השוק עולה העולם בוער: הפרדוקס הכלכלי של שנת 2026

הפרדוקס: עולם בסיכון, השוק בשיא

הכלכלה העולמית בפתיחת 2026 מציגה תמונה כמעט פרדוקסלית: מצד אחד שורה ארוכה של סיכונים מאקרו-כלכליים וגיאופוליטיים, ממחירי נפט גבוהים, דרך סגירת מצרי הורמוז והסלמה מול איראן, ועד חוב ממשלתי אמריקאי שממשיך להתנפח לרמות היסטוריות; ומצד שני שוקי מניות שממשיכים לשבור שיאים, כלכלה אמריקאית שמפגינה עמידות חריגה ואופטימיות סביב מהפכת הבינה המלאכותית. הפער הזה בין "מה שקורה בעולם" לבין "מה שמתומחר בשווקים" הולך ומתרחב, והוא הופך לאחת השאלות המרכזיות של התקופה.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר היא שינוי חד בציפיות הריבית הגלובליות. בתוך ארבעה חודשים בלבד, השוק עבר מתמחור של שלוש הורדות ריבית בארה״ב במהלך 2026 למצב שבו מתומחרת יציבות מלאה: אפס הורדות לאורך השנה כולה. במקביל, מתחזקת ההערכה כי בנקים מרכזיים אחרים, כולל הבנק של אנגליה ובנק יפן, עשויים דווקא להעלות ריבית, כאשר כבר כעת נרשם צעד כזה באוסטרליה. השינוי הזה משקף סביבה אינפלציונית עקשנית יותר מהצפוי, שמקבלת דלק נוסף מעליית מחירי האנרגיה.

ואכן, שוק הנפט הוא כיום הציר המרכזי של חוסר הוודאות. סגירת מצר הורמוז והחרפת העימות בין ארה״ב לאיראן דחפו את מחירי הנפט לרמות של מעל 100  דולר לחבית מסוג WTI וכ-110 דולר לחבית ברנט, ובפרקי זמן מסוימים אף מעבר לכך, תוך תנודתיות חריגה שנעה בעשרות דולרים בתוך ימים. העלייה הזו כבר מחלחלת ישירות לצרכנים, כאשר מחירי הבנזין בארה״ב קפצו לכ-4.5 דולר לגלון בממוצע ארצי ומתחילים להתקרב לרף הסימבולי של 5 דולר לגלון. מדובר בעלייה של כ-50% מאז תחילת העימות עם איראן. בקליפורניה הפרוגרסיבית, שם מיסוי אגרסיבי על אנרגיה ומחסור בבתי זיקוק לוחץ את המחירים כלפי מעלה, כבר נרשמים מחירים ממוצעים של מעל 6 דולר לגלון. הערכות בשוק מצביעות על כך שאם מצר הורמוז יישאר סגור עוד חודש, האיום של 5 דולר בממוצע הארצי הוא תרחיש סביר.

מעבר להשפעה הישירה על תחנות הדלק, המשמעות המאקרו-כלכלית של הזינוק הזה רחבה בהרבה. אנליסטים מזהירים כי אם מחירי הנפט יישארו גבוהים לאורך זמן, הלחץ יחל לחדור גם למחירי מזון, תחבורה, ייצור, תעשייה, תשתיות ומוצרים רבים אחרים, ובכך עלול להוביל להתחדשות של מגמת האינפלציה שהחלה להתמתן בשנה האחרונה. חלק מההערכות מדברות על אפשרות של חזרה לרמות אינפלציה שנתיות של מעל 4%, בעיקר אם שיבושי האספקה יימשכו או יחמירו.

• פטרו דולרים, סנקציות כלכליות והעימות בין ארצות הברית לסין על הגמוניה כלכלית
• טראמפ מחריף את הטון מול איראן: "No More Mr. Nice Guy" - והנפט מזנק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

וול סטריט מתעלמת – החודש החזק ביותר מאז 2020

למרות זאת, שוקי המניות ממשיכים להפגין אדישות יחסית לזעזוע האנרגטי. מדדי S&P 500 והנאסד״ק סיימו את אפריל עם עליות של כ-10% ו-15% בהתאמה, החודש החזק ביותר מאז 2020, והמשיכו לעלות גם לתוך מאי. העליות נובעות בעיקר מסקטור הטכנולוגיה, ובעיקר מניות שבבים, תשתיות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים. הדינמיקה הזו בולטת במיוחד סביב דוחות החברות. מצד אחד, השוק מתגמל צמיחה חזקה והרחבת השקעות, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. מצד שני, הוא מעניש לעיתים חברות שמגדילות הוצאות הון בצורה אגרסיבית מדי, כפי שנראה במקרה של מטא, שירדה לאחר שהציגה עלייה נוספת בהשקעות התשתית שלה. תשומת הלב של המשקיעים מתחילה לעבור גם לצווארי בקבוק פיזיים בתעשייה, כמו מחסור בשבבי זיכרון, שמאיימים להגביל את קצב ההתרחבות של המהפכה הטכנולוגית אך גם מקפיצים את מחירי המניות של החברות שנהנות מהמחסור. מאחורי העליות עומד גם מנוע מאקרו ברור: צמיחת רווחים חריגה. לפי הערכות, רווחי חברות במדד S&P 500 צפויים לעלות ביותר מ-20% השנה. כ-40% מהצמיחה מיוחסים ישירות להשקעות בבינה מלאכותית. מדובר בתופעה כמעט חסרת תקדים שבה מנוע טכנולוגי יחיד הופך לדומיננטי כל כך בהרכב הצמיחה של שוק שלם.

באירופה כנראה קצת יותר פסימיים. בנק HSBC מציג תרחיש שלילי חריף כתוצאה מהמלחמה עם אירן. הבנק מצביע על האפשרות לעלייה דרמטית במחירי האנרגיה שתביא להאטה משמעותית בכלכלה העולמית וירידות חדות בשוק המניות. בהסתמך על מודל שכולל מחירי נפט גבוהים אף יותר, האצה באינפלציה, עליה באבטלה, האטה משמעותית בצמיחה ושיבושים רחבים בשווקים הבנק חוזה אפשרות לירידה חדה ברווחים באזור החד ספרתי הגבוה מה שיוביל לירידות חדות בשוק.

הדברים מתחברים לדבריה של שרה ברידן, סגנית נגיד הבנק המרכזי של אנגליה שאמרה בראיון לבי.בי.סי בסוף החודש שעבר: "יש הרבה סיכון שם בחוץ, ובכל זאת מחירי הנכסים נמצאים בשיאים היסטוריים... אנו מצפים שתהיה התאמה בשלב כלשהו".

• מתקרבים להסכם שלום? הנאסד״ק מטפס ב-1.4%, הנפט צונח ב-7%
• חיים סקאל רוצה את צים - מה הסיכויים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ההימור של האב: 245 אלף דולר שהפכו להשקעה הגדולה בהיסטוריה

בינתיים השווקים מקשיבים, מהנהנים בהבנה, וממשיכים לטוס, בעיקר בארצות הברית. ווי לי, אסטרטגית בבלקרוק, סבורה שיש לייחס זאת ליציבות האנרגטית בארצות הברית. "אירופה וחלקים מאסיה פגיעים לשיבושי אספקה מהמזרח התיכון, מה שמעלה את האינפלציה ופוגע בצמיחה, ארה"ב לעומת זאת מוגנת יותר כיצואנית אנרגיה נטו. זו חלק מהסיבה שארה"ב מובילה את העליות בשווקי המניות מאז תחילת המלחמה" לעומת השווקים באירופה שעדיין נמצאים מתחת לרמתם בזמן פתיחת המלחמה.

שוק האג"ח והחוב הלאומי המתנפח

בעוד שוק המניות רץ קדימה, שוק האג״ח מהוסס הרבה יותר. תשואות האג״ח הממשלתיות ממשיכות לטפס, עם תשואה של כ-4.4% ל-10 שנים וכמעט 5% ל-30 שנה, עלייה חדה לעומת רמות של מתחת ל-4% לפני חודשיים בלבד באג"ח לעשר שנים. המשמעות אינה בהכרח ציפייה למיתון, אלא יותר חשש מתמשך סביב גודל החוב הממשלתי והיצע האג״ח העתידי.

ואכן, הנתון הפיסקלי המרכזי של התקופה הוא חציית רף ה-100% חוב-תוצר בארה״ב לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה (למעט אפיזודה קצרה בתקופת הקורונה). החוב הגיע לכ-31.2 טריליון דולר, בעוד התוצר עומד על כ-31.2 טריליון דולר. המשמעות היא יחס חוב-תוצר של 100.2%, לעומת 99.5% בסוף השנה הפיסקלית הקודמת. אין שום סימן באופק לעצירת המגמה הזו כשהגירעון השנתי נותר גבוה סביב 6% מהתוצר הממשלה מוציאה כ-1.33 דולר על כל דולר שהיא מכניסה. למרות שהנתון כשלעצמו אינו מהווה טריגר מיידי למשבר, הוא מסמן מגמה ארוכת שנים של התרחבות חוב שהופכת את ארה״ב לדומה יותר למדינות עם חוב גבוה כרוני כמו יוון, איטליה, צרפת או יפן.

הכלכלה הריאלית – מספרים חזקים, צרכנים אופטימיים

בצד הריאלי של הכלכלה, התמונה האמריקאית ממשיכה להיות חזקה באופן מפתיע, וייתכן שגם זה מסייע למשקיעים להתעלם מהאיומים החיצוניים. הצמיחה ברבעון הראשון עומדת על כ-2% שיפור לעומת הרבעון האחרון של השנה הקודמת (שהושפע מסגירת הממשל), ובשיעור דומה לשנת 2025 בכללותה, וזאת למרות שהמלחמה השפיעה על שני שלישים מהרבעון. המנוע המרכזי הוא השקעות עתק בתשתיות בינה מלאכותית. הייצור התעשייתי נמצא בעלייה רצופה כבר ארבעה חודשים, הרצף הארוך ביותר מזה ארבע שנים, ותביעות האבטלה הראשוניות ירדו בשבוע שעבר לרמות הנמוכות ביותר מאז 1969 עם פחות מ-190 אלף. גם אם חלק מהנתונים הללו יתמתנו בהמשך, הם עדיין מצביעים על שוק עבודה בריא וכלכלה במצב סולידי. כנראה שזה מעודד את הצרכנים, כשאמון הצרכנים עלה לשיא של ארבעה חודשים, והחברות מתחילות להראות נכונות מחודשת לגייס עובדים.

הפרדוקס הכלכלי של 2026 ממשיך, אם כן, לעמוד בעינו: מצד אחד, מחירי נפט מרקיעי שחקים, חוב אמריקאי שחצה את רף ה-100% מהתוצר, ואזהרות מדמויות מרכזיות מלונדון ועד פרנקפורט; מצד שני, שוקי מניות בשיאים, שוק עבודה בריא ומהפכת הבינה המלאכותית שמזרימה רווחים חסרי תקדים. השאלה האמיתית אינה אם הסיכונים קיימים, הם ברורים לכל, אלא האם ומתי שהשוק יחליט להתחשב בהם. כל עוד ארצות הברית מוגנת יחסית כיצואנית אנרגיה נטו, וכל עוד הרווחים ממשיכים לעלות, המשקיעים יבחרו לטוס קדימה. אבל כשם שאמרה ברידן, ככל הנראה, "ההתאמה תגיע בשלב כלשהו", השאלה באיזה אופן - אושהסיכון יפחת, או שהשווקים יצטרכו להכיר בו.