גופמן לבג"ץ: לא הייתי קשור להפעלתו של אורי אלמקייס

אלוף רומן גופמן, המיועד לתפקיד ראש המוסד לאחר ששימש כמזכיר הצבאי לראש הממשלה, אומר, כי לא הפעיל במישרין או בעקיפין את הנער אורי אלמקייס. הדברים נאמרים בתגובתו של גופמן לעתירות לבג"ץ, המבקשות לבטל את מינויו בשל הפרשה ואשר יידונו בשבוע הבא (12 במאי). גופמן והוועדה למינויים בכירים טוענים (בנפרד), כי אין עילה להתערבות חריגה של בג"ץ בהמלצת הוועדה ובהחלטת הממשלה.

עתירתו של אלמקייס: הנער שהופעל בחשאי בידי גופמן עתר נגד מינויו לראש המוסד

אלמקייס אומר, כי בשנת 2018 - בהיותו בן 14 - החל להפעיל ערוץ חדשות בטלגרם ובמשך שלוש שנים פרסם בו מידע בלעדי על ארגוני טרור אותו אסף ממקורות גלויים. בינואר 2022 יצר עימו קשר קצין בדרגת רב-סרן מאוגדה 210, עליה פיקד אז גופמן, וגייס אותו למבצע חשאי. בבמסגרת זאת היה עליו לפרסם ידיעות לצורך השפעה והונאה של ארגוני טרור, איסוף מודיעין מתמשך על מספר צי"חים (ציון ידיעות חיוניות) והפעלת מקורות אנושיים (יומינט) לצורכי הקמה והשלמת תמונה מודיעינית, וכל זאת - לדבריו - תוך סיכון חייו ובלא קבלת תמורה.

במאי 2022 נעצר אלמקייס בידי המשטרה, צה"ל והשב"כ בחשד לביצוע עבירות ביטחון חמורות במסגרת אותו מבצע. הוא היה עצור במשך שנה ולאחר מכן תשעה חודשים במעצר בית, ואומר שהיה נתון לעינויים גופניים ונפשיים. לטענתו חקירתו וכתב האישום נגדו היו תוצאה של רשלנות ניכרת ושתיקתו של גופמן, אשר לא גילה שפעל בשליחותו. לטענתו, רשויות החקירה התעלמו מהראיות שהצביעו על חפותו, כנראה בהתבסס על מידע שקרי שמסר גופמן. כתב האישום בוטל רק בדצמבר 2023, לאחר שהפרקליטות קיבלה את המידע המלא.

• הנער שהופעל בחשאי בידי גופמן עתר נגד מינויו לראש המוסד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גופמן: לא הייתה הפעלה

לדברי גופמן, הוא "לא ידע על 'הפעלה' באוגדתו, זאת משום שלשיטתו מאז ועד היום לא הייתה הפעלה כזו. יתר על כן, בפני הוועדה הוכח שגם לא היה דלף מידע מאוגדה 210. כך גם נקבע בזמן אמת על ידי גורמי החקירה המוסמכים וע"י מפקד פיקוד צפון...  הניסיון לתאר כי אלמקייס הופעל על ידי המשיב (ולמצער הופעל בידי גורמים באוגדה בידיעתו של המשיב) חוטא לאמת ולמציאות ועומד בניגוד לכל מסקנות הגורמים המוסמכים שחקרו ובדקו את הנושא".

גופמן אומר, כי קיבל הערה פיקודית רק משום שאישר לפרסם בתקשורת כתבות בלתי מסוגוות לצרכים מבצעיים, וזאת לאחר קבלת האישורים הדרושים. " פרסום ידיעה בערוץ תקשורת אינו, ואינו יכול להיות, 'הפעלה'. האוגדה הסתייעה בערוץ תקשורת, שרק בדיעבד, שנה וחצי לאחר המעצר של אלמקייס, התברר למשיב כי הופעל על ידי בלוגר בשם אורי אלמקייס. בזמן אמת זהותו של הבלוגר לא הייתה ידועה למשיב". הוא קיבל על עצמו אחריות לתקלה פיקודית זאת, אך אין המדובר בפגיעה בטוהר המידות שלו, טוען גופמן.

במישור העקרוני אומר גופמן, ההחלטה על מינויו לראש המוסד התקבלה כדין בידי הגורמים המוסמכים, לאחר בחינה מעמיקה ועניינית של כל השיקולים הרלוונטיים. העתירות מבקשות להפוך את בג"ץ לערכאת ערעור על החלטות הממשלה ולחסל את שארית הפרדת הרשויות, הוא טוען. "קבלת העתירות תפגע בראש ובראשונה בביטחון המדינה. תוך פגיעה במרחב שיקול הדעת הנתון לרשות המוסמכת, וכרסום ביכולתה לממש את סמכותה-זכותה-חובתה למנות את המועמד הראוי והמתאים ביותר לשמירה על ביטחון המדינה בתפקיד רגיש זה". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד יעקב כרם, אייל דרורי ויעלה שחר.

• לוין: אמנה שופטים בפועל לבית המשפט המחוזי בבאר שבע
• נתניהו לא השיב לפנייתו של הרצוג לקיים שיח לסיום משפטו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שכרה דירה חדשה, החזירה אותה עם נזקים ובלי צבע - המשכיר תבע,...

הוועדה: להעדיף את דעת הרוב

הוועדה למינויים בכירים מזכירה את הפסיקה ולפיה התערבות בשיקול הדעת של ועדה מקצועית כמותה שמורה למקרי קיצון בלבד. לדבריה, אין כל סיבה להעדיף את דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס (שהתנגד למינויו של גופמן), על פני דעת הרוב של טליה איינהורן, משה טרי ודניאל הרשקוביץ.

לגבי פרשת אלמקייס אומרת הוועדה, כי לא היה מקום לזמן אותו להופיע בפניה, שכן הוא עצמו אומר בעתירתו שטענותיו של הפעלתו בידי גופמן מבוססות על פרסומים תקשורתיים ולא על מידע מיד ראשונה. הוועדה שמעה את מי שהיה ראש מלמ"ב (המחלקה לביטחון במשרד הביטחון) ואלוף פיקוד הצפון דאז, אמיר ברעם, שחקרו את הפרשה. היא צפתה בראיונות עם אלמקייס בתקשורת וקראה מסמכים רבים, ואינה מתיימרת לפתוח מחדש חקירה מעמיקה שכבר נערכה. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד אבי סגל.