נתניהו רוצה לסיים את הסיוע האמריקאי: "ישראל התבגרה"

אחרי עשרות שנים שבהן הסיוע הביטחוני האמריקאי נחשב לאחד מעמודי התווך של הביטחון הישראלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל לשינוי מהותי שיביא להפחתה הדרגתית של הסיוע הצבאי מארה"ב עד לאפס בתוך עשור.

 בראיון לרשת CBS אמר נתניהו כי ישראל "התבגרה", וכי הגיע הזמן לעבור ממודל המבוסס על מענקי סיוע אמריקאיים למודל של שותפות ביטחונית עמוקה יותר בין המדינות. לדבריו, ישראל אינה מבקשת להחליש את הקשר הביטחוני עם ארה"ב אלא לשנות את האופי. 

מקום סיוע ישיר של מיליארדי דולרים בשנה, נתניהו מכוון להרחבת שיתופי הפעולה בתחומי ההגנה, המודיעין, הטכנולוגיה והפיתוח הביטחוני המשותף.

3.8 מיליארד דולר בשנה לצד התגברות הביקורת בארה"ב

 ישראל מקבלת כיום מארה"ב סיוע ביטחוני בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר בשנה. הסיע ניתן במסגרת מזכר ההבנות שנחתם בין המדינות בתקופת ממשל ברק אובמה ונכנס לתוקף ב-2018 עד שנת 2028.

החבילה כוללת כ-3.3 מיליארד דולר במימון צבאי ישיר ועוד כ-500 מיליון דולר בשנה לשיתופי פעולה בתחום ההגנה מפני טילים, כולל מערכות כמו "כיפת ברזל", "קלע דוד" ו"חץ".

לפי נתוני שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, ישראל זוכה לסיוע האמריקאי המצטבר הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, עם יותר מ-174 מיליארד דולר לאורך השנים.

אבל בשנים האחרונות הסיוע הזה הפך לנושא פוליטי רגיש יותר בארה"ב. המלחמה בעזה, העימות מול איראן והקיטוב הגובר בפוליטיקה האמריקאית חיזקו את הוויכוח סביב המשך התמיכה בישראל.

באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית גוברת הביקורת על מדיניות ישראל, וחלק מחברי הקונגרס אף קראו להציב מגבלות על השימוש בכספי הסיוע האמריקאי.

גם בתוך המחנה הרפובליקני מתפתחת בשנים האחרונות גישה בדלנית יותר בהשפעת תנועת "אמריקה תחילה", הטוענת כי ארה"ב לא צריכה להמשיך לממן בהיקפים גדולים בעלות ברית עשירות יחסית.

• שופטי נתניהו: חמישה ימי דיונים בשבוע החל מראשית אוקטובר
• נתניהו: שירותי הביטחון פנו לעיתונאי אורי משגב שחשף את מיקומי

פחות מענקים - יותר שותפות ביטחונית

 למרות ההצהרות, נתניהו לא מדבר על התרחקות מארה"ב. הוא מציע להעמיק את שיתוף הפעולה אך לשנות את המבנה הכלכלי שלה. במקום מודל שבו ישראל מקבלת מענקים ישירים, נתניהו מכוון להרחבת פרויקטים משותפים בתחומי נשק, מודיעין, סייבר, הגנה מפני טילים, בינה מלאכותית, רחפנים ולוחמה אווירית.

הגישה הזו תואמת גם מגמה רחבה יותר במערכת הביטחון הישראלית, שמנסה בשנים האחרונות לחזק את תעשיות הביטחון המקומיות ולהגדיל את הייצוא הביטחוני.

לפי נתוני משרד הביטחון, היצוא הביטחוני של ישראל הגיע בשנים האחרונות לשיאים חדשים, עם עסקאות ענק בתחומי ההגנה האווירית, המודיעין והסייבר מול מדינות באירופה, אסיה והמזרח התיכון.

גם מבחינת וושינגטון, מודל של "שותפות" עשוי להיות נוח יותר פוליטית. חלק גדול מהסיוע הצבאי לישראל חוזר ממילא לכלכלה האמריקאית, משום שהכסף מחויב ברובו לרכש מתעשיות ביטחוניות בארה"ב.

במקום להציג זאת כסיוע חד-צדדי, ארה"ב תוכל להציג את היחסים כשותפות אסטרטגית הדדית שבה גם היא נהנית מטכנולוגיות ישראליות מתקדמות בתחומי יירוט, לוחמה אלקטרונית, הגנה אווירית וסייבר.

• ה-Big 4 - מי פירמת ראיית החשבון הגדולה בעולם? על ההכנסות וכמות העובדים של הפירמות
• טראמפ מאיים: מכסים על כל היצוא של מדינות שימסו חברות טק

ישראל עדיין תלויה מאוד בכסף האמריקאי

 למרות הרצון להפגין עצמאות, בפועל המעבר יהיה מורכב מאוד. תקציב הביטחון הישראלי בנוי כבר עשרות שנים סביב הסיוע האמריקאי, במיוחד בכל הקשור לרכש מערכות נשק גדולות כמו מטוסי קרב, מסוקי תקיפה, חימושים ומערכות מתקדמות.

רק מוקדם יותר השנה אישרה ארה"ב עסקאות נשק לישראל בהיקף של כ-6.7 מיליארד דולר, כולל מסוקי אפאצ'י, חימושים ומערכות נוספות.

ביטול הדרגתי של הסיוע יחייב את ישראל להגדיל משמעותית את ההוצאה המקומית על ביטחון או למצוא מודלים חלופיים למימון רכש צבאי. המשמעות עשויה להיות הגדלת תקציב הביטחון, קיצוץ בתחומים אחרים או הרחבת החוב הממשלתי, במיוחד בתקופה שבה ההוצאות הביטחוניות של ישראל ממילא נמצאות בעלייה בעקבות המלחמות בשנים האחרונות.

 מסר פוליטי גם לוושינגטון

מעבר להיבט הכלכלי, האמירה של נתניהו היא גם מסר פוליטי ברור לארה"ב. ראש הממשלה מנסה להציג את ישראל כמדינה חזקה ועצמאית יותר, שאינה מבקשת "סיוע" במובן המסורתי אלא ברית אסטרטגית בין שתי מעצמות טכנולוגיות וביטחוניות.

המסר הזה מכוון גם לקהל האמריקאי, במיוחד בתקופה שבה התמיכה בישראל כבר אינה מובנת מאליה בזירה הפוליטית בארה"ב כפי שהייתה בעבר.