משה זנבר - ניצול דכאו שניהל את בנק ישראל במלחמת יום כיפור ובמשבר הנפט

משה זנבר נולד ב-1926 בקרקוב שבפולין. במלחמת העולם השנייה עבר את מחנה פלאשוב ואת דכאו, ושרד. ב-1948 עלה ארצה, נלחם במלחמת העצמאות, ואחר כך למד כלכלה באוניברסיטה העברית. הוא נכנס למשרד האוצר בשנות החמישים, ועלה בו עד לתפקיד הממונה על התקציבים בשנים 1964 עד 1968, השנים של המיתון היזום ושל מלחמת ששת הימים. שר האוצר פנחס ספיר סמך עליו, והשאיר אותו לצדו כיועץ כלכלי גם אחרי שעזב את אגף התקציבים. בנובמבר 1971, כשדוד הורוביץ סיים שבע עשרה שנה בנגידות, מינה ספיר את זנבר במקומו. הוא היה הנגיד הראשון שצמח בתוך המערכת הממשלתית ולא הגיע מבחוץ, ומבקריו טענו מראש שיתקשה להגיד לא לשר האוצר שגידל אותו.

1973-1974: מלחמה, נפט ופיחות של 43 אחוז

השנתיים הראשונות היו שנות צמיחה מהירה, עם אינפלציה של 12 עד 13 אחוז שכבר אז נחשבה גבוהה. באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור. הבנק המרכזי מימן את הגיוס ואת הרכש הביטחוני, הוצאות הביטחון עלו לכ-30 אחוז מהתוצר, ובמקביל קפץ מחיר הנפט פי ארבעה. הגירעון במאזן התשלומים התנפח, והממשלה, עכשיו בראשות יצחק רבין ועם יהושע רבינוביץ באוצר, החליטה בנובמבר 1974 על פיחות של 43 אחוז, מ-4.2 ל-6 לירות לדולר, ועל העלאות מחירים של מוצרי יסוד. האינפלציה ב-1974 הגיעה ל-56 אחוז, ובשנה שאחריה ל-23 אחוז. זנבר תמך בפיחות, אבל דרש שילווה בקיצוץ בתקציב, ובדוחות הבנק כתב שוב ושוב שהממשלה מוציאה יותר ממה שהמשק מייצר.

1975-1976: הפיחות הזוחל ומס ערך מוסף

ביוני 1975 החליף הבנק את הפיחותים הגדולים והמפתיעים בשיטה חדשה, הפיחות הזוחל: הלירה פוחתה בכ-2 אחוז כל חודש, בהתאם לפער האינפלציה מול העולם. הרעיון היה למנוע את הבריחה מהלירה שקדמה לכל פיחות גדול, והוא נשאר בשימוש עד 1977. ביולי 1976 נכנס לתוקף מס ערך מוסף, בשיעור של 8 אחוז, מהלך שהאוצר ובנק ישראל תמכו בו כדי להרחיב את בסיס המס. באותה תקופה התחיל להתגבש הסדר ההצמדה שילווה את המשק בעשור הבא: שכר, חיסכון ואג"ח צמודים למדד, מה שהגן על הציבור מהאינפלציה אבל גם הפך אותה לקלה יותר לחיות איתה. זנבר סיים את הכהונה ב-1976 ומסר את הבנק לארנון גפני, שנה לפני המהפך.

ב-1988, אחרי הסדר המניות והלאמת הבנקים, מונה זנבר ליושב ראש בנק לאומי, ועמד בראשו עד 1995, בשנים שבהן הבנק היה בבעלות המדינה. הוא עמד גם בראש ועידת התביעות, הגוף שמנהל את הפיצויים מגרמניה לניצולי השואה, ובראש לשכת המסחר ישראל-גרמניה. הוא נפטר ב-2012, בן 86. מי שרוצה להבין למה בנק מרכזי מעדיף פיחות מדורג על פיחות בבת אחת ימצא הסבר במדריך על הבנק המרכזי והריבית.

נגידי בנק ישראל לדורותיהם

זנבר היה הנגיד השני. הרשימה כוללת את כל מי שעמד בראש הבנק מהקמתו ב-1954 ועד היום.

דוד הורוביץ, קודמו, בנה את הבנק שזנבר קיבל, ומיכאל ברונו היה מי שעצר, עשור אחר כך, את האינפלציה שהתחילה להאיץ בשנות זנבר.