העליון: להחמיר בעונש על מגע עם סוכן חוץ בשל התגברות לחצי האויב

"בתקופה זו יש צורך מיוחד בהחמרת הענישה לגבי עבירת המגע עם סוכן חוץ. זאת, נוכח התגברות לחצי האויב לגייס לשורותיו אזרחים ישראלים, והיקפה המסתמן של תופעה זו. אכן, משעה שמדובר בתופעה שהולכת, נחשפת ומתגברת לנגד עינינו, יש צורך להעביר מסר ברור וחד, כי כל מגע עם סוכן חוץ, תהא מידת החומרה או הסיכון המשתקפת (במישרין) מהצעותיו אשר תהא - אסור בתכלית האיסור, ויוביל למיצוי הדין עם עושהו".

כך אומר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, אשר קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של חמאד חמאדי. הוא הודה במגע עם סוכן חוץ, הצתה ומתן עזרה למסתנן ונדון בבית המשפט המחוזי בחיפה לשש שנות מאסר. סולברג קבע שחמאדי ירצה שבע שנות מאסר, במיוחד בשל "דחיפות הצורך בהרתעת הרבים מפני קיום מגע עם סוכני חוץ בימים אלו – אשר לא ניתן לה משקל מספק בעת גזירת הדין".

"הגנה על סלע קיומנו בים סוער"

חמאדי הודה שעמד בשנת 2023 בקשר עם זיאד שנטי, תושב ג'נין, שהציע לו לבצע בתשלום משימות נגד ישראל ותחילה סייע בהסתננות מירדן. במאי 2023 פנו אל שנטי גורמים הקשורים למודיעין האיראני וביקשו שיצית רכבים ומבנים, יבריח נשק מירדן לישראל, יצלם קציני צבא ופוליטיקאים ויתכנן התנקשות בחייו של הח"כ לשעבר יהודה גליק. שנטי הציע לחמאדי להצית מכוניות תמורת 5,000 שקל לכל הצתה, והלה הסכים למרות שחשד שמדובר בפעילות בשליחותה של איראן. 

חמאדי דחה את הצעותיו של שנטי לבצע פעולות נוספות, כגון רכישת תחמושת ושינועה בישראל, החדרת טלפונים סלולריים לבתי כלא והברחת מסתננים, תחמושת וסמים מלבנון וירדן. עם זאת, חמאדי המשיך לעמוד בקשר עם שנטי, בדק נקודת הסתננות בגבול ירדן ומסר מידע על בסיס צבאי ליד טבריה. הוא נעצר באוגוסט 2023.

סולברג מזכיר, כי העונש המירבי על מגע עם סוכן חוץ הוא 15 שנות מאסר ומוסיף: "בתקופה זו, שבה נמשכים ללא הרף הניסיונות לערער את ביטחון המדינה - חומרתה של עבירה זו מובנת לכל; חשיבותם של הערכים המוגנים הניצבים בבסיסה, אינה זקוקה לפירוט ולהמחשה. לא רק דיני נפשות עומדים ביסודה, אלא הגנה על סלע קיומנו, בים סוער שבו רבים עומדים עלינו ומבקשים לכלותנו".

כגודל הסיכון מאיראן - כך חומרת העבירה

לדברי סולברג, "מי שמקיים קשר עם גורם עוין, אינו רואה את התמונה הכוללת, והוא חסר את הכלים להעריך את משמעות מעשיו ואת מידת מסוכנותם. בנוסף, פעמים רבות, טיבם של קשרים אלו - מתגלגל; ראשיתם בדברים קלים, הנדמים כמעשים של מה בכך, ואחריתם חתירה תחת אושיות הביטחון של המדינה, ותרומה ישירה לפגיעה בחייהם של רבים. הצורך בגדיעת הקשר המסוכן בעודו באיבו, אם כן - ברור ומובן.

"...דברים אלו הם בבחינת קל וחומר בענייננו, עת עסקינן במגע עם גורם הפועל מטעם מדינה המקדישה משאבים ומאמצים אינספור, לחדור את מעטה ההגנה של מדינת ישראל. אכן, ככלל, כגודל הסיכון הנשקף לביטחון המדינה מהגורם הזר, כך מידת הנזק הפוטנציאלי הטמון בכל מגע שהוא עם שלוחיו, ובהתאם לכך גם חומרת העבירה".

סולברג מזכיר, כי החוק מזכיר את הרתעת הרבים כאחד השיקולים לעונש וכי מדובר בשיקול הנמדד בעת גזירת העונש ולא בעת העבירה. אמנם עלולה להתעורר אי-נחת מסוימת מכך שעונשו של נאשם ספציפי מוחמר בשל נסיבות שאינן נוגעות למעשיו שלו, אך המחוקק קבע שהדבר אפשרי בצורה מידתית בתוך מתחם העונש ולא כהצדקה לחריגה ממנו. השופטים אלכס שטיין ורות רונן הסכימו עם סולברג. את המדינה ייצגו עוה"ד רחל מטר ורחלי זוארץ-לוי, ואת חמאדי - עו"ד פארס בריק.