חוקר פרטי עבד 36 שנה, ואז גילה הפתעה בתלושים

חוקר פרטי בן 72, שעבד במשרד חקירות אזרחיות במשך כמעט 36 שנה, הגיש תביעה בסכום של כ-327 אלף שקל נגד מעסיקתו. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל את מרבית טענותיו, חשף תמונה מטרידה של פיצול שכר מלאכותי, פיטורים ללא שימוע ואף מסמך שהוכן בדיעבד - ופסק לטובתו סכום כולל של כ-146 אלף שקל.

התובע, יוסף חילף, עבד כחוקר פרטי שכיר במ.ח.א. משרד חקירות אזרחיות, שבבעלות מאיר נוה. שכרו חושב לפי 40%-45% מהתשלום שקיבלה החברה עבור חקירות שביצע. אלא שבתלושי השכר, הסכום הכולל פוצל לרכיבים שונים: שכר חודשי, אחזקת רכב, טלפון ואש"ל.

בית הדין, בראשות השופטת איריס רש, בחן את הרכיבים וקבע שמדובר בפיצול פיקטיבי, שנועד להקטין את השכר הקובע ולחסוך בעלויות המעסיק. מנכ"ל החברה, נוה, העיד שקבע את חלוקת הרכיבים "בהתאם להערכה" לפי כמות התיקים, אך הודה שאין נוסחה קבועה לכך. בית הדין ציין כי מאיר "לא ראה אם התובע נמצא במשרד או בשטח וזה לא עניין אותו", ולא ידע אם התובע הגיע לעבודה ברכב או בתחבורה ציבורית, כך שהערכתו "אינה מהווה החזר הוצאות אותנטי". עוד נקבע כי בחודשים מסוימים לא שולמו כלל תשלומים בגין אחזקת רכב, טלפון ואש"ל, אף שלא חל שינוי באופי העבודה. הנתבעת לא נתנה הסבר לכך.

פוטר - אבל המעסיק טען שהתפטר

המחלוקת המרכזית נגעה לנסיבות סיום העבודה. התובע טען שביקש לחזור לעבודה בתום חל"ת הקורונה, אך מאיר אמר לו שאין עבודה עבורו. הנתבעת טענה שהתובע התפטר. בית הדין העדיף את גרסת התובע, ומצא סתירות חמורות בגרסת הנתבעת.

• חתם על הסכם פשרה עם עו"ד לצדו - ואז הגיש תביעה
• נהג משאית תבע את מעסיקיו, וזה מה שנחשף בביה"ד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ממצא מפתיע שעלה במהלך הדיונים היה שאישור ההעסקה שהציגה הנתבעת, שנושא תאריך מנובמבר 2021, "הינו אישור פיקטיבי שהוכן בדיעבד לצרכי ההליך לאחר הגשת כתב התביעה בחודש יולי 2022". מאיר עצמו לא הצליח להסביר כיצד אישור מנובמבר 2021 מתייחס לתביעה שהוגשה רק שמונה חודשים מאוחר יותר. בנוסף, בחקירתו הנגדית הודה מאיר שפיטר את התובע כי "לא היתה מספיק עבודה", ושהתובע רצה לעבוד "בכל מחיר".

גם לגבי תקופת העבודה התגלעה מחלוקת. הנתבעת טענה שהתובע עבד אצלה רק מ-2003 - מועד הקמת החברה הנוכחית. אלא שבית הדין קבע שהנתבעת היא המשך ישיר של שתי חברות קודמות באותו השם ועם אותה הבעלות. דו"ח תקופות עיסוק הראה העסקה רצופה מ-1983. גם פרסומי החברה עצמה ציינו שמשרד החקירות נוסד כבר ב-1964, ועל נייר הלוגו הופיע הכיתוב "מ.ח.א. משרד חקירות אזרחיות מיסודו של קרל זינגר, בהנהלת מאיר נווה". בית הדין קבע שתקופת ההעסקה היא 35.75 שנה.

הפחתת תיקים חד צדדית - גם היא לא כדין

החל מינואר 2019, הנתבעת הפחיתה באופן חד צדדי את מספר התיקים שהועברו לתובע - מה שגרם לירידה ניכרת בשכרו. הנתבעת טענה שההפחתה נבעה מתלונות לקוחות על דו"חות חקירה פיקטיביים של התובע, אך לא הביאה ולו ראיה אחת לכך: לא תלונות, לא תכתובות ולא עדים. בית הדין ציין שעדותו של מאיר בנושא "היתה מעורפלת ורצופה בסתירות", וקבע שהתובע זכאי להפרשי שכר בסכום של 42,690 שקל.

• העליון נגד שופטי המחוזי: בזבזו לריק את זמנו של שירות המבחן
• בג"ץ הקפיא את הרחבת פעילות תחנות הרדיו האיזוריות הערביות והחרדיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

בית הדין חייב את הנתבעת לשלם לתובע: פיצויי הלנה בסכום של 20 אלף שקל; פיצוי עבור פיטורים שלא כדין בסכום של 20 אלף שקל; תמורת הודעה מוקדמת בסכום של 7,508 שקל; פדיון חופשה בסכום של 6,149 שקל; חלף הפרשות לפנסיה (פיצוי של המעסיק במקום הפרשות שהיו אמורות להיות לפנסיה) בסכום של 11,157 שקל; דמי נסיעות בסכום של 28.5 אלף שקל; פיצוי בגין תלושים פיקטיביים בסכום של 10,000 שקל; והפרשי שכר בסכום של 42,690 שקל. בנוסף, הנתבעת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 20 אלף שקל, ונדרשה להמציא טופס 161 ומכתבי שחרור לקופות הפנסיה. התביעה לפיצוי עבור אובדן כושר עבודה ולפיצוי עבור אי מתן הודעה לעובד, נדחתה. טענת הקיזוז של הנתבעת נדחתה אף היא במלואה.