ניקולס קלדור - עובדות צמיחה, מס ערך מוסף וחלוקה

ניקולס קלדור, במקור קלדור מיקלוש, נולד ב-12 במאי 1908 בבודפשט, בן לעורך דין אמיד. למד בברלין בזמן אינפלציה דוהרת, עבר ל-LSE ב-1927, סיים ב-1930 ולימד שם עד 1947. במלחמה עבר עם בית הספר לקיימברידג', עבד במכון הלאומי למחקר, ואחר כך היה מנהל מחקר ותכנון בוועדה הכלכלית לאירופה בז'נבה. ב-1949 הגיע לקינגס קולג' בקיימברידג', וב-1966 קיבל קתדרה. ייעץ לממשלות לייבור בבריטניה ולמדינות רבות על מס, כולל הודו. ב-1974 נעשה לורד. מת ב-30 בספטמבר 1986 בפאפוורת' אבררד, בן 78. בכיס של סטודנט בברלין זה אומר מחיר לחם שרץ, שכר שנשחק ביום, ומס שצריך להמציא מחדש.

ב-1961 ניסח עובדות סטיליסטיות של צמיחה: חלקו של ההון בתוצר יציב יחסית, היחס הון-תוצר יציב, והשכר הריאלי עולה עם הפריון. אלה לא חוקים פיזיקליים. אלה סדירויות לבנות עליהן מודל. הוא כתב על חלוקה: שכר ורווח נקבעים עם ביקוש, לא רק עם פריון שולי. חוקי קלדור לצמיחה קשרו תעשייה לייצוא ולפריון: הייצור התעשייתי מושך את המשק. ברווחה הציע עם היקס מבחן פיצוי: שינוי כדאי אם הזוכים יכולים לפצות את המפסידים, גם אם הפיצוי אינו משולם בפועל. ייעץ על מע"מ כמס על ערך מוסף, מס שקוף יותר ממס קניות מפוזר.

כשהמפעל גדל והשכר בבית אמור לעלות איתו

בכיס זה אומר תלוש. אם הפריון במפעל עולה והשכר נשאר, החלק של העבודה בתוצר יורד, והעובדה הסטיליסטית נשברת. קלדור ראה בשבירה הזו אות למשבר ביקוש: מי יקנה את הסחורה. מי שקורא על מאקרו כלכלה של חלוקה פוגש אצלו שכר כמנוע, לא רק כעלות. מע"מ נכנס לכיס אחרת: מחיר במדף כולל מס על הערך שנוסף בכל שלב, לא רק על המוצר הסופי. בישראל המע"מ הוא צאצא של הרעיון הזה, גם אם קלדור כתב אותו לבריטניה ולהודו.

הוא התנגד למוניטריזם של שנות השמונים בבריטניה. בספר "שוט המוניטריזם" ב-1982 טען שכמות הכסף אינה כפתור חיצוני, והריבית והאשראי נולדים מתוך הפעילות. קיצוץ חד שובר תעשייה. בכיס של עובד בריטי אז זה משרה במפעל צפון מול אינפלציה שנבלמת ומול אבטלה שעולה. הוא ראה בצמיחה תהליך מצטבר: הצלחה מושכת השקעה, השקעה מושכת פריון, והפריון מושך יצוא. כישלון הולך בכיוון ההפוך. לכן מדיניות תעשייתית ומס הכנסה פרוגרסיבי היו לו כלים, לא קישוט.

הייחוד היה לחיות בין מודל קיימברידג' לבין משרד אוצר. מי שמסתכל על איך הכלכלה התפתחה אחרי קיינס פוגש אצלו עובדות, לא רק שיווי משקל. הוא כתב על קורי עכביש במחירים חקלאיים, על יציבות, ועל מס שעובר דרך חשבונית במקום דרך הערכה שרירותית.

ההשפעה יושבת בכל דיון על חלק העבודה בתוצר, בכל מע"מ, ובכל מודל צמיחה עם סדירויות. בכיס נשאר כלל. אם המפעל מייצר יותר לכל עובד, והתלוש אינו זז, הביקוש בסופר ייחלש מחר. מס על ערך מוסף שקוף יותר ממס נסתר בשרשרת, והוא עדיין יושב על המחיר במדף. קלדור רצה שהמס הזה יממן מדינה בלי לשבור את מכונת הייצור, ושכר שעולה עם הפריון כדי שהמכונה תמכור מה שהיא מייצרת.

ב-1939 הציע את מבחן הפיצוי עם היקס, כלי להשוות מדיניות בלי לדרוש שאף אחד לא ייפגע. בכיס זה אומר מכס שיורד: הצרכן מרוויח, המפעל מפסיד, והשאלה אם אפשר לפצות. הוא ידע שהפיצוי לעיתים נשאר על הנייר, ולכן דחף גם מס ישיר. בבריטניה של שנות השישים ייעץ על מס רווחי הון ועל מע"מ כבסיס יציב יותר ממס קניות. בהודו של נהרו עזר לעצב מערכת מס למדינה חדשה, עם פטנטים מקומיים ובעיות דיווח. בכיס של סוחר דלהי זה חשבונית. בכיס של פועל מנצ'סטר זה תלוש. שני הכיסים ישבו באותו יועץ: איך לגבות בלי לכבות, ואיך להשאיר ביקוש כדי שהגבייה תישאר. בקיימברידג' נשאר קול נגד רעיון שהשוק לבדו שומר על תעסוקה מלאה. האינפלציה של ברלין בילדותו לא עזבה את הטיעון.

בכיס של השנים האלה ניקולס קלדור פגש מחיר, שכר או אשראי, לא רק כותרת. עבודות על חלוקה וצמיחה הוא הציר. צמיחה, עובדות קלדור, מס נשמע בסניף, במשכנתא או בתלוש, לפי החודש. הייחוד נשאר עובדות סטיליסטיות של צמיחה. מי שחי את התקופה זוכר החלטה אחת שהפכה לסכום בחשבון.