רווחים כלואים הם רווחים שצברו חברות בישראל ונהנו בגינם מפטור ממס חברות או מהטבת מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, בתנאי שלא יחולקו כדיבידנד. כל עוד הרווחים נותרים בתוך החברה הם "כלואים", ומשיכתם מחייבת תשלום מס בשיעור מלא.
ההסדר נועד לעודד חברות
– בעיקר תעשייתיות ויצואניות – להשקיע מחדש את רווחיהן בפעילות בישראל, בהרחבת מפעלים ובתעסוקה. עם השנים הצטברו בקופות החברות סכומים גדולים שלא חולקו, ומצב זה עורר דיון ציבורי ואוצרי על היקף ההטבה ועל התועלת שהניבה למשק.
בעקבות זאת חוקקו בישראל הוראות
שעה שאפשרו לחברות לשחרר את הרווחים בתשלום מס מופחת לתקופה מוגבלת, מהלך שהניב הכנסות מיידיות למדינה. מבקרי המהלכים טענו כי מדובר בהנחה בלתי מוצדקת לחברות הגדולות, בעוד תומכיהם הצביעו על הזרמת מזומנים לקופה הציבורית ועל שחרור הון לפעילות. הסוגיה נוגעת במיוחד
לחברות רב-לאומיות ולתאגידים גדולים הנסחרים בבורסת ת"א, והשפעתה נבחנת בדוחות כספיים ובמדיניות חלוקת הדיבידנד שלהם.
קובע לראשונה: החוקתיות של הפגיעה בזכות הקניין תיבחן רק אם לחוק המדובר לא יהיו מאפיינים של "מס טוב" - וגם אז ייתכן מאוד שייקבע שהוא עומד בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו; נדחו עתירות לביטול המס על רווחים כלואים
"בייגה שוחט כתב בספרו שאמרו לו אנשי עסקים ששוק הון יתמוטט אם יוטל מס רווחי הון על הבורסה - ולא התמוטטנו", אמר שי אהרונוביץ' על הביקורת נגד החוק שיעלה בכנסת וצפוי להכניס 5 מיליארד שקל לקופת המדינה בשנה. "אין לי ספק, יש כאן הזזת גבינה, אף פעם לא נעים לשלם עוד מס, אבל מהלך קיצוני?"
סמוטריץ' לא מצליח ליישם את התוכנית קיצוצים מול משרדי הממשלה וההסתדרות ובוחן לחלופות נוספות: העלאת מס בריאות שמממן את שירותי הבריאות (היה בעבר חלק מתשלום הביטוח הלאומי) והטלת מס נסועה על רכבים חשמליים