תבעה את עורך הדין שלה, ותשלם לו הוצאות משפט

סיפורה של שלומית עודד הוא סיפור שמכיל בתוכו את כל מה שיכול להשתבש בהסדרת פנסיה לאחר מות בן זוג: גירושים, ירושה, ספירת ימים, ואי-הבנות שמסתיימות בבית משפט. בסוף הדרך, בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את תביעתה של עודד נגד עורך הדין שייצג אותה, עמוס נסים צדיקה, וחייב אותה לשלם לו 12 אלף שקל בהוצאות משפט.

עודד היתה נשואה לגימלאי של רפא"ל במשך 33 שנה. ב-2004 נחתם הסכם גירושים בין השניים, שאושר בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. לפי ההסכם, הבעל לשעבר התחייב להעביר לעודד 4,000 שקל מידי חודש מגמלת הפנסיה שלו, בתוספת יוקר ותוספות אחרות. עד 2019, כשהוא נפטר, הוא אכן העביר לה את הכסף, שהגיע בינתיים ל-5,300 שקל בחודש. אחרי מותו, הפנסיה במלואה הועברה לחשבונה של הידועה בציבור שלו, שבינתיים נהפכה לאשתו הרשמית לפני פטירתו, אופיר אילון. עודד, שסמכה על ההסכם, נותרה בלי כלום.

כדי להסדיר את זכויותיה, היא פנתה עודד לעורך דין צדיקה ושילמה לו שכר טרחה של 50 אלף שקל בתוספת מע"מ, מראש. צדיקה הגיש תביעה בשמה לבית המשפט לענייני משפחה, ובאוקטובר 2020 ניתן פסק דין שקבע שעודד זכאית לחלק מקצבת השארים ושזכויותיה יירשמו אצל הגוף המשלם, מינהלת הגמלאות של המדינה. אבל כאן הסתבכו הדברים. הצדדים לא הגיעו להסכמה על נוסח הצו, מונה רואה חשבון, הוא הוחלף ברואה חשבון אחר, נוהלו חקירות, ורק ביוני 2022 - כמעט שלוש שנים לאחר פטירת המנוח - נחתמה הפסיקתה.

כשעודד פנתה למינהלת הגמלאות בקיץ 2022 כדי לרשום את זכויותיה, היא קיבלה מכתב דחייה מנומק. המינהלת הסבירה שחוק שירות המדינה (גמלאות) קובע תקופת התיישנות של שנתיים מיום שנולדה העילה. "על אף שהמנוח נפטר ביום 20/8/2019, טופס התביעה לקצבת שאירים נחתם רק ביום 5/7/2022, כלומר בחלוף כמעט שלוש שנים מיום הפטירה", נכתב במכתב הדחייה. כלומר בגלל שההליך המשפטי ארך יותר משנתיים, הבקשה נדחתה, מבחינה טכנית, עוד לפני שנבחנה לגופה.

• כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
• מיטב דחתה תביעת נכות בטענה של התיישנות - בית המשפט הכריע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התביעה: "עורך הדין אשם"

עודד הגישה תביעה של 210 אלף שקל נגד צדיקה. לטענתה, עורך הדין פשוט לא עשה את עבודתו: הוא לא בדק מה תקופת ההתיישנות המקוצרת הקבועה בחוק, לא פנה למינהלת כדי לרשום הערה לגבי קיום ההליך, ולא הזהיר אותה. "סוגיית ההתיישנות המקוצרת ניתנת לבירור בנקל מעיון בהוראות החוק הרלוונטי", טענה. היא ביקשה פיצוי על: החזר חלקי של שכר הטרחה ששולם לצדיקה (20 אלף שקל), שכר טרחה לעורך הדין שייצג אותה בהליך הערעור לבית הדין לעבודה (60 אלף שקל), ועוד 100 אלף שקל על נזק לא ממוני.

צדיקה לא קיבל את הטענות. לדבריו, המניעה לרישום ההערה נבעה אך ורק מהתארכות ההתדיינות בין התובעת לבין אלמנת המנוח - גורם שאין לו שום שליטה עליו. הוא גם הוסיף כי ניהול הליך בבית משפט אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות. מה גם שהפסיקה - שהיא התנאי המקדמי לרישום ההערה - ניתנה רק לאחר שהתיישנות כבר חלה. גם אם הוא היה פונה למינהלת בשלב מוקדם, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה. בנוסף, צדיקה הצביע על העובדה שבזכות המשא ומתן שניהל, הסכימה האלמנה לשלם לעודד רטרואקטיבית 149 אלף שקל ולהמשיך לשלם לה 39.37% מהקצבה החודשית, גם לפני הרישום הרשמי. "התוצאה מבחינת התובעת היתה מיטבית", הוא טען.

השופטת ג'אדה בסול בחנה את הראיות לעומקן וקבעה שהתביעה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש. היא הבחינה בחוסרים משמעותיים בעדותה של בתה של התובעת, שהגישה תצהיר במקום אמה (שמצבה הבריאותי לא אפשר לה להעיד). חלק מהטענות המהותיות ביותר, כמו הטענה שנציגי המינהלת מסרו שניתן היה למנוע את ההתיישנות בהודעה על קיום ההליך, לא הועלו בתצהיר ולא גובו בעדות של נציג מינהלת הגמלאות. "לא זומן על ידי התובעת מי מטעם המינהלת להעיד על פרקטיקה נוהגת", ציינה השופטת בהחלטתה, "ואף שלב העניין הוא התנהלות הנתבע מול המינהלת תוך כדי ניהול ההליך ולאחר מתן פסק הדין".

• יוחננוף תשלם: רכש טלוויזיה, השאיר בסניף וקיבל אותה פגומה
• בת 82 הפקירה ילד בן 4 שמת מפצעיו - לא תאמינו מה פסק בית המשפט ומה הפיצויים שתשלם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בעלי מחסן של 41 מ"ר תקע הקמת 616 דירות במשך שנים

לגבי השאלה המרכזית - האם הנתבע התרשל - קבעה השופטת שלא ניתן לטעון כי עורך דין פעל ברשלנות בנסיבות שבהן ההליך המשפטי פשוט ארך יותר משנתיים. "מחקירת הנתבע עולה כי הוא לא יידע את התובעת על עניין ההתיישנות, וייתכן שהיה מקום לעשות כן, אך אין בכך כדי להקים עילת תביעה כלשהי נגדו, כאשר בין אם הוא היה מיידע אותה ובין אם לא, התוצאה לא היתה משתנה".

וגם מבחינה מעשית - עודד קיבלה את כספה

נקודה חשובה שהשופטת הדגישה היא שלאחר שהוגשה התביעה, הגיש עורך דינה הנוכחי של עודד ערעור לבית הדין לעבודה, והמדינה חזרה בה מטענת ההתיישנות. ההערה נרשמה, וחלקה של עודד בגמלה מועבר כיום ישירות לחשבונה מהמינהלת. "לא ניתן לטעון כי נפל דופי כלשהו בהתנהלותו, לא כל שכן רשלנות כלשהי שבגינה הוא יחוב בפיצוי התובעת", קבעה השופטת בסיכום פסק הדין שפורסם. התביעה נדחתה, ועודד חויבה לשלם לצדיקה הוצאות משפט בסכום של 12 אלף שקל.

המקרה ממחיש בעוצמה את המורכבות הגלומה בהסדרת זכויות פנסיה לאחר פטירה, ובייחוד את הסכנה שנובעת מתקופות ההתיישנות המקוצרות שקובע חוק הגמלאות, שעלולות לגרום לנזק אמיתי גם כשכולם עושים את מה שנדרש מהם.