לארי פינק מזהיר: ההתנגדות לדאטה סנטרים תשאיר את ה-AI אצל החברות הגדולות
לארי פינק מצביע על בעיה שהולכת וגדלה יחד עם ההשקעות ב-AI: כולם רוצים יותר כוח מחשוב, אבל הרבה פחות אנשים רוצים דאטה סנטר ליד הבית שלהם. מנכ"ל בלאקרוק מזהיר שהתוצאה יכולה להיות שדווקא החברות הגדולות יקבלו יתרון נוסף, בזמן שעסקים קטנים ובינוניים יתקשו להשתמש ב-AI באותו היקף.
פינק אמר בפאנל המשקיעים המרכזי של Canada Investment Summit בטורונטו שההתנגדות להקמת מרכזי נתונים עלולה להפוך את ה-AI לתחום של החברות הגדולות. לצדו השתתפו נשיא בלאקסטון ג'ון גריי, מנכ"ל טמאסק דילהאן פילאי ומנכ"לית APG אנט מוסמן. הפאנל עסק במה שהמשקיעים הגדולים בעולם רואים כיום בקנדה, אבל השיחה גלשה מהר לחשמל, דאטה סנטרים והמחיר של מהפכת ה-AI.
ההיגיון של פינק די פשוט. מיקרוסופט, אמזון, אלפאבית ומטא יכולות להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשנה בשרתים, שבבים, חשמל ומרכזי נתונים. עסק עם מאות עובדים פועל בעולם אחר לגמרי. ככל שיש יותר כוח מחשוב זמין, המחיר שלו יכול לרדת ויותר חברות יכולות להשתמש בו. כשהקמת התשתיות מתעכבת, המחיר נשאר גבוה והיתרון נשאר אצל מי שכבר מחזיק בכיסים עמוקים.
פינק דיבר על הנושא גם באירועים קודמים. הוא אמר שהמטרה צריכה להיות להוריד את עלות המחשוב מספיק כדי להנגיש את ה-AI, כך שגם בתי חולים, רשויות מקומיות ועסקים קטנים יוכלו להשתמש בו בהיקף רחב. במקום אחר הוא שאל בצורה ישירה איך עסקים קטנים ובינוניים יוכלו להתחרות בעולם החדש הזה.
החשש הזה מגיע בדיוק כשההתנגדות לדאטה סנטרים מתרחבת בארצות הברית. יותר מ-180 קבוצות מקומיות כבר פועלות נגד פרויקטים כאלה, בעיקר בגלל צריכת החשמל והמים, קווי המתח החדשים והחשש שהעלויות יגיעו בסוף לחשבון של התושבים. בחלק מהאזורים רשויות כבר הקפיאו תוכניות או דרשו בדיקות נוספות לפני אישור. סקרנו את גל ההתנגדות ואת הפרויקטים שנעצרו.
האירוניה היא שההתנגדות הזאת יכולה לעזור דווקא לענקיות. חברה כמו אמזון יכולה להקים תחנת כוח, לחתום על חוזה חשמל לעשרות שנים או לבנות קמפוס חדש במקום אחר. עסק קטן תלוי במחיר שמציעים לו שירותי הענן. אם מחיר המחשוב נשאר גבוה, גם השימוש ב-AI נשאר יקר יותר.
זה כבר מתחיל לקבל משמעות עסקית. כיום עסק קטן יכול להשתמש ב-ChatGPT, קלוד או ג'מיני בעלות חודשית נמוכה יחסית. אבל כשהשימוש עובר לסוכני AI שפועלים כל היום, מנתחים כמויות גדולות של מידע, מריצים קוד ומבצעים אלפי פעולות, העלות עולה במהירות. חברה גדולה יכולה לספוג את העלות הזאת ולהמשיך להשקיע. חברה קטנה צריכה לבדוק כל הוצאה. חברות שמצליחות לעשות את זה נכון מגיעות לתפוקה גבוהה עם צוות זעיר.
המאבק על החשמל הפך לכן גם למאבק על תחרות. יותר חשמל, יותר דאטה סנטרים ויותר שבבים יכולים להוזיל את השימוש ב-AI ולהפוך אותו לנגיש לעוד חברות. פחות תשתיות משאירות את השוק אצל מי שכבר מסוגל לשלם.
גם בישראל הפער הזה כבר מורגש. בקשות לחיבור מרכזי נתונים הגיעו להיקף של עשרות ג'יגה-וואט, הרבה מעבר לצריכת החשמל הנוכחית של המשק בשעות השיא. חלק גדול מהפרויקטים יישארו כנראה על הנייר, אבל המספרים מראים עד כמה הביקוש גדול וכמה מהר AI הופך מסוגיה של תוכנה לסוגיה של חשמל ותשתיות.
- 10 מיליון דולר הכנסה לעובד: החברות שמייצרות מיליארדים עם עשרות בודדות של אנשים
- טסלה חוזרת לרודסטר אחרי כמעט עשור - האם מכונית של 200 אלף דולר תשנה משהו במניה?
עבור בלאקרוק זה גם תחום השקעה ענק. החברה פעילה בתשתיות, אנרגיה ומימון פרויקטים, ולכן כל מרכז נתונים חדש מייצר ביקוש גם לתחנות כוח, קווי הולכה, אגירה וקרקע. פינק מסתכל על ה-AI דרך המקום שבו עובר הכסף הגדול: מי שמחזיק בחשמל ובכוח המחשוב מחזיק גם בחלק גדול מהיכולת להפיק ערך מהטכנולוגיה.
