
47 אלף דירות, 38 חודשי המתנה וסיוע בשכר דירה: כך באמת עובד הדיור הציבורי
מלאי הדיור הציבורי גדל ב-2025 לראשונה זה יותר מעשור, אבל התוספת הסתכמה ב-156 דירות בלבד. מי בכלל זכאי לדירה מהמדינה, כמה משלמים עליה, מה מקבלים בזמן ההמתנה, כמה נותנת המדינה לשוכרים בשוק הפרטי ומה קורה למי שרוצה לקנות את הדירה שבה הוא גר
בסוף 2025 היו בישראל 47,299 דירות בדיור הציבורי, לעומת 47,143 שנה קודם לכן. זו עלייה ראשונה אחרי יותר מעשור של ירידה, אבל מדובר בתוספת של 156 דירות בלבד, כ-0.3% מהמלאי. זמן ההמתנה הממוצע התקצר מ-44 חודשים ל-38 חודשים, קצת יותר משלוש שנים. בעבר המגמה הייתה הפוכה: מספר הדירות ירד, בזמן שמספר הזכאים הממתינים גדל. ב-2023 המתינו כ-4,300 זכאי משרד השיכון לדירה, לעומת כ-3,700 ב-2019.
דיור ציבורי הוא בעצם דירה שבבעלות המדינה או גוף ציבורי, שמושכרת לזכאים במחיר מסובסד. בניגוד לסיוע בשכר דירה, שבו המשפחה מוצאת דירה בשוק הפרטי והמדינה משתתפת בתשלום, כאן המדינה מספקת את הדירה עצמה. שכר הדירה נקבע לפי הכנסת המשפחה, מספר הנפשות, מיקום הדירה ומאפייניה. ככל שההכנסה נמוכה יותר, ההנחה יכולה להיות עמוקה יותר. התשלום יכול להיות מאות שקלים בחודש, ובמשקי בית בעלי הכנסה גבוהה יותר הוא עולה בהתאם, עד לתקרה שנגזרת משכר הדירה של הנכס.
הכניסה למסלול קשה בהרבה ממה שנהוג לחשוב. העובדה שמשפחה מתקשה בשכר הדירה או מרוויחה מעט אינה מספיקה בפני עצמה. נקודת הפתיחה היא הגדרה של "חסר דירה", וממנה נכנסים למסלולי זכאות די מצומצמים. אחד המסלולים המרכזיים מיועד למשפחה, כולל הורה עצמאי, עם שלושה ילדים לפחות, שמתקיימת מהבטחת הכנסה במשך 24 חודשים רצופים, או משכר עבודה והשלמת הכנסה במשך 12 חודשים, ובכפוף לתקרת הכנסה.
יש מסלולים נוספים למשפחות עם נכות. משפחה שבה אחד מבני הזוג מקבל קצבת אי-כושר יציבה בשיעור של 75% יכולה להיות זכאית כבר משני ילדים, בכפוף להכנסה. כשמדובר בנכות זמנית בשיעור דומה נדרשים בדרך כלל שלושה ילדים ותקופת זכאות ממושכת. זוג שבו שני בני הזוג מקבלים קצבת אי-כושר יציבה של 75% יכול להיכנס למסלול בתנאים מסוימים גם עם ילד אחד, ובמקרה ששניהם נכים ונשואים יותר מחמש שנים קיימת אפשרות גם בלי ילדים.
נכים המרותקים לצמיתות לכיסא גלגלים נמצאים במסלול נפרד. יחיד או משפחה שבה אחד מבני הבית מרותק לכיסא גלגלים יכולים לקבל זכאות כאשר ההכנסה נמצאת מתחת לשכר הממוצע במשק, ובכפוף למסמכים רפואיים. במקרה כזה הדירה צריכה להתאים למצב התפקודי, והמדינה יכולה לרכוש או להתאים דירה מיוחדת כשאין נכס מתאים במלאי.
קשישים ועולים מקבלים טיפול גם במסלולים אחרים. המדינה מפעילה בתי גיל הזהב לאזרחים ותיקים שמתקיימים מקצבאות עם השלמת הכנסה, ובחלק מהבתים הורחבה זמנית הזכאות גם לבני 55 או 60 ומעלה, בהתאם למלאי ולמצב הכלכלי. לעולים קיימים כללי זכאות נפרדים דרך משרד העלייה והקליטה. לכן גם המספרים על "כמה אנשים מחכים לדיור ציבורי" משתנים בין פרסומים: תור משרד השיכון ותורי משרד העלייה והקליטה הם מערכות שונות.
מה מקבלים בזמן שמחכים?
זכאות לדירה אינה אומרת שמקבלים מפתח מיד. הזכאי נכנס לתור לפי היישוב, גודל המשפחה, מצב רפואי והדירות שמתפנות. באזורים שבהם יש ביקוש גבוה ומלאי קטן ההמתנה יכולה להימשך שנים. מי שמוכן לקבל דירה קטנה יותר או לעבור לאזור שבו קיים מלאי עשוי לקצר את התקופה.
בתקופת ההמתנה אפשר לקבל סיוע מוגדל בשכר דירה בשוק הפרטי. בדיון בכנסת ב-2025 הציג משרד השיכון מסלול שבו ממתינים יכולים לקבל עד כ-3,990 שקל בחודש ולבחור בעצמם את הדירה שבה יגורו. במקביל פועלת תוכנית "שכירות יציבה ובטוחה", שמאפשרת לזכאים לבחור במסלול של שכירות פרטית עם סיוע מוגדל במקום להמשיך להמתין לדירה ציבורית. ב-2025 בחרו במסלול הזה 268 משקי בית בלבד.
המסלול הזה שונה מהסיוע הרגיל בשכר דירה. בשנת 2025 קיבלו בממוצע 106,349 משקי בית בעלי הכנסה נמוכה סיוע מדי חודש, בעלות שנתית של כ-1.51 מיליארד שקל. בממוצע גס מדובר בכ-1,180 שקל למשק בית בחודש, אבל בפועל הסכומים משתנים מאוד בין הקבוצות.
- המדינה תובעת 51 מיליון שקל מחברת חלמיש המשותפת לה ולעיריית ת"א
- החוק לרכישת דירות בדיור הציבורי נבלם בכנסת - ובמקומו תקציב של 450 מיליון שקל
במסלול הרגיל, שעליו נכתב כאן בהרחבה, משפחה עם ילד אחד עד שלושה יכולה לקבל ב-2026 בערך 690 עד 1,170 שקל בחודש, בהתאם למיקום ולנתונים האישיים. משפחה עם ארבעה ילדים ומעלה יכולה להגיע לכ-850 עד 1,470 שקל. הסיוע בכל מקרה מוגבל לעד 95% משכר הדירה בפועל.
זו הסיבה ששני אנשים שמתקשרים למשרד השיכון יכולים לקבל תשובות שונות לגמרי. קשיש עם השלמת הכנסה, משפחה עם ארבעה ילדים, הורה עצמאי, נכה וצעיר בסיכון נמצאים במסלולים שונים. גם העיר שבה שוכרים משנה: הסיוע תלוי בגודל היישוב ובאזור העדיפות.
מי שכבר קיבל דירה ציבורית משלם שכר דירה למדינה או לחברה המאכלסת, בעיקר עמידר, עמיגור וחברות עירוניות. המדריך המלא לדיור הציבורי מפרט את ההליך מהוצאת תעודת הזכאות ועד הקצאת הדירה. הזכאות עצמה נבדקת מחדש במקרים של שינוי בהכנסה, במצב המשפחתי או במספר הנפשות.
הבעיה המרכזית נשארת המלאי. בין 2014 ל-2022 מכרה המדינה כ-12,900 דירות ציבוריות ורכשה כ-3,100 בלבד. בין 2020 ל-2022 לבדן נמכרו כ-3,500 דירות מול רכש בהיקף נמוך בהרבה. מבקר המדינה הצביע במשך שנים על הפער הזה כאחת הסיבות להתארכות התורים.
ב-2025 התמונה השתנתה מעט. המלאי גדל כאמור ב-156 דירות. בנוסף, בין 2021 ל-2025 שולבו 6,386 דירות של הדיור הציבורי בפרויקטים של התחדשות עירונית שאושרו לביצוע. המשמעות היא שדיירים בדירות ישנות יכולים לעבור במסגרת פינוי-בינוי לדירה חדשה, לרוב עם ממ"ד, מעלית ותשתיות חדשות, כשהדירה נשארת חלק ממלאי הדיור הציבורי.
- כמה צריך להרוויח כדי לקנות דירה טובה בת"א?
- 60% מהזוכים בדירה בהנחה הם מילואימניקים - ומה נשאר ל-89 אלף הזכאים האחרים?
גם התאמת הדירות מקבלת תקציב. במהלך 2025 טופלו 736 בקשות להתאמת דירות לאנשים עם מגבלת ניידות, ו-688 מהן אושרו. המדינה גם הקצתה 31 מיליון שקל למסלול שבו 33 זכאים המרותקים לכיסאות גלגלים הסכימו להמיר זכאות לדיור ציבורי בסיוע לרכישת דירה משלהם.
אפשרות אחרת שהייתה בעבר משמעותית מאוד היא רכישת הדירה הציבורית על ידי הדייר בהנחה. חוק הדיור הציבורי שאפשר את המסלול פקע בפברואר 2023, ומי שהגיש בקשה אחרי המועד הזה אינו יכול כיום לרכוש את הדירה במסגרת אותה הטבה. ניסיון לחדש את החוק נעצר ב-2026, ובמקומו סוכם על העברת כ-450 מיליון שקל למשרד השיכון לרכש ושיפור המלאי. המהלך והוויכוח סביבו פורטו כאן.
המספר החשוב ביותר בדוח החדש הוא אולי דווקא 156. אחרי שנים של ירידה, המדינה הצליחה להגדיל את המאגר - אבל ב-156 דירות בשנה שבה עשרות אלפי משפחות תלויות בסיוע לדיור. זמן ההמתנה אמנם ירד ל-38 חודשים, ועדיין מדובר ביותר משלוש שנים בממוצע בין קבלת הזכאות לבין דירה בפועל.