שי אהרונוביץ
צילום: פוטו מרסלו

שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"

"ידענו שרפורמת הרווחים הכלואים תהיה אחד המאבקים הקשים ביותר שלנו", אמר מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח באילת; "חישבנו שמסתובבים לפחות 150 מיליארד שקל במאזנים של חברות"; בדרך הרשות פוגעת דווקא בעסקים הקטנים והאמיתיים

רוי שיינמן | (10)

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים, התייחס בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח באילת לרפורמת הרווחים הכלואים: "מדובר ברפורמה שידענו שהולכת להיות אחד המאבקים הקשים ביותר שלנו. מחלקת הכלכלה, אגף הכלכלה בתוך רשות המיסים והכלכלן של רשות המיסים חישבו שמסתובבים לפחות כ-150 מיליארד שקל כאלה בתוך מאזנים של חברות, רווחים שלא מושקעים בפיתוח החברה, בפיתוח העסקי של החברה, אלא רווחים שמושקעים או בהחזקת נדל"ן פסיבי או של מניות, מדדים בחו"ל, מניות לא של חברות בנות שהן באמת אחזקה מהותית, אלא אחזקה בעיקר של ניירות ערך וכו'. חברה שדוגרת על מיליארד שקל, או שתשלם 2% או שתיקח 6% מתוך המיליארד, ואגב ב-2025 זה 5%, סוג של הוראת שעה, ותחלק בפועל ועל זה כמובן יהיה מס על הדיבידנד".


"הדבר השני שעשינו והוא ביחד עם אותה רפורמה, זה לקחת את אותן חברות מעטים או חברות עצמאיים שכאילו התחפשו לחברות", הוסיף אהרונוביץ'. "עצמאים התאגדו כחברה כדי לחסוך במס. מיסוי דו שלבי וכו' זה הדבר השני שטיפלנו בו. מה שמעל 25% כן מהרווחים של החברה אנחנו למעשה ממסים אותו במיסוי אחיד".


אנחנו כותבים כאן הרבה על ההתפתחויות במאבק על המס על הרווחים הכלואים, שהוא כנראה אחד מהמסים הכי שנויים במחלוקת בישראל אי פעם. הכוונה בתחילת הדרך היתה למסות את אלו שבורחים ממס גבוה דרך הקמת חברות, אלא שבדרך הוא התרחב והפך לדו ראשי - מס על רווחים כלואים ומס על רווחים שוטפים. זה יגרום להמון תכנוני מס בהמשך ומצד שני למיסוי לא צודק ולא שוויוני.


המס הזה יוביל לכך שעסקים רבים ישלמו מס שלא בצדק כי הם עומדים בתנאים - מרוויחים מעל 25% מההכנסות ומכניסים פחות מ-30 מיליון שקל. האם הכוונה היתה למסות אותן? אם הן עסק ריאלי לגמרי, אז ממש לא, אבל החוק התרחב. מנגד, בעזות מצח וחוצפה שלא תיאמן הרחיקו את העסקים שמרוויחים מעל 30 מיליון שקל. את העשירים באמת הוציאו מהמיסוי הזה, והכניסו דווקא עסקים ריאלים אמיתיים.


עסקים שעומדים בתנאים האלו ימוסו לפי מס שולי של בעל השליטה, כלומר באזור ה-50%. זה צד אחד של החוק, החלק הנוסף - מיסוי על הרווחים הכלואים. כאן אפשר יהיה לשלם 2% קנס שנתי על גובה הרווחים הכלואים או לחלק מדי שנה 6% מהיקף הרווחים הכלואים (5% בשנה הראשונה).


הגבייה הצפויה ממסים ב-2025 - 475 מיליארד שקל

עוד ציין אהרונוביץ' בכנס כי ישראל צפויה לגבות כ-475 מיליארד שקל ממסים ב-2025. זה תהיה ירידה לעומת 2023 בה הכנסות המדינה ממסים היו 485 מיליארד שקל אבל זה עדיין סכום משמעותי. ב-2022 הכנסות המדינה ממסים היו 439 מיליארד שקל. כרגע ההוצאה הממשלתית המותרת ל-2025 עומדת על כ-523.6 מיליארד שקל.


"ינואר 2025 היה החודש גבייה הטוב ביותר של מדינת ישראל מאז ומעולם במיסים, בפער מהפעם הקודמת שהייתה גבייה כל כך טובה היה בינואר 2022 ועכשיו גבינו קרוב ל- 62 מיליארד שקל ממיסים, סכום חסר תקדים", אמר אהרונוביץ'. "אנחנו צפינו בערך 54 מיליארד שקל ובסוף זה הגיע ל-62 מיליארד שקל. ככל והצמיחה במשק תמשיך אנחנו צופים גבייה של 475 מיליארד שקל סה"כ בשנת 2025".

קיראו עוד ב"בארץ"


"עקב מלחמה מהקשות ביותר שידעה מדינת ישראל נוצר צורך לעשות צעדים כדי שכמובן המדינה לא תיכנס לסחרור של גירעון שהולך וגדל, אלא שנצליח להתגבר על הגירעון והוא יהיה חד פעמי ונחזור למתווה של הקטנת גירעון וצמיחה", הוסיף אהרונוביץ'. "בעיקר צעדים מיסויים שתפקידם בסופו של דבר להביא בין 30 ל-40 מיליארד שקל בשנה באופן פרמננטי, לא חד פעמי, אז כמובן שנעשו מספר צעדים והמשמעותיים ביותר שנעשו כרגע, חוץ מהעלאת המע"מ שבעיני הוא לא צעד חכם אבל אין ברירה בתקופה כזאת".


אהרונוביץ' גם התייחס לפיצויים ששולמו לנפגעים מהמלחמה: "קרן הפיצויים שמתופעלת ומנוהלת ע"י רשות המיסים, כמובן עובדת במלוא הקיטור מאז ה-7 באוקטובר 2023. מבחינת נזקים עקיפים הוגשו כבר קרוב ל- 630,000 תביעות, רובן הגדול כמובן כבר שולם, מעל 90% כמדומני ואפילו מעבר לזה, 95% שולמו. שילמנו מעל 17 מיליארד ומעריכים שהנזקים העקיפים יגיעו ל-20 מיליארד בערך".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ברית ילה 26/02/2025 22:34
    הגב לתגובה זו
    ערבים בעיקר מוסלמים מעלימים 99 % מהכסף שלהם ומנפיקים פיקטיביות שודדים את קופת המדינה החלאות האלה.
  • 4.
    יהויקים 26/02/2025 18:11
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן שכל הכסף יזרום למימון חרדים המשתמטים משירות צבאי
  • 3.
    ישראלילילי 26/02/2025 13:48
    הגב לתגובה זו
    מה היה מסובך להעלות את שיעור המס חברות פשוט וקל.
  • 2.
    פוליטיקה לטווח קצר.... יקומו חברות בחול שיתנו שרותים בארץ וביי ביי רשעות המיסים (ל"ת)
    פסטוק 26/02/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
  • אחד 27/02/2025 14:02
    הגב לתגובה זו
    במקום זה עשו חוק שהורג חברותאם חברה מצליחה להגדיל את נכסיה ב 10 אחוז בשנה משלמת על זה 2.5 אחוז מס ואז מורידים לה עוד 6 אחוז יוצא שהיא לא גדלה בכלל.בשנה אחת זה נשמע זניח. אבל בפרספקטיבה ש 10 שנים זה מהותי. אני לא חושב שמישהו מהפקידים ניהל אי פעם עסק חברה וככה זה נראה.
  • 1.
    סמיון 25/02/2025 18:36
    הגב לתגובה זו
    כשכל הכסף זורם למימון אברכים חרדים המשתמטים משירות צבאי והתנחלויות מיותרות בשומרון
  • סמי 26/02/2025 18:09
    הגב לתגובה זו
    ככה גם אני מרגיש נמאס מהחרדים ששורפים לנו את הכסף ולא הולכים לצבא.
  • תמשיך לפחד מהערבים. פחדן. תיפול על החרדים.. אתה לא היחיד. גם האופוזיציה והתקשורת מפחדים (ל"ת)
    אנונימי 26/02/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
  • מריה 25/02/2025 23:45
    הגב לתגובה זו
    נמאס מהביזה החרדית
  • אין שכל אין דאגות האא סמיון (ל"ת)
    אבישלום 25/02/2025 19:45
    הגב לתגובה זו
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.