160 עובדים, שווי של 1.5 מיליארד דולר ומחלקות של שני אנשים - כך AI משנה חברה שלמה

אייט סליפ התחילה כחברת שינה. המוצר המרכזי שלה הוא מערכת שמותקנת על המזרן, עוקבת אחרי דופק, נשימה, תנועה וטמפרטורה ומשנה את תנאי השינה לאורך הלילה. עם השנים החברה הפכה לשילוב של חומרה, תוכנה ומנוי חודשי, והמכירות המצטברות של מוצרי החברה עברו את רף 500 מיליון הדולר. במרץ היא גייסה עוד 50 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, אחרי גיוס של 100 מיליון דולר בשנה הקודמת. החברה כבר פועלת ביותר מ-30 מדינות והציגה תזרים מזומנים חופשי חיובי ב-2025.

אבל מתאו פרנצ'שטי, המייסד והמנכ"ל, מציג את אייט סליפ כיום גם כניסוי באופן שבו חברה יכולה לעבוד בעידן ה-AI. לדבריו, החברה מעסיקה כ-160 עובדים ומנהלת חלק מהפעילות עם צוותים שבעבר היו דורשים הרבה יותר אנשים. מחלקות שלמות כוללות שניים, שלושה או ארבעה עובדים, כשהעבודה השוטפת עוברת לסוכני AI שמייצרים קוד, בודקים ביצועים, מנתחים מידע ומבצעים פעולות חוזרות.

הדוגמה הבולטת מגיעה מפעילות השיווק באימייל. פרנצ'שטי מספר שהחברה הצליחה להעביר חלק גדול מהעבודה למערכת של סוכנים שמחליטים איזה מסר לשלוח, לאיזה לקוח, באיזה מועד ובאיזו גרסה. לדבריו, הפעילות הזאת קשורה כיום להכנסות שמתקרבות ל-100 מיליון דולר, כאשר מספר העובדים שמוקדשים לה באופן מלא הצטמצם כמעט לחלוטין. הנתון מגיע מהנהלת החברה, ולכן שווה לקרוא אותו ככיוון ולא כמדידה: עבודה שבעבר דרשה צוות יכולה לעבור למערכת שמופעלת בידי אדם אחד או שניים.

גם בפיתוח תוכנה חל שינוי עמוק. המהנדס נשאר חלק מרכזי מהעבודה, אבל התפקיד זז מכתיבת כל שורת קוד להגדרת המשימה, בניית המבנה, חלוקת העבודה בין סוכנים ובדיקת התוצאה. במקום מתכנת שמקליד במשך שעות, נוצר מהנדס שמנהל כמה תהליכים במקביל ומחליט איזה קוד מתאים למוצר ואיזה דורש תיקון.

המודל הזה מתחבר לשינוי שכבר מופיע בשוק העבודה. מדד החשיפה ל-AI של ביזפורטל מראה שמקצועות המבוססים על כתיבה, שירות, ניתוח מידע ועבודה דיגיטלית נמצאים בין התחומים שבהם חלק גדול מהמשימות יכול לעבור למערכות AI. המשמעות עבור החברות היא שהשינוי יכול להתרחש גם בקצב הגיוסים: במקום לפתוח חמישה תקנים, חברה יכולה לגייס שני עובדים חזקים ולתת להם מערכות שמרחיבות מאוד את התפוקה.

אייט סליפ מציגה דוגמה קיצונית יחסית, אבל היא מעניינת משום שמדובר בחברה שמוכרת מוצר פיזי. והיא רחוקה מלהיות יוצאת דופן. טלגרם מגיעה לשווי של כ-30 מיליארד דולר עם פחות ממאה עובדים, וקרסור לחצי מיליארד דולר עם פחות מ-50. יש לה ייצור, שרשרת אספקה, שירות לקוחות, אפליקציה, תוכנה, פעילות בינלאומית ושיווק בהיקף גדול. אם גם חברה כזאת מצליחה להחזיק כוח אדם של כ-160 עובדים בשווי של 1.5 מיליארד דולר, חברות תוכנה טהורות יכולות להגיע למבנים אפילו רזים יותר.

המבחן הכלכלי נמצא בהכנסה לעובד. חברה בשווי של מיליארד וחצי דולר עם 160 עובדים משקפת שווי של יותר מ-9 מיליון דולר לעובד. שווי חברה כמובן שונה מהכנסה ורווח, אבל היחס ממחיש עד כמה השוק מעריך ארגונים שמצליחים לצמוח עם כוח אדם מצומצם. ככל שה-AI מעלה את ההכנסה שכל עובד יכול לייצר, חברות יכולות להגדיל מכירות בלי להגדיל את מספר העובדים באותו קצב.

ההשפעה על העובד עצמו מורכבת. מצד אחד, מי שיודע להשתמש במערכות האלה מקבל יכולת לעשות עבודה שבעבר דרשה צוות. מצד שני, מספר המשרות הבסיסיות עלול להצטמצם. הביקוש לכישורי AI כבר גדל גם מחוץ להייטק, בכספים, משאבי אנוש, שיווק, שירות ומקצועות נוספים. החברה מחפשת פחות עובד שמבצע פעולה אחת ויותר עובד שמסוגל לנהל תהליך שלם.

גם השכר מתחיל לשקף את זה. משרות שדורשות כישורי AI מגיעות בחלק מהתחומים עם פרמיית שכר משמעותית. הסיבה פשוטה: עובד שמייצר פי שניים או פי שלושה תפוקה יכול להיות יקר יותר ועדיין להשתלם לחברה. שני עובדים שמקבלים שכר גבוה ומנהלים מערכת של סוכנים יכולים לעלות פחות מצוות של שמונה עובדים ולהספיק יותר.

• התשואות בחוב המסוכן מזנקות - והלחץ כבר עובר מהחברות לקרנות
• ד"ר מיכל צור: "AI יהפוך לנשק הכי לא קונבנציונלי בעולם"

החלק הרגיש נמצא אצל צעירים. משימות התחלה כמו כתיבת קוד פשוט, הכנת מצגות, מחקר בסיסי, ניתוח מידע, שירות והפקת תוכן הן גם המשימות שהמערכות החדשות מבצעות היטב יחסית. במשך שנים אלה היו התפקידים שדרכם עובד צעיר צבר ניסיון. עכשיו החברות עשויות לדלג על חלק מהשלב הזה ולחפש עובד שמגיע מהר יותר לרמת אחריות גבוהה.

אייט סליפ משקיעה במקביל בצוות פנימי שבונה ומתחזק את מערכות ה-AI שלה. כלומר, עובדים מסוימים נעלמים מתהליך אחד ונוצרים תפקידים חדשים סביב בניית המערכות, בקרה עליהן וחיבורן לעסק. העבודה זזה מביצוע ידני לניהול, בדיקה ותכנון.

וזו הסיבה שהמספר 160 מעניין יותר מעוד הכרזה על התייעלות. החברה מנסה לבנות ארגון שבו מספר העובדים גדל בקצב איטי בהרבה מההכנסות. אם המודל יחזיק, הוא יציב רף חדש לחברות צעירות: משקיע שיראה חברה עם הכנסות דומות ו-500 עובדים עשוי לשאול מדוע אייט סליפ מצליחה להפעיל פעילות בינלאומית עם שליש מכוח האדם.

פרנצ'שטי עצמו מדבר על חברה שבה אדם אחד יכול להפעיל מערכות שעושות עבודה של צוות. עבור שוק העבודה, זה עשוי להיות השינוי הגדול יותר מגל פיטורים חד. התקן שמתפנה נשאר סגור, מחלקה של עשרה הופכת עם הזמן למחלקה של חמישה, והעובדים שנשארים מקבלים הרבה יותר אחריות והרבה יותר כלים.