לאומי יחזיר 1.5 מיליון שקל שגבה כעמלות יתר על ערבויות

בנק לאומי יחזיר ללקוחותיו 1.5 מיליון שקל שגבה כעמלת יתר על הוצאת ערבויות בנקאיות ליחידים ועסקים קטנים. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, איריס רבינוביץ-ברון, אשר קיבלה את התביעה הייצוגית שהגישה מרים ויסולי נגד הבנק.

בתביעה (שהוגשה בשנת 2019) נטען, כי לאומי היה רשאי לגבות את העמלה פעם אחת בלבד, אך גבה אותה מספר פעמים. לדברי ויסולי, היא קיבלה בשנת 2017 ערבות בסך 5,000 שקל, ובטפסים עליהם חתמה הבדיל הבנק בין תעריף שנתי באחוזים לבין עמלת מינימום לערבות. היא שילמה עמלת מינימום בסך 260 שקל, אך לאחר שנה גבה ממנה הבנק שוב את אותו סכום.

הבנק טען, כי בתעריפון שלו נאמר במפורש ש"בתום כל שנה תיגבה עמלה מראש לשנה נוספת", וכי התעריפון אינו מבחין בין עמלה אחוזית לעמלת מינימום – ולכן הוא רשאי לגבות מדי שנה גם את עמלת המינימום. לדבריו, משמעות המילה "לערבות" היא שתיגבה עמלה בגין כל ערבות, ולא שהיא תיגבה פעם אחת בלבד.

"ערבות" בלשון יחיד, לא "ערבויות"

רבינוביץ-ברון קיבלה את פרשנותה של ויסולי ללשון התעריפון. "ככל שכוונת הבנק הייתה לגבות את עמלת המינימום באופן שנתי, הרי שהיה עליו לציין זאת בצורה מפורשת, בדיוק כפי שעשה לעניין העמלה השיעורית. משלא עשה כן, הפרשנות המועדפת הינה שעמלת המינימום אינה נגבית באופן שנתי".

• המירוץ לדירקטוריון לאומי נפתח: חמישה מועמדים על שלושה מושבים
• "השער ההיסטורי הנמוך של הדולר פתח אפשרות לתשואה פוטנציאלית בהמשך השנה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רבינוביץ-ברון דוחה את פרשנותו של לאומי למילה "ערבות", תוך שהיא מצטטת את דברי השופט יחזקאל קינר, כאשר קיבל את הבקשה להגשת התביעה: "הכתוב בתעריפון לעניין ערבות מתייחס לאורך כל הדרך לערבות בלשון יחיד, ואין זה הגיוני וסביר כי מטרת הניסוח הנ"ל הייתה להבחין בין 'ערבות' ביחיד לבין 'ערבויות' ברבים".

יש היגיון בגביית עמלה חד-פעמית

מעבר ללשון התעריפון טען הבנק, כי יש להעדיף פרשנות המקיימת את התכלית הכלכלית של מנגנון הערבות. מאחר שהערבות היא התחייבות הדומה להעמדת אשראי, והסיכון שהבנק נוטל על עצמו נמשך כל עוד היא בתוקף, טבעי שהעמלה תיגבה מדי שנה.

ויסולי טענה, כי ההיגיון הוא שעמלת הערבות תהיה חד-פעמית – העמלה השנתית קבועה כשיעור שנתי לנוכח המאפיין הנגזר והמשתנה שלה, בעוד עמלת המינימום היא "סף" כניסה לקבלת הערבות. רבינוביץ-ברון אומרת, כי לא שוכנעה שאין היגיון וסבירות בגביית עמלה חד-פעמית, ולכן הבנק לא היה רשאי לגבות אותה יותר מאשר פעם אחת.

• "לעומס יש השפעה על הלקוח ועל התוצאה בתיק"
• בהרב-מיארה: לבטל את מינוי בן-חי שגב, בראשי ושיין ברשות השנייה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

עוד קבעה רבינוביץ-ברון, כי ויסולי ועו"ד אביעד ויסולי שייצג אותה, יקבלו גמול ושכר טרחה בשיעור 25% מהסכום שיוחזר בפועל ללקוחות. אם יוחזר הסכום המירבי שחישבה ויסולי, כאמור 1.5 מיליון שקל, מדובר ב-375,000 שקל.