפט מערבה אל הים האדום. בסוף השבוע השלימו החות'ים את התפיסה של האי פרים, שיושב בתוך נתיב השיט עצמו, אחרי שכבר השתלטו על עיר הנמל מוח'א, על העיירה ד'באב שעל החוף ועל איי חניש.

יחיא סרים, דובר הזרוע הצבאית של החות'ים, מסר שהשיט במצר בטוח לכלל האוניות למעט כלי שיט סעודיים, שעליהם חל איסור מעבר שהוכרז קודם לכן. ההבחנה הזאת משנה את החישוב של חברות הספנות, שמתייחסות לסיכון ממוקד. מבחינת ריאד מדובר בדיוק בנתיב שדרכו היא מוציאה נפט מאז שהתנועה בהורמוז נחתכה.

4.9 מיליון חביות ביום עברו במצר הורמוז ברבעון השני, מול 21.6 מיליון חביות ביום ברבעון האחרון של 2025, ירידה של כ-77%. ספירת כלי השיט מחדדת את המצב עוד יותר: בסוף השבוע האחרון נרשמו במצר שבעה מעברים ביום אחד, מול 11 ביום שלפניו, בזמן שערב המלחמה עברו שם כ-125 כלי שיט מסחריים גדולים מדי יום. הורמוז פתוח לתנועה דלילה, והמשמעות המעשית קרובה לסגירה.

9 מיליון חביות ביום הוא היקף ייצוא הנפט הגולמי ממדינות המפרץ בחודש שעבר, מול כ-17 מיליון חביות ביום ב-2025, ירידה של כ-47%. הייצוא הישיר שעובר במצר הורמוז עצמו הצטמצם לממוצע של כ-2.2 מיליון חביות ביום. ההפרש בין שני המספרים מסביר לאן הלך שאר הנפט: אל צינורות יבשתיים ואל מסופי הייצוא שעל הים האדום, כלומר אל אותו נתיב שהחות'ים יושבים היום בפתחו.

1,200 קילומטרים הוא אורכו של צינור פטרולין, שחוצה את סעודיה מאבקייק במזרח אל נמל ינבוע שעל הים האדום. ארמקו דחפה אותו ברבעון הראשון של השנה לתפוקת שיא של 7 מיליון חביות ביום, וזה היה הפתרון המרכזי של הממלכה לעקיפת הורמוז. בסוף השבוע הוא הושבת כצעד מונע, אחרי שרחפנים פגעו בו באזורי ריאד ומדינה וגרמו לשריפות. להרחבה: סעודיה סגרה את צינור הנפט שעקף את הורמוז.

4.5 מיליון חביות ביום הן קיבולת ההעמסה הנקובה של שני המסופים בינבוע, ובתנאי מלחמה התפוקה האפקטיבית מתקרבת ל-4 מיליון. מתוך 7 מיליון החביות שהגיעו לשם מדי יום, כשני מיליון הופנו לבתי זיקוק ולתחנות כוח מקומיות, והיתרה נטענה על מכליות או הוזרמה לצינור סומד המצרי. הפער בין קיבולת הצינור לקיבולת הנמל היה צוואר בקבוק עוד לפני התקיפות, וההשבתה הפכה אותו לשאלה תיאורטית.

2.3 מיליון חביות ביום הוא היקף הירידה בהיצע הנפט הסעודי בחודש שעבר, לרמה של 6 מיליון חביות ביום, הנמוכה ביותר זה למעלה משלושה עשורים. ריאד בחרה בינתיים להימנע מתגובה צבאית על תקיפת הצינור, כדי לתת לבגדד שהות לטפל בגורמים ששיגרו את הרחפנים משטחה. להרחבה: הרחפנים הגיעו מעיראק: החזית השלישית על הנפט הסעודי.

מה קורה כשעוקפים את שני המצרים

302 מעברים נרשמו בבאב אל-מנדב בשבוע החזק של החודש שעבר, ו-202 בשבוע שאחריו. הממוצע השבועי בחודש שקדם לכך עמד על 273 מעברים, מול 319 בשבועות שלפני החרם הימי שהוכרז על הספנות הסעודית, ירידה של כ-15%. התנועה במצר נמשכה גם כשהאיום גדל, וההתאמה הראשונה של השוק הגיעה דרך מחיר הביטוח.

• החות'ים משגרים טילים לעבר ריאד: החשש לשיבוש נוסף באספקת הנפט
• המשקיעים חוששים להגיע לריאד, ודאבוס של המדבר נדחה בשנה

מכליות מוצרים, ספינות תפזורת ואוניות מכולה הן שלושת הסגמנטים שהובילו את חזרת התנועה לים האדום בחודשים האחרונים, לצד מובילות רכב ומכליות ענק מסוג VLCC. הפיזור הזה מסביר למה המצר חשוב הרבה מעבר לנפט הגולמי: דרכו זורמים גם דלקים מזוקקים, תבואה וסחורות מוגמרות בקו שמחבר את אסיה לאירופה, וכל שיבוש בו מגיע בסוף אל מדפי הקמעונאות ואל מחירי האנרגיה באירופה.

0.5% משווי גוף האונייה היא פרמיית ביטוח סיכוני המלחמה שגובים כיום ממי שעובר בבאב אל-מנדב, מול 0.3% לפני שהחות'ים הכריזו על החרם נגד הספנות הסעודית בקיץ. מי שמפליג בים האדום מול חופה המערבי של סעודיה משלם 0.1%. על מכלית ששוויה 100 מיליון דולר, הפער בין 0.1% ל-0.5% מסתכם ב-400 אלף דולר להפלגה אחת, וזה עוד לפני תוספות שכר לצוותים ולפני עלויות אבטחה וליווי.

10 עד 14 ימי הפלגה נוספים דורש המסלול סביב כף התקווה הטובה, עם תוספת של 25% עד 40% בהוצאות הדלק. 9.4 מיליון חביות ביום כבר עוקפות שם את אפריקה, יותר ממה שעובר בבאב אל-מנדב עצמו. כשזמן ההפלגה מתארך, אותה מכלית משלימה פחות סבבים בשנה, ההיצע האפקטיבי של קיבולת הובלה מצטמצם ותעריפי ההובלה עולים עוד לפני אירוע ביטחוני נוסף.

תעלת סואץ דווקא התאוששה, וזה מה שמונח על הכף

290 אוניות בשבוע חוצות כיום את תעלת סואץ, כ-36% מתחת לרמה הרגילה, אבל כ-30% מעל הרמה של 2025. הכנסות התעלה בחודש האחרון שדווח עלו ב-42% לעומת אותה תקופה אשתקד, ברבעון השני הן הסתכמו ב-1.26 מיליארד דולר מול 1.12 מיליארד ברבעון הראשון, ובשנת הכספים האחרונה הגיעו ל-4.67 מיליארד דולר, עלייה של 23%. ההתאוששות הזאת נשענה דווקא על השיבוש בהורמוז, שהחזיר אוניות למסלול דרך הים האדום, ולכן ההתקדמות של החות'ים מאיימת בדיוק על מה שהחזיר את מצרים למשחק.

קהיר הקימה צוות חירום למעקב אחרי ההתקדמות באזור המצר והפעילה ערוצים מול וושינגטון, ריאד, טהרן ומול החות'ים עצמם. עבור הכלכלה המצרית מדובר בעורק דולרי מרכזי בזמן שהמטבע נשחק והחוב החיצוני גבוה, ושנתיים של תנועה מצומצמת בתעלה כבר עלו לה מיליארדים.

• פחות מ-24 שעות לקלפיות: מדוע קשה לחזות הפעם את התוצאות?
• עסקה חדשה לתעשיות הביטחוניות: ספינת סיור ישראלית תימסר לקפריסין

106 דולר לחבית הוא המחיר שאליו טיפס הברנט השבוע, בעלייה של יותר מ-5% ביום מסחר אחד, והנפט נעל שבוע ראשון מעל 100 דולר זה כארבעה חודשים, העלייה השבועית החזקה ביותר מאז יולי. ה-WTI האמריקאי נסחר סביב 102 דולר לחבית. חלק מהעלייה נמחק בסוף השבוע, סימן לכך שהשוק מנסה להעריך אם השליטה החדשה של החות'ים תתורגם לפגיעה בפועל או תישאר בגדר איום. להרחבה: הנפט חוצה 100 דולר לחבית.

מארסק, סי.אם.איי סי.ג'י.אם והפאג לויד כבר העבירו בעבר את הקווים שלהן מהים האדום למסלול סביב אפריקה, ובשלב מאוחר יותר החזירו חלק מההפלגות. הניסיון הזה מסביר את קצב התגובה: חברות ספנות מקבלות החלטות ניתוב לפי הערכת סיכון ולפי מחיר הפרמיה, ושתיהן זזות מהר יותר מכל התפתחות בשדה הקרב. מי שמזיז קו שירות מפסיד ימי הפלגה ומעמיס עלויות, ומי שנשאר חשוף לכלי שיט בשווי מאות מיליוני דולרים.

29 קילומטרים הוא רוחב המצר במקום הצר ביותר, והאי פרים, שנקרא גם מאיון, מחלק אותו לשני נתיבי שיט של כשלושה קילומטרים כל אחד. מי שיושב על האי מזהה בעין את התנועה שעוברת מתחתיו, ומרחק הירי אל כל אחד משני הנתיבים מסתכם בקילומטרים בודדים. בשני הנתיבים האלה יחד עוברות היום 8.1 מיליון חביות ביום, ומעליהן נשען כל מה שמגיע מאסיה אל אירופה דרך סואץ.