הגילוי מרצון הסתיים בקול ענות חלושה: 152.6 מיליון שקל בתוספת מס

רשות המיסים צופה שתגבה 152.6 מיליון שקל על הון בסך 1.89 מיליארד שקל שעליו דיווחו נישומים בשנת הגילוי מרצון שהסתיימה ב-31 באוגוסט. מדובר בנוהל המאפשר לדווח על נכסים שלא דווחו עד כה, תוך תשלום המס האזרחי בלבד וללא הליכים פליליים על השמטת הכנסות ודיווחים כוזבים. 

זוהי תוספת הכנסה בלתי משמעותית: אשתקד הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים ב-522.6 מיליארד שקל, ובחודש יולי השנה - ב-53.3 מיליארד שקל. לשם השוואה: הפחתת הבלו על הדלק, שנכנסה לתוקפה הלילה, תעלה למדינה 1.8 מיליארד שקל. נהלים דומים הופעלו בשנים 2012-2011, 2016-2014 ו־2019-2017. במסגרתם טופלו 9,000 תיקים ונגבה מס בסכום כולל של 5 מיליארד שקל. כלומר: בעבר הפיקו הגילויים מרצון בממוצע 625 מיליון שקל בשנה (במונחים נומינליים) - פי ארבעה מהסכום הצפוי להיגבות כעת.

הרשות מסרה, כי קיבלה 823 בקשות לגילוי מרצון, מחציתן בחודש האחרון של הנוהל. התחומים המרכזיים בהן עסקו הבקשות היו שכר דירה, נכסים דיגיטליים וחשבונות בנק בחו"ל:

* הכנסות משכר דירה: 324 בקשות, שבהן דווח על הון בהיקף של 358.2 מיליון שקל ועל מס משוער בסך 32.3 מיליון שקל.

* נכסים דיגיטליים: 203 בקשות, שבהן דווח על הון בהיקף של 482.5 מיליון שקל ועל מס משוער בסך 51 מיליון שקל.

* חשבונות בנק בחו"ל: 197 בקשות, שבהן דווח על הון בהיקף של 623.1 מיליון שקל ועל מס משוער בסך 41.9 מיליון שקל.

נושאים נוספים שעליהם דיווחו המבקשים כללו רווחי הון, ירושות, הכנסות מעסקים ויהלומים. בקשה אחת עשויה לכלול יותר מתחום אחד, ולכן קיימת חפיפה בין הנתונים בחלוקה לנושאים. הנתונים כוללים גם בקשות שטרם אושרו או שהטיפול בהן טרם הסתיים. סכומי ההון והמס מבוססים על הצהרות המבקשים ואינם משקפים בהכרח את סכומי המס שייקבעו או ייגבו בתום הטיפול, מציינת הרשות. במקרים רבים הרשות דורשת סכום גבוה יותר, אך לבסוף מגיעים הצדדים לפשרה.