גרמניה מחפשת טילים אמריקאיים - ומגלה מחדש את התלות בוושינגטון

בברלין מנסים להחזיר לשולחן עסקה ביטחונית שנועדה לחזק את יכולת ההרתעה של גרמניה מול רוסיה, אך נתקעה בוושינגטון. הממשלה הגרמנית מבקשת לרכוש מארה"ב טילי שיוט מסוג טומהוק ומשגרי Typhon קרקעיים, לאחר שהפנטגון ביטל תוכנית להצבת גדוד אמריקאי חמוש במערכות דומות על אדמת גרמניה.

המהלך הגרמני מגיע על רקע תחושת דחיפות גוברת בבירה. במשך חודשים הסתמכה ברלין על כך שהצבת הכוח האמריקאי תצא לפועל כחלק מהיערכות נאט"ו באירופה, אך ההחלטה האמריקאית לשנות את מיקום הגדוד הותירה את גרמניה ללא פתרון מיידי בתחום התקיפה ארוכת הטווח. שר ההגנה הגרמני, בוריס פיסטוריוס, מתכנן להגיע לוושינגטון כדי לנסות לקדם מחדש את הבקשה הרשמית שהוגשה כבר ביולי אשתקד. לפי גורמים המעורים במדיניות הגרמנית, המטרה היא לשכנע את ממשל טראמפ לאשר מכירה של הטילים והמשגרים, אף שעד כה לא ניתנה תשובה אמריקאית ברורה.

אלא שגם עצם הביקור אינו מובטח. פיסטוריוס יידרש להשיג פגישה עם מקבילו האמריקאי, פיט הגסת', בזמן שהיחסים בין וושינגטון לברלין נמצאים במתיחות חריגה. ברקע עומדת הביקורת של הקנצלר פרידריך מרץ על המלחמה של ארה"ב באיראן, שהחריפה את העימות הפוליטי עם טראמפ.

פער מבצעי

עבור גרמניה, הסוגיה אינה רק רכישת מערכת נשק. מדובר בפער מבצעי שנוגע ליכולת לפגוע במטרות עומק במקרה של עימות באירופה. גורמים בממשלה הגרמנית מדגישים כי היעד המרכזי הוא להבטיח נוכחות של יכולות תקיפה ארוכות טווח ביבשת, בין אם באמצעות פריסה אמריקאית ובין אם באמצעות רכש גרמני.

• המלחמה פגעה בהתאוששות של גרמניה: הייצור ירד ב-0.7%
• ישראל וגרמניה השיקו תוכנית להעמקת השת"פ הכלכלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקושי הוא שאין כיום באירופה חלופה קרקעית זמינה בהיקף דומה. לבריטניה יש טילי טומהוק המשוגרים מצוללות, ולצרפת יש טיל שיוט מתוצרת מקומית המוצב גם הוא בצוללות. אך מערכות קרקעיות ארוכות טווח, שניתן להציב במהירות בגרמניה או במדינות אחרות במרכז אירופה, אינן זמינות בטווח הקצר.

התוכנית להצבת הגדוד האמריקאי בגרמניה גובשה בתקופת ממשל ביידן, כתגובה להצבת טילי איסקנדר רוסיים בקלינינגרד. אותם טילים, שמסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים, מציבים את ברלין בטווח פגיעה וממחישים את החשש הגרמני מפער בהרתעה מול מוסקבה. חזרתו של טראמפ לבית הלבן שינתה את נקודת המוצא. הנשיא האמריקאי מטיל ספק פומבי במחויבות המסורתית של ארה"ב לנאט"ו, ובמקביל פעל לצמצום הנוכחות הצבאית האמריקאית בגרמניה. ביטול פריסת הגדוד ארוך הטווח נתפס בברלין כחלק מאותה מגמה, גם אם בוושינגטון לא הציגו אותו כך באופן רשמי.

האירועים באיראן הוסיפו שכבה נוספת של מורכבות

המלחמה הפעילה לחץ על מלאי הטילים האמריקאי, וגורמים בגרמניה מודים כי ייתכן שלארה"ב אין כעת די מערכות זמינות גם לצרכיה שלה. מרץ עצמו אמר כי האמריקאים אינם מחזיקים כרגע בכמות מספקת עבור עצמם.

• המכסים של טראמפ כבר עלו ליצרניות הרכב באירופה יותר מ־8 מיליארד יורו
• איראן השיבה להצעת ארה"ב: המגעים לסיום המלחמה נכנסים לשלב הקריטי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלמנתו של בעלי אונליפאנס קיבלה את השליטה באימפריה שבנה

למרות זאת, ברלין עדיין מקווה שניתן יהיה להשיג עסקה מסחרית. אחת האפשרויות שעלו בדיונים היא שגרמניה תציע לשלם יותר כדי לקדם את הרכש, בזמן שגם יפן והולנד ממתינות למסירת טילי טומהוק שהזמינו.

המערכת שגרמניה מבקשת לרכוש כוללת משגרי Typhon מתוצרת לוקהיד מרטין, המותקנים על משאיות ויכולים לשגר סוגים שונים של נשק ארוך טווח, בהם טילי טומהוק. לפי דיווחים קודמים, ברלין בחנה רכישה של שלוש מערכות שיגור וכ־400 טילי טומהוק מדגם Block VB. בצבא הגרמני הציגו בעבר את הרכש כצעד שיחזק את יכולות התקיפה המדויקת לעומק. המשמעות היא יכולת לאיים, במקרה של עימות, על מתקני פיקוד, שדות תעופה צבאיים ואתרי שיגור טילים של יריב. מבחינת גרמניה, זהו רכיב שנועד להפוך את ההרתעה שלה לאמינה יותר ולא רק הגנתית.

עם זאת, מומחים בגרמניה מטילים ספק בסיכויי המהלך. קרלו מסאלה, פרופסור לפוליטיקה בינלאומית באוניברסיטת הבונדסוור במינכן, טוען כי הבקשה הגרמנית חושפת בעיקר את היעדר ההיערכות של ברלין ואת המחסור באפשרויות חלופיות. לדבריו, אם וושינגטון לא השיבה עד כה, קשה להניח שתעשה זאת כעת, לאחר שהמלאים האמריקאיים נשחקו.

במקביל, גרמניה בוחנת מסלולים אירופיים. אחד מהם הוא האצת פיתוח יכולות תקיפה ארוכות טווח במסגרת Elsa, תוכנית משותפת לגרמניה, צרפת, פולין, בריטניה, איטליה ושבדיה. אפשרות נוספת היא להיעזר בניסיון וביכולות שפיתחה אוקראינה במהלך המלחמה מול רוסיה. אבל החלופות האלה אינן מספקות מענה מיידי. עד שיושלם פיתוח אירופי עצמאי, גרמניה נותרת תלויה בהחלטה אמריקאית - בדיוק בנקודה שבה היא מנסה להוכיח שהיא מסוגלת לקחת אחריות רחבה יותר על ביטחון אירופה.