מ-6% ל-8%: ההחמרה שרשות המסים מכינה לבעלי החברות ולבעלי הקרקעות
לצד ההצעה לבטל את שטר ה-200, מנהל רשות המסים העלה עוד שני צעדים לתקציב 2027-2028: חובת חלוקה גבוהה יותר של רווחים צבורים בחברות מעטים, והחזרת מס רכוש על קרקע פנויה. ההשלכות על בעלי חברות, יזמים ומחזיקי מגרשים
שטר ה-200 משך את רוב תשומת הלב, אבל בכנס יועצי המס באילת הציג מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', שני רעיונות נוספים שנוגעים ישירות לכיס של בעלי הון. האחד הוא העלאת שיעור החלוקה הנדרש בהסדר הרווחים הכלואים מ-6% ל-8% בשנה. השני הוא החזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות, שעומד על אפס מאז שנת 2000. שני הצעדים מוצגים כחלופה להעלאת מע"מ או מס הכנסה, בשנים שבהן תקציב הביטחון צפוי להישאר גבוה מאוד. להרחבה: רשות המסים רוצה לבטל את שטר ה-200 - הנגיד: "לא הוצג ביסוס מקצועי".
מי נמצא בתוך הסדר הרווחים הכלואים
ההסדר נכנס לתוקף בתחילת 2025. הוא חל על חברות מעטים, בשליטה של עד חמישה בעלי מניות, שצברו רווחים של יותר מ-750 אלף שקל. מדובר בעיקר בבעלי מקצועות חופשיים, מנהלים ויועצים שמקבלים את ההכנסה דרך חברה, וגם בעסקים משפחתיים. ההיגיון פשוט: הכנסה שנשארת בחברה משלמת מס חברות של 23% ונדחית, במקום מס שולי גבוה יותר על משכורת או דיבידנד.
בכל שנה יש לבעלי החברה שתי אפשרויות. הראשונה היא לחלק דיבידנד בשיעור קבוע מהרווחים הצבורים: 5% בשנה הראשונה ו-6% מ-2026. השנייה היא לשלם תשלום שנתי של 2% על מה שמוגדר כ"עודפים רעים", כלומר רווחים צבורים שאינם מגובים בפעילות עסקית.
החישוב: כמה יעלה המעבר ל-8%
הדוגמה הבאה מבוססת על ההוראות הקיימות ועל השיעורים המוכרים, בהנחה שבעל המניות המהותי משלם 30% מס על דיבידנד, בלי מס יסף. חברה עם רווחים צבורים של 10 מיליון שקל נדרשת היום לחלק 600 אלף שקל. המס על החלוקה מגיע ל-180 אלף שקל. בשיעור של 8%, החלוקה עולה ל-800 אלף שקל והמס ל-240 אלף שקל. מדובר בתוספת של 60 אלף שקל בשנה, כשליש יותר.
עבור בעל חברה שבוחר במסלול התשלום של 2%, ההצעה אינה משנה בהכרח את החשבון, אלא אם השיעור הזה יעודכן גם הוא. מכאן שההחמרה תפגע בעיקר במי שממילא מחלק דיבידנד כדי לעמוד בדרישה, ובחברות שמחזיקות נזילות גבוהה בתיקי השקעות.
אהרונוביץ' הבהיר שביטול ההסדר נראה לו רחוק, ובמקביל ציין שהרשות תבחן ב-2027 את ההשפעה על הצמיחה, וייתכן שיהיו התאמות. לשכת יועצי המס, מצדה, ממשיכה לדרוש ביטול או ריכוך.
מס רכוש: 1.5% משווי הקרקע מדי שנה
הצעת מס הרכוש כבר הגיעה לכנסת. בחוק ההסדרים האחרון הציעה הממשלה מס שנתי אחיד של 1.5% על קרקע פנויה, כלומר קרקע שבנויה על פחות מ-10% משטחה. ההצעה כללה פטור לקרקע ששוויה נמוך מ-60 אלף שקל לדונם ועד 250 אלף שקל בסך הכול לנישום, וניכוי של 60 אלף שקל מכל דונם חקלאי. בוועדת הכספים הפרק נתקל בביקורת על מנגנון השומה העצמית ועל המערכת הממוחשבת שעדיין אינה קיימת, והוא עדיין ממתין לחקיקה.
לפי נתוני האוצר שהוצגו בוועדה, שני שלישים מבסיס המס הם חברות ושליש משקי בית. גורמים פרטיים מחזיקים קרקעות בשווי של כ-300 מיליארד שקל, וחברות מחזיקות קרקעות בשווי של כ-500 מיליארד שקל. האלפיון העליון מחזיק כרבע מהקרקע הפנויה.
בחישוב פשוט, מגרש ששוויו 2 מיליון שקל יחויב בכ-30 אלף שקל בשנה, לפני ניכויים. על מלאי של חברת נדל"ן בשווי מיליארד שקל, המס יכול להגיע לכ-15 מיליון שקל בשנה. מבחינת האוצר, זה תמריץ לבנות או למכור במקום להחזיק קרקע ולחכות לעליית מחירים. הקבלנים טוענים מנגד שעיכובים רבים נובעים מבירוקרטיה, ושהעלות תגולגל לרוכשי הדירות. חברת החשמל כבר הזהירה שמס על הקרקעות שלה עלול להתגלגל לתעריף.
- לא אספה דואר רשום, וחויבה במע"מ של 380 אלף
- עודד פלר, בעל השליטה באמיליה פיתוח, ישלם מס במיליוני שקלים
נזכיר ששני הצעדים עדיין רחוקים מחקיקה. הם יצטרכו לעבור דרך הממשלה הבאה וחוק ההסדרים הבא, ושם צפוי מאבק לא פשוט מול הלשכות המקצועיות, הקבלנים וחברי הכנסת. להרחבה על ההצעה הקודמת: מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות.
