קרנית פלוג - הנגידה הראשונה, שהורידה את הריבית ל-0.1 אחוז ורבה עם כחלון על הגירעון

קרנית פלוג נולדה ב-9 בינואר 1955 בפולין, ועלתה ארצה עם הוריה בגיל שלוש. היא גדלה בירושלים, למדה בתיכון ליד האוניברסיטה, סיימה תואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית ב-1980, ואת הדוקטורט קיבלה מאוניברסיטת קולומביה ב-1985, על מדיניות ממשלה במודל של סחר והון אנושי. עוד לפני שסיימה אותו התחילה לעבוד ככלכלנית בקרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון. ב-1988 חזרה לישראל והצטרפה למחלקת המחקר של בנק ישראל, יצאה לכמה שנים לבנק הבין-אמריקאי לפיתוח, ומ-1997 עלתה בתוך הבנק: סגנית מנהל המחקר, מנהלת מחלקת המחקר מ-2001, וב-2011 המשנה לנגיד סטנלי פישר. המחקרים שלה עסקו פחות בשוק ההון ויותר בשוק העבודה, בפריון ובפערים בין קבוצות אוכלוסייה, והיא ישבה בוועדת ברודט על תקציב הביטחון ובוועדת טרכטנברג שהוקמה אחרי המחאה החברתית של 2011, שם עמדה בראש צוות המאקרו.

2013: הנגידה שמונתה אחרי שהמועמדים נפלו

כשפישר פרש ביוני 2013 הפכה פלוג לממלאת מקום הנגיד, אבל הממשלה לא רצתה אותה בתפקיד. ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד הודיעו על יעקב פרנקל, שמשך את מועמדותו; אחר כך על ליאו ליידרמן, שמשך אותה אחרי יומיים. רק באוקטובר, אחרי ארבעה חודשים שבהם ניהלה את הבנק בפועל, הודיעו על מינויה, והיא נכנסה לתפקיד בנובמבר 2013 כאישה הראשונה בראש בנק ישראל. את הכהונה פתחה בשוק שונה מאוד מזה שהכירו קודמיה: הריבית בעולם הייתה קרובה לאפס, האינפלציה בישראל נמוכה מיעד של 1 עד 3 אחוז, והשקל התחזק בגלל זרימת הון וגז טבעי.

ריבית 0.1 אחוז ומחירי דירות שלא הפסיקו לעלות

בפברואר 2015 הורידה פלוג את הריבית ל-0.1 אחוז, השפל ההיסטורי, והשאירה אותה שם עד סוף הכהונה. בנק ישראל המשיך לרכוש מטבע חוץ כדי לבלום את השקל, והיתרות עברו 100 מיליארד דולר. משכנתאות הוזלו, פיקדונות לא הניבו כמעט כלום, ומחירי הדירות עלו בעשרות אחוזים במהלך חמש השנים. פלוג חזרה ואמרה שהריבית לא בונה דירות, ושהפתרון נמצא בהיצע ובתכנון, וזה הביא אותה לעימות מתמשך עם שר האוצר משה כחלון. הוא הציג את מחיר למשתכן ותקף את הבנק על שלא הוריד את הריבית מספיק; היא הזהירה מהגירעון שגדל אחרי הורדות המס וקצבאות נטו משפחה, ואמרה שהתקציב פועל בכיוון הפוך למה שהמשק צריך. הוויכוח הגיע לשיאו ב-2018, כשכחלון ונתניהו לא הציעו לה כהונה שנייה, והיא סיימה בנובמבר 2018. במקומה מונה אמיר ירון.

מה שהבדיל את פלוג מרוב קודמיה היה המסלול מתוך המערכת. היא לא הגיעה מאוניברסיטה בארצות הברית ולא מוול סטריט, אלא מעשרים וחמש שנים של עבודה על הנתונים של המשק הישראלי. לכן, גם כנגידה, דיברה על השתלבות חרדים וערבים בשוק העבודה, על פריון נמוך בענפים המקומיים ועל חינוך לא פחות מאשר על המדד. אחרי הבנק הצטרפה למכון הישראלי לדמוקרטיה כסגנית נשיא למחקר, וחזרה ללמד באוניברסיטה העברית. מי שרוצה להבין למה הריבית מוזילה משכנתה אבל לא את הדירה ימצא הסבר במדריך על הבנק המרכזי והריבית.

נגידי בנק ישראל לדורותיהם

פלוג הייתה הנגידה העשירית, ועד היום היחידה שכיהנה כממלאת מקום במשך חודשים לפני שמונתה רשמית.

קודמה סטנלי פישר העביר את הבנק דרך המשבר של 2008, ואמיר ירון, שירש אותה, נאלץ להעלות את הריבית שהיא השאירה על 0.1 אחוז עד 4.75 אחוז בתוך שנה.