מלחמת איראן עלתה 33 מיליארד דולר, והבעיה האמיתית היא קו ייצור אחד בארקנסו
המלחמה באיראן עלתה לצבא האמריקאי כ-33.4 מיליארד דולר בארבעת החודשים הראשונים שלה, לפי דוח שהגיש השבוע לקונגרס המפקח הכללי המוביל על המבצע. הדוח מכסה את התקופה שעד סוף יוני, ומפרט גם מה הסכום כולל וגם מה נשאר מחוצה לו.
מתוך הסכום, 22.3 מיליארד דולר מיוחסים לחימוש שנורה, 3.7 מיליארד לאובדן ציוד ו-7.4 מיליארד להתחייבויות מצטברות של המבצע. החישוב נעשה לפי עלות ההחלפה, כלומר לפי המחיר שיידרש כדי לייצר מחדש את מה שנצרך ואבד. חלק מהכסף כבר יצא מהקופה, וחלק ממנו הוא הערכה של חשבון עתידי. שיקום הבסיסים שנפגעו נשאר מחוץ לחישוב הזה.
ההערכה הקודמת שפורסמה עמדה על 25 מיליארד דולר בחודשיים הראשונים, כך ששני החודשים שאחריהם הוסיפו כ-8.4 מיליארד. קצב ההוצאה ירד בחדות ככל שעצימות הלחימה פחתה, והחלק הכבד של החשבון נוצר בשבועות הראשונים. להרחבה: מחיר המלחמה באיראן נחשף: 25 מיליארד דולר בחודשיים; הפנטגון דורש תקציב עתק
הדוח מצביע על פערים שנפתחו במלאי האסטרטגי ועל צווארי בקבוק בתעשייה הביטחונית. כלומר בחלק מהמערכות קצב השימוש גבוה מקצב ההשלמה, והצבא מתקשה להחזיק את הכמות שהוא מגדיר כנדרשת להמשך הלחימה ולמשברים נוספים. המחסור נמדד ביחס לתרחישים שהצבא נערך אליהם, ופחות ביחס למספר הטילים שנשארו במחסן.
קו הרכבה אחד בארקנסו, 620 טילים בשנה
טיל פטריוט מתקדם מסוג PAC-3 MSE דורש 24 חודשי ייצור, ומנוע הרקטה שלו דורש 30 חודשים. קו ההרכבה הסופי היחיד בעולם נמצא בקמדן שבארקנסו, והוא הוציא 620 יחידות ב-2025 לכל לקוחות העולם יחד. הזמנה סעודית אחת מתחילת השנה ביקשה 730 יחידות, יותר משנה שלמה של תפוקה גלובלית.
מיירט שנורה השנה ייכנס חזרה למחסן במחיר של 2028. חישוב לפי עלות החלפה סופג את עליות המחירים ברכיבים ובעבודה לאורך התקופה הזו, ולכן הוא מפיק מספר גבוה מהמחיר ששולם על אותו טיל כשנרכש במקור. זו אחת הסיבות שהסכום בדוח גדול מסך התשלומים שכבר יצאו מהקופה.
המיירטים שמומנו באביב האחרון צפויים להגיע לידי הכוחות סביב אמצע 2028. זה הפער שמסביר למה תוספת תקציב אינה מתורגמת מיד ליכולת: היצרן צריך רכיבים, עובדים מוסמכים ובדיקות לפני מסירה, וכל שלב כזה כפוף לשרשרת אספקה משלו. צריכת החימוש במזרח התיכון משנה גם את התכנון בזירות אחרות: הפנטגון מחלק את אותו מלאי בין כוחות פעילים, עתודה ומשלוחים לבעלות ברית שכבר חתמו על חוזים, וכל הקצאה כזו נגרעת ממקום אחר. ההזמנה הסעודית ממחישה את הדילמה, כשלקוח חיצוני אחד תופס יותר משנה של תפוקה מקו יחיד בזמן שהצבא האמריקאי מבקש להשלים את שלו. להרחבה: הפנטגון חתם על הסכמים עם לוקהיד מרטין ונורת'רופ להרחבת ייצור מיירטים
ביום שאחרי פרוץ הלחימה זינקה נורתרופ גראמן ב-6%, אר-טי-אקס ב-4.7%, אל-3 האריס ב-3.8% ולוקהיד מרטין ב-3.3%, ושלוש הראשונות נגעו בשיא של 52 שבועות. בחודשים שאחרי כן התהפך הכיוון: נורתרופ איבדה 29% ואל-3 האריס 23%. השוק תימחר תחילה את הביקוש, ואחר כך את הזמן שלוקח לספק אותו.
עד 30 כלי טיס בלתי מאוישים מדגם MQ-9 הושמדו בתקופת הדוח, ומקורות מאוחרים יותר מדברים על כ-45 עד אוגוסט, כרבע מצי של כ-185 כלים. לרשימה מצטרפים עשרות מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ומסוקים שהושמדו או ניזוקו, ובחלק מהמקרים הגורם היה תאונה או אש ידידותית.
- IBM ולוקהיד מהמרות על המחשוב הקוונטי באירופה
- מיירט ב-2 מיליון דולר במקום 4: בואינג ולוקהיד בתוכנית להוזלת הטילים
משרד החוץ האמריקאי העריך את הנזק הפיזי למתקנים דיפלומטיים בעיראק, בכווית, בסעודיה ובאיחוד האמירויות ב-184 מיליון דולר. עם עיכובי בנייה והוצאות חירום הסכום מגיע לכ-208 מיליון. יותר מ-50 אלף חיילים אמריקאים הוצבו באזור האחריות של פיקוד המרכז לתמיכה במבצע, ופיזורם בין בסיסים כדי לצמצם חשיפה לתקיפות גרר הוצאות אספקה ותחבורה נוספות.
הדוח מדגיש שהסכום מתייחס להוצאות הצבא בלבד. ההשפעות הכלכליות הרחבות של הלחימה, מהובלה ימית ועד ביטוח ואנרגיה, נשארות מחוץ למסגרת שלו, וכך גם עלות שיקומן של תשתיות צבאיות שנפגעו.
בקשת התקציב שהגיש הבית הלבן עומדת על 87.6 מיליארד דולר, מתוכם 67.1 מיליארד למשרד ההגנה, ובתוכם כ-21 מיליארד לחימוש וכ-17.3 מיליארד להוצאות מבצעיות. הבקשה תלויה ועומדת בקונגרס מאז יוני, ובית הנבחרים מתכנס לשבוע אחד בלבד לפני בחירות האמצע בנובמבר.
