תבעה את המשטרה על 30 אלף ש' בגלל עיכוב, ותשלם הוצאות

הכל התחיל ביום קיץ רגיל ביוני 2025. מלי בוהארון צרפתי ישבה בביתה, כששוטרים דפקו על דלתה. הם הודיעו לה שהיא חשודה בעבירת איומים ושהיא מעוכבת לצורך חקירה בתחנת זכרון יעקב. התובעת לא קיבלה את הדברים בשקט, ובסופו של דבר הגישה תביעה על סכום 30 אלף שקל בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה. אלא שפסק הדין שניתן באחרונה על ידי הרשם הבכיר מילאד תלחמי, לא רק דחה את תביעתה, אלא גם חייב אותה בהוצאות משפט.

הסיפור מאחורי העיכוב אינו פשוט. ב-11 ביוני 2025, בשעות הבוקר, הגיש אדם בשם ויקטור ממן תלונה במשטרה נגד בוהארון צרפתי ובתה, בטענה לעבירת איומים. לפי התלונה, התובעת שלחה לו הודעה בסגנון "אם תוך שבוע לא תפקיד את הכסף אני פונה הלאה", ובתה אף התקשרה אליו ואיימה עליו. בעקבות התלונה נפתח תיק חקירה.

התובעת טענה מנגד שמדובר בתלונת שווא שהוגשה כ"תגובה מגוננת" מצד אדם שנגדו הוצא צו למניעת הטרדה מאיימת יום לפני כן. לטענתה, המשטרה לא עשתה ניסיון ממשי ליצור איתה קשר בטלפון לפני שהחליטה לשלוח ניידת ולעכב אותה, וכי העיכוב לווה בהתנהלות "מזלזלת וחסרת רגישות".

אבל בבית המשפט התמונה שהצטיירה היתה שונה. השוטרת רס"ל שקד יאיר העידה כי ניסתה ליצור קשר טלפוני עם התובעת כמה פעמים מיד לאחר הגשת התלונה, אך לא היה מענה. בעקבות כך, נרשם מזכר להוצאת צו עיכוב, ונשלחה ניידת לביתה. גם השוטר רס"ל סעד סעיד, שהגיע לבית התובעת, העיד כי נאמר לו לעכב אותה "כי לא ניתן להשיגה בטלפון".

• לא חברת ביטוח: נדחתה תביעת חקלאים נגד המדינה
• הצפון תחת איום: כשדמי החסות נהפכים לשגרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרשם תלחמי קיבל את גרסת המשטרה. בפסק הדין ציין כי הנטל להוכיח שלא בוצעו ניסיונות ליצירת קשר מוטל על התובעת, וזו לא הרימה אותו. בין היתר, ציין בית המשפט כי התובעת יכלה בקלות לצלם את רשימת השיחות הנכנסות מהטלפון הנייד שלה כדי לסתור את טענת המשטרה, בייחוד שהתלונה לגורמי המשטרה הוגשה בסמוך מאוד לאירוע, אך היא לא עשתה זאת.

פרט מעניין שעלה בפסק הדין נוגע לנסיבות העיכוב עצמו. סרטוני מצלמת הגוף של השוטר הוצגו בבית המשפט, ומהם עלה כי השוטר הסביר לתובעת את סיבת העיכוב, ואף אפשר לה כעשר דקות להתארגן, לעשן סיגריה ולשוחח בטלפון עם אדם נוסף, לפני שנכנסה לניידת. בנה של התובעת, שנכח במקום, אמר לה "את יודעת במה מדובר, יש לך הקלטות", ואף מסר לה שהשוטר "פועל על פי חוק".

בית המשפט ייחס חשיבות גם לעובדה שבתה של התובעת נחקרה באותו יום בעקבות אותו אירוע. הרשם קיבל את עמדת המשטרה שהעיכוב נועד למנוע שיבוש חקירה על ידי תיאום גרסאות בין שתי החשודות - האם והבת.

• הגיר רעד, אבל הוא לא מיהר למוסך - וכעת ישלם
• בג"ץ מגביל את הביקורת החוקתית על החקיקה בתחום המס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

טענת ההשפלה במהלך הנסיעה בניידת נדחתה גם היא. הרשם ציין בפסק דינו כי מדובר "בתובעת שיודעת לעמוד על שלה", וכי אם היא אכן היתה מושפלת, היא היתה מעלה את הדבר בחקירתה. ובמקום זה, בסוף החקירה, כשנשאלה אם יש לה מה להוסיף, היא השיבה: "לא, תודה רבה, את נחמדה מאוד".

תיק החקירה נגד התובעת נסגר בסופו של דבר מחוסר ראיות מספיקות, אך כפי שהבהיר בית המשפט, סגירה כזו אינה מעידה על חפות מוחלטת, אלא רק על כך שהראיות לא הספיקו לצורך העמדה לדין, בניגוד לסגירה מחוסר אשמה.

בשורה התחתונה, הרשם קבע כי העיכוב בוצע כדין, בהתאם לסמכויות הנתונות למשטרה בסעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי, ולאחר שניסיונות ליצור קשר טלפוני לא צלחו. בית המשפט הדגיש שאין לבחון את הנסיבות "בתנאי מעבדה" או "בחוכמה לאחר מעשה", וכי יש להתחשב במכלול המידע שהיה בידי המשטרה באותו רגע - חומרת העבירה הנטענת ומעורבות שתי חשודות בו-זמנית. התביעה נדחתה, והתובעת חויבה לשלם למשטרה הוצאות משפט בסכום של 500 שקל.