השופט יוסי ברכיה (צילום: הרשות השופטת)
השופט יוסי ברכיה (צילום: הרשות השופטת)

לשופט נמאס: מחק תביעת נזקי גוף בשל בקשות ארכה ועדכונים שלא הוגשו

השופט המחוזי יוסי ברכיה נקט בצעד נדיר זה בתביעתו של עובד בנייה סיני נגד מעסיקיו. אומר: הצדדים לא הגישו הודעות עדכון והתנהגו כאילו בית המשם הוא "יומן תזכורות" שלהם

איתמר לוין |
נושאים בכתבה נזיקין עבודה

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יוסי ברכיה, ביצע צעד נדיר במיוחד ומחק תביעת נזקי גוף בשל בקשות ארכה חוזרות ונשנות של הצדדים ובשל זלזול שלהם בלוחות הזמנים שקבע בית המשפט. התביעה הוגשה בשנת 2020 בידי עובד בנייה סיני נגד חברת כוח האדם און בונה, חברת הביטוח הכשרה, חברת הבנייה ב.ס.ר, חברת עומר הנדסה ובנייה, חברת א.א בסיל ואסד אבו-עואד.

ברכיה אומר: "עיון בהיסטוריה הדיונית של התיק, מגלה תמונה עגומה ומטרידה של גרירת רגליים שיטתית מצד הצדדים לתיק. לאורך כל חיי התיק, ניתנו לצדדים אינספור ארכות בכדי לקדם את התיק, אך זאת לא קרה. פעם אחר פעם הוגשו בקשות ארכה חוזרות ונשנות לצורך הגשת 'עדכונים', אולם לוחות הזמנים שנקצבו ע"י בית המשפט (בתחילה ע"י כבוד סגן הנשיא השופט אלי בכר, והחל מיוני 2024 על ידי), הופרו כלא היו. 

"הצדדים פעמים רבות, הגדילו לעשות ולא הגישו את הודעות העדכון, רק לאחר שבית המשפט נאלץ שוב ושוב לתזכר אותם לפעול, משל היה מותב זה ומזכירות בית המשפט 'יומן תזכורות' של הצדדים". ברכיה פורס על פני שני עמודים את גלגולי התיק, מאז ביקשו הצדדים בספטמבר 2022 ארכה של 45 יום כדי להודיע האם יפנו לגישור. רק במארס 2023 הם הודיעו על הסכמה לגישור, ומאז ביקשו וקיבלו עוד ועוד ארכות לצורך הגשת עדכונים - שלא הוגשו.

בזבוז של משאב ציבורי יקר

בית המשפט נאלץ להזכיר לצדדים שוב ושוב שלא עדכנו אותו, והם המשיכו לבקש ארכות של חודשים על גבי חודשים כדי לבחון את האפשרות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. ברכיה מציין, כי לאורך הדרך הזהיר מספר פעמים שהוא ימחק את התביעה מחוסר מעש, ואזי שוב ביקשו הצדדים ארכות. ב-21.4.26 הוא העניק ארכה עד 1.5.26 והבהיר, כי בהעדר עדכון - התביעה תימחק; עדכון שכזה לא הוגש.

ברכיה אומר: "ההתנהלות המתוארת, חורגת באופן קיצוני מנורמות ניהול הליך תקין, והיא עומדת בניגוד מוחלט לתקנות סדר הדין האזרחי,  המטילות על בעלי הדין לנהוג בתום לב דיוני ולסייע לבית המשפט בקיומו של הליך שיפוטי ראוי ומהיראדגיש ואזכיר מושכלות יסוד: זמנו של בית המשפט אינו הפקר, והוא מהווה משאב ציבורי יקר ערך המוגבל מעצם טבעו.

"כאשר צדדים מחזיקים בתיק 'חי' במערכת במשך שנים מבלי לקדמו, הם אינם פוגעים רק בעצמם. הם מבזבזים לריק זמן שיפוטי יקר ומעכבים באופן ישיר ומובהק את הטיפול בתיקים אחרים של מתדיינים אחרים, הממתינים בכליון עיניים ליומם בבית המשפט וזכאים למענה שיפוטי מהיר ויעיל. בית המשפט אינו יכול להשלים עם מצב שבו הליכים משפטיים נפתחים ונותרים תלויים באוויר ללא תוחלת וללא התקדמות ממשית, תוך בזבוז משאבי ציבור.

"השנים שחלפו מאז הגשת התביעה, הן זמן די והותר לקידום ההליך, ומשבחרו הצדדים לדחות את קידום התיק פעמים רבות, אין מקום להותיר את התיק פתוח... ער אני לקושי שיש בניהול תיק של תושב זר, אך למרות זאת, סאת הסבלנות וההבנה התמלאה ממזמן". לבסוף אומר ברכיה, כי נמנע מהטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה משום שכאמור התובע הוא אזרח סין, ומשום שלא אפשר לצדדים להביע את עמדתם בנושא לפני כן (למרות שאין חובה כזאת).  את התובע ייצגו עוה"ד זוהר קליר ואדי גרייפנר, את הנתבעים ייצגו עוה"ד מרים חטיבה-נעים ויעל איפרמן, ואת צד ג' - עו"ד מאור אוקסהורן.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה