ישראל בדרך לירח: נאס״א מזמינה חוקרים וחברות ישראליות להשתלב במשימות ארטמיס

ישראל מתקרבת צעד נוסף להשתלבות בתוכנית החלל השאפתנית ביותר בעולם. נאס״א הזמינה את ישראל לקחת חלק במשימות העתידיות של תוכנית ארטמיס, ובמסגרת זו מפרסם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה באמצעות סוכנות החלל הישראלית קול קורא לחוקרים, אוניברסיטאות וחברות ישראליות להציע ניסויים מדעיים ומטעני ננו־לוויינים לקראת אפשרות שילובם במשימות Artemis III-V.

 המהלך מגיע שבועות ספורים לאחר ההצלחה של משימת "ארטמיס 2", שבמסגרתה הקיפה חללית Orion את הירח עם צוות אנושי. כעת, ישראל תוכל להרחיב את מעורבותה בתוכנית.

להרחבה:  ארטמיס 2 שוברת שיאים: מה באמת מחפשים האסטרונאוטיים בצד הרחוק של הירח?

לפי הקול הקורא, גופי מחקר ותעשייה ישראליים יוכלו להציע פיתוחים שישולבו על גבי ננו-לוויינים מסוג CubeSat בנפחים של 6U ו=12U, שייפרסו מחללית Orion במהלך המשימות העתידיות.

הזדמנות להשתלב באחת מתוכניות החלל החשובות בעולם

במשרד החדשנות ובסוכנות החלל רואים במהלך הזדמנות משמעותית עבור התעשייה והאקדמיה הישראלית להשתלב בפרויקטים עתידיים של חקר הירח והחלל העמוק.

ההזדמנות החדשה נשענת על שיתוף הפעולה ההולך ומתרחב בין ישראל לנאס"א, ועל ההסכם האסטרטגי לעשור הקרוב שעליו חתמה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל עם נאס״א בסוף 2025.

 ההסכם, שנחתם לתקופה שבין 2025 ל-2035, נועד להרחיב את שיתופי הפעולה בין המדינות בתחומי חקר הירח, טכנולוגיות חלל, מדע, חינוך ופיתוח הון אנושי, וכן לאפשר לחברות ולחוקרים ישראלים גישה לתשתיות החלל המתקדמות של ארה״ב.

גמליאל אמרה כי ההזמנה של נאס״א מהווה “הבעת אמון ביכולות המדעיות והטכנולוגיות של ישראל”, והוסיפה כי מדובר בפתיחת דלת לחוקרים ולחברות ישראליות להשתלב במשימות החלל המרכזיות בעולם.

לדבריה, "ישראל הוכיחה בארטמיס 1 שהיא יודעת להביא לחלל ידע ייחודי, וכעת נפתח חלון הזדמנויות חדש להטביע חותם ישראלי בלב תוכנית החלל השאפתנית ביותר במאה ה-21".

 מ-Artemis I ועד המשימות הבאות

ישראל כבר השתתפה בעבר בתוכנית ארטמיס. במשימת Artemis I שולב הניסוי MARE, שבוצע בשיתוף חברת StemRad וסוכנות החלל הגרמנית. 

במסגרת הניסוי נבדקה מערכת ההגנה מפני קרינה “אסטרו־ראד”, שנועדה להגן על אסטרונאוטים בחלל העמוק. הניסוי נחשב לאחד הפרויקטים הישראליים הבולטים בתחום החלל בשנים האחרונות, והוא סייע לחזק את הקשרים המקצועיים בין ישראל לנאס"א.

כעת, בנאס"א מעוניינים להרחיב את שיתוף הפעולה גם לתחומי ננו-הלוויינים, מכשור מדעי וטכנולוגיות חלל זעירות - תחום שבו לישראל יש מוניטין בינלאומי חזק יחסית.

מנהל סוכנות החלל הישראלית, רן לבנה, אמר כי מדובר ב“קול קורא קצר־מועד אך בעל משמעות גדולה”, וציין שהמטרה היא לאתר רעיונות בשלים בעלי ערך מדעי וטכנולוגי שיוכלו להתחרות בהצעות מכל העולם.

 לדבריו, “היכולות המוכחות של ישראל במיזעור לוויינים ובמכשור מדעי מדויק הן בדיוק מה שנאס״א מחפשת”.

 מה מחפשת נאס"א?

 לפי פרטי הקול הקורא, בשלב זה מדובר בהגשת קונספטים ראשוניים בלבד, ולא בהגדרת משימה סופית.

ההצעות ייבחנו לפי מספר קריטריונים, בהם בשלות טכנולוגית, היתכנות הנדסית, תרומה מדעית, עמידה בדרישות האינטגרציה של מערכת השיגור והחללית Orion וכן התחייבות לפרסום נתוני המשימה לציבור.

המטענים המוצעים יצטרכו לעמוד במפרטים מחמירים של מערכת השיגור SLS ושל חללית Orion - שתיהן נחשבות לטכנולוגיות החלל המתקדמות והמורכבות ביותר שמפעילה כיום נאס״א.

המועד האחרון להגשת קונספטים לסוכנות החלל הישראלית נקבע ל־25 במאי 2026, כאשר ההצעות שייבחרו יועברו לנאס״א כבר בתחילת יוני. 

מהלך הקיץ צפוי להתחיל הליך בחינה ושיפוט משותף בין נאס״א לסוכנות החלל הישראלית לקראת שילוב אפשרי במשימות ארטמיס הבאות.

בענף החלל הישראלי מעריכים כי עצם ההזמנה להשתלב בתוכנית ארטמיס עשויה לפתוח הזדמנויות חדשות עבור חברות חלל מקומיות, סטארט-אפים ואוניברסיטאות - לא רק בתחום המחקר, אלא גם כחלק משרשרת האספקה העתידית של תוכנית החלל האמריקאית.