כמה באמת מרוויחים באונליפאנס? הרבה פחות ממה שמספרים

אונליפאנס הפכה בשנים האחרונות לאחת הפלטפורמות הכי מדוברות בעולם התוכן. היא מזוהה בעיקר עם תוכן למבוגרים, אבל מבחינה עסקית מדובר במודל פשוט יותר: יוצרת או יוצר פותחים עמוד, גובים דמי מנוי, מוכרים תכנים נוספים, מקבלים טיפים ומנהלים קשר ישיר עם קהל משלם. זה נשמע כמו מודל מושלם. בלי בוס, בלי משרד, בלי שעות קבועות, ועם אפשרות להרוויח בדולרים מקהל בכל העולם.

אבל התמונה האמיתית הרבה פחות נוצצת. אונליפאנס היא שוק ענק, תחרותי מאוד, עם פערים חריגים בין החלק העליון לבין כל השאר. יש יוצרות שמרוויחות סכומי עתק, כולל עשרות אלפי דולרים בחודש ואף יותר. עם זאת, מדובר בקבוצה קטנה מאוד. רוב המשתתפים בפלטפורמה לא מתקרבים למספרים האלה. חלק גדול מהם מרוויח כמה עשרות דולרים בחודש או כמה מאות דולרים במקרה טוב.

להרחבה: אלמנתו של בעלי אונליפאנס קיבלה את השליטה באימפריה שבנה

בעל השליטה באונליפאנס לאוניד רדווינסקי מת בגיל 43

לפי הנתונים הכספיים האחרונים של החברה האם פניקס אינטרנשיונל, לפני כשנה היו באונליפאנס כ-377.5 מיליון חשבונות משתמשים וכ-4.6 מיליון חשבונות יוצרים. באותה שנה עברו דרך הפלטפורמה תשלומים בהיקף של כ-7.2 מיליארד דולר, ומתוכם כ-5.8 מיליארד דולר שולמו ליוצרים. אלה מספרים גדולים מאוד, אבל הם גם ממחישים את הבעיה. כאשר מחלקים 5.8 מיליארד דולר לכ-4.6 מיליון יוצרים, מתקבל ממוצע גס של כ 1,250 דולר בשנה ליוצר, כלומר קצת יותר מ-100 דולר בחודש.

צריך להיזהר עם הממוצע הזה. חלק מהחשבונות אינם פעילים, חלק נפתחו לצורך ניסיון בלבד, וחלק מופעלים בצורה מקצועית. אבל גם אחרי שמנקים את הרעש, המסר ברור: הכסף הגדול לא מתחלק באופן שווה. כמו ביוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם, גם כאן יש פירמידה. למעלה נמצאת שכבה קטנה של יוצרות ויוצרים חזקים, ומתחתיה מיליוני חשבונות שנאבקים על תשומת לב.

איך עובד המודל של אונליפאנס?

המודל הבסיסי בנוי על תשלום ישיר מהקהל. היוצרת קובעת מחיר מנוי חודשי, בדרך כלל מכמה דולרים ועד עשרות דולרים. המנוי מקבל גישה לתוכן בעמוד, אבל במקרים רבים זה רק שלב הכניסה. ההכנסה המשמעותית מגיעה מתשלומים נוספים: תוכן נעול, הודעות פרטיות, טיפים, שיחות, בקשות אישיות ומבצעים למנויים קיימים או חדשים.

אונליפאנס גובה עמלה של 20% מכל הכנסה בפלטפורמה. היוצרת מקבלת 80% לפני מסים והוצאות. כלומר, מתוך הכנסה של 1,000 דולר, נשארים 800 דולר לפני תשלום מס, ציוד, צילום, עריכה, פרסום, אבטחת מידע ולעיתים גם סוכנות או מנהל. בחשבונות גדולים זה יכול להיות עסק רווחי. בחשבונות קטנים, ההוצאות והזמן עלולים לבלוע חלק משמעותי מההכנסה.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שמדובר בהכנסה פסיבית. בפועל, מי שמצליחה באונליפאנס עובדת בזה. היא צריכה לייצר תוכן, לתכנן פרסומים, לענות להודעות, לשמר מנויים, להחזיר מנויים שעזבו, להציע תכנים בתשלום נוסף ולנהל קהל. במקביל, היא צריכה להביא תנועה מבחוץ, כי אונליפאנס עצמה אינה מנוע גילוי חזק כמו טיקטוק או אינסטגרם.

למה רוב המשתתפים מרוויחים מעט?

הקהל כמעט לא מגיע מעצמו. מי שאין לה קהל באינסטגרם, טיקטוק, איקס, רדיט, טלגרם או פלטפורמה אחרת, צריכה לבנות הכול מאפס. זה החסם המרכזי. פתיחת עמוד באונליפאנס אינה יוצרת ביקוש. היא רק מאפשרת לגבות כסף מקהל שכבר קיים או מקהל שמצליחים לגייס.

יוצרת עם מאות אלפי עוקבים נכנסת למשחק עם יתרון עצום. גם אם אחוז קטן מאוד מהעוקבים הופך למנויים משלמים, זה יכול להספיק להכנסה משמעותית. לעומתה, יוצרת אנונימית צריכה להיאבק על כל מנוי. היא מתחרה מול מיליוני חשבונות, חלקם עם תוכן אגרסיבי יותר, תקציבי שיווק, סוכנויות וצוותי ניהול.

לפי הערכות מקובלות בענף, חלק קטן מאוד מהיוצרים אחראי לחלק גדול מההכנסות. המספר המדויק אינו מתפרסם על ידי החברה, ולכן צריך להתייחס אליו בזהירות. ועדיין, הכיוון ברור: יותר מ 90% מהיוצרים רחוקים מהסיפורים על התעשרות מהירה. יש כאלה שמייצרים הכנסה צדדית, יש כאלה שמרוויחים מעט, ויש רבים שלא מצליחים להפוך את העמוד למקור כסף משמעותי.

כמה אפשר להרוויח בפועל?

טווח ההכנסות רחב מאוד. בקצה התחתון יש חשבונות שמכניסים אפס עד עשרות דולרים בחודש. מעליהם יש יוצרים שמגיעים לכמה מאות דולרים בחודש, בדרך כלל כאשר יש להם קהל קטן אבל נאמן. שכבה מצומצמת יותר יכולה להגיע ל 1,000 עד 3,000 דולר בחודש, בעיקר כאשר יש פעילות שיווקית רציפה ומכירה של תוכן נוסף.

החשבונות החזקים יכולים להגיע לעשרות אלפי דולרים בחודש. במקרים חריגים, בעיקר אצל ידועניות, משפיעניות גדולות או יוצרות עם מותג חזק במיוחד, המספרים יכולים להיות גבוהים בהרבה. אבל אלה מקרים חריגים. הם מקבלים כותרות, מייצרים חלום, ומושכים עוד יוצרות לפלטפורמה. מבחינה כלכלית, הם אינם מייצגים את רוב השוק.

גם כאשר שומעים על הכנסה חודשית גבוהה, חשוב לשאול אם מדובר בברוטו או נטו. הכנסה של 10,000 דולר בחודש נשמעת גבוהה, אבל אחרי עמלת הפלטפורמה נשארים 8,000 דולר. אחרי מס, ציוד, הפקה, ניהול, שיווק ותשלום לגורמים חיצוניים, הסכום בכיס יכול לרדת משמעותית. אם יש סוכנות שלוקחת נתח נוסף, הפער בין הכותרת לבין ההכנסה האישית גדל.

המנוי הוא רק תחילת המכירה

אחד המאפיינים החשובים באונליפאנס הוא שהמנוי החודשי אינו בהכרח מקור ההכנסה המרכזי. במקרים רבים הוא משמש ככניסה למערכת יחסים מסחרית. אחרי שהמנוי נכנס, מתחילות הצעות לתוכן נוסף, הודעות בתשלום, טיפים ובקשות אישיות. כאן נמצאת הכלכלה האמיתית של הפלטפורמה.

זה גם ההבדל בין עמוד שמרוויח מעט לבין עמוד שמנוהל כעסק. עמוד פעיל יודע להציע תוכן בזמן הנכון, לנהל מבצעים, ליצור תחושת זמינות, לעודד חידוש מנוי ולמכור תכנים יקרים יותר למשתמשים שמוכנים לשלם. מדובר בשילוב של שיווק, פסיכולוגיה, שירות לקוחות ותמחור.

אבל למודל הזה יש מחיר. מענה מתמשך להודעות, התמודדות עם בקשות, שמירה על גבולות, חשש מדליפות תוכן והצורך להיות זמינה כל הזמן יוצרים שחיקה. לכאורה היוצרת שולטת בעסק שלה. בפועל, האלגוריתמים, הלקוחות, התחרות והלחץ להגדיל הכנסות יכולים לדחוף אותה לעבודה אינטנסיבית יותר ממה שתכננה.

למה אונליפאנס מרוויחה בכל מצב?

הפלטפורמה נמצאת בעמדה עסקית מצוינת. היא אינה מפיקה את התוכן, אינה משלמת שכר ליוצרים ואינה נושאת בסיכון המרכזי של בניית הקהל. היא מספקת מערכת תשלומים, עמודים אישיים, ממשק ומותג. על כל דולר שעובר במערכת היא גובה 20 סנט. כאשר מיליוני יוצרים מתחרים על מאות מיליוני משתמשים, החברה נהנית מהיקף פעילות רחב גם אם רוב היוצרים עצמם מרוויחים מעט.

זה מסביר למה אונליפאנס הפכה לעסק רווחי מאוד. הפלטפורמה לא צריכה שכל יוצר יצליח. היא צריכה שהמון יוצרים ינסו, שחלקם יצליחו מאוד, ושמשתמשים ימשיכו לשלם. מבחינת החברה, גם יוצר שמרוויח מעט מוסיף תוכן, מביא קהל ומגדיל את הפעילות באתר.

מה צריך כדי להצליח שם?

הצלחה באונליפאנס דורשת הרבה מעבר לפתיחת עמוד. צריך קהל קיים או יכולת לבנות קהל, הבנה בשיווק, התמדה, תמחור נכון, יכולת לייצר תוכן באופן קבוע וניהול קשר עם מנויים. צריך גם להבין שהפלטפורמה מתגמלת פעילות רציפה. מי שנכנסת פעם בכמה ימים ומעלה תוכן בלי אסטרטגיה, תתקשה לייצר הכנסה גבוהה.

יש גם חשיבות גדולה למיתוג. משתמשים לא משלמים רק על תמונות. הם משלמים על דמות, סיפור, פנטזיה, תחושת גישה ויחס אישי. זה חלק מהכוח של אונליפאנס, וזה גם החלק הרגיש שלה. כאשר יחס הופך למוצר, הגבול בין בידור, מכירה וקשר רגשי נעשה דק יותר.

לצד ההזדמנות, יש סיכונים שצריך לקחת בחשבון: חשיפה חברתית, דליפות תוכן, פגיעה בפרטיות, קושי להסיר חומרים מהרשת, הטרדות, שחיקה נפשית והשלכות על עבודה עתידית או יחסים אישיים. עבור חלק מהיוצרות זה מחיר שהן מוכנות לשלם. עבור אחרות, ההכנסה אינה מצדיקה את הסיכון.

אז כמה מרוויחים באונליפאנס?

התשובה העניינית היא שרוב היוצרים מרוויחים מעט. חלק קטן מצליח לייצר הכנסה צדדית ראויה. שיעור קטן מאוד מגיע להכנסה גבוהה, וקבוצה זעירה מרוויחה סכומי עתק. אונליפאנס היא פלטפורמה גדולה, רווחית ומצליחה, אבל ההצלחה של החברה אינה אומרת שההצלחה מתחלקת בין רוב המשתתפים.

מי שמסתכלת על הפלטפורמה כעל דרך מהירה להתעשר צריכה להבין את המספרים: מיליוני יוצרים, תחרות אדירה, צורך מתמשך בשיווק ופער גדול בין ברוטו לנטו. יש שם כסף, אבל הוא לא נמצא איפה שהכותרות גורמות לחשוב.