סקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

בסנט מעלה הילוך: ארה"ב תרכוש אג"ח ב-6 מיליארד דולר - פי 3 מהרגיל

משרד האוצר האמריקאי מגדיל את הרכישה החוזרת הקרובה של אג"ח ארוכות לעד 6 מיליארד דולר, פי שלושה מהתקרה שהייתה נהוגה קודם. המהלך מגיע כשהתשואה ל-10 שנים סביב 4.8%, האג"ח ל-30 שנה נסחרות באזור 5% והחוב הפדרלי כבר מעל 40 טריליון דולר. סקוט בסנט מנסה לשפר את המסחר בחוב הארוך ולתת לשוק יותר ביטחון בתקופה שבה הממשלה עצמה צריכה לגייס מאות מיליארדי דולרים בכל רבעון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סקוט בסנט אגח

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט מגדיל את הפעילות בשוק האג"ח. משרד האוצר יוכל לרכוש ביום חמישי עד 6 מיליארד דולר של אג"ח ממשלתיות לפדיון בעוד 10 עד 20 שנה, לעומת תקרה של 2 מיליארד דולר שהייתה מקובלת קודם. בחודש שעבר התקרה כבר עלתה ל-4 מיליארד דולר, וכעת היא עולה שוב.

תשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נמצאת סביב 4.8%, והאג"ח ל-30 שנה נסחרות באזור 5%. במקביל מחיר הנפט חזר לאזור 100 דולר לחבית, מה שמעלה מחדש את החשש מאינפלציה גבוהה יותר ומרחיק את התקופה שבה שוק האג"ח יכול ליהנות מירידת ריבית מהירה.

למה האוצר קונה אג"ח?

משרד האוצר רוכש בעיקר אג"ח ישנות שכבר נסחרות בשוק ופחות פעילות מהסדרות החדשות. המטרה היא להקל על בנקים, ברוקרים ומשקיעים גדולים למכור ניירות כאלה בלי להזיז את המחיר בצורה חדה. כשמשרד האוצר מופיע כקונה קבוע, הסוחרים יכולים להחזיק יותר מלאי והמסחר נהיה נוח יותר. יש למהלך גם השפעה על התשואות. רכישה ממשלתית מוסיפה ביקוש, מעלה את מחיר האג"ח ויכולה להוריד מעט את התשואה. כאן נמצא גם האינטרס הגדול של בסנט: תשואות גבוהות מקפיצות את עלות המימון של הממשלה, ובמקביל מעלות את הריבית על משכנתאות, הלוואות לחברות ואשראי למשקי בית.

היקף הרכישה עדיין קטן מאוד ביחס לגודל השוק. החוב הפדרלי האמריקאי כבר עבר 40 טריליון דולר, וכ-32 טריליון דולר ממנו מוחזקים בידי הציבור. מול הסכומים האלה, רכישה של 6 מיליארד דולר היא בעיקר כלי לניהול השוק ולשיפור הסחירות, ופחות מהלך שיכול לבדו לשנות את כיוון התשואות.

זה לא QE של הפד

כאשר הפד מפעיל הרחבה כמותית הוא מגדיל את המאזן שלו ומזרים נזילות במטרה להשפיע על התנאים הפיננסיים במשק. כאן משרד האוצר מנהל את מבנה החוב שלו: קונה סדרות קיימות ובמקביל ממשיך להנפיק אג"ח חדשות כדי לממן את הגירעון.

ופה נוצר האתגר. מצד אחד האוצר קונה 6 מיליארד דולר של אג"ח ארוכות. מצד שני הוא צפוי לגייס כ-739 מיליארד דולר נטו ברבעון הנוכחי ועוד כ-628 מיליארד דולר ברבעון הבא. כלומר, המדינה מנסה לשפר את המסחר בחוב הקיים בזמן שהיא ממשיכה להזרים לשוק כמויות עצומות של חוב חדש.

המשמעות של תשואה סביב 5% גדולה במיוחד כאשר בסיס החוב כבר עצום. ככל שאג"ח ישנות מתחלפות בחוב חדש בריבית גבוהה יותר, הוצאות הריבית של הממשלה עולות. התהליך הזה נמשך בהדרגה, ולכן גם שינוי קטן יחסית בתשואות יכול להפוך עם הזמן לעשרות מיליארדי דולרים נוספים בהוצאות המימון השנתיות.

בסנט מנסה להרגיע את השוק הארוך

בסנט מנסה להתמודד גם עם החשש שהיצע האג"ח יהיה גדול מדי עבור השוק. מעבר לרכישות החוזרות, האוצר משנה את תמהיל ההנפקות ומנסה לשמור על שוק עמוק ונזיל, במיוחד בטווחים הארוכים שבהם המשקיעים דורשים כיום פיצוי גבוה יותר על אינפלציה, גירעון וחוב.

אם הרכישה הקרובה תצליח להוריד מעט את התשואות ולשפר את המסחר, האוצר יוכל להמשיך להשתמש בכלי הזה בהיקפים גדולים יותר. במקרה שהתשואה ל-10 שנים תמשיך לכיוון 5% והאג"ח ל-30 שנה תעלה מעבר לכך, הסכומים שהשוק יצפה לראות מבסנט כנראה ימשיכו לעלות.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה