הבריטים מפסיקים לגייס: 145 אלף שכירים נגרעו בשנה - ומה זה אומר על הריבית?
שוק העבודה בבריטניה ממשיך להתקרר: עוד 26 אלף שכירים ירדו מרשימות השכר באוגוסט, 145 אלף בתוך שנה, מספר המשרות הפנויות בשפל של כמעט 12 שנה מחוץ לתקופת הקורונה וגם השכר במגזר הפרטי מאט; אלה בדיוק הנתונים שאמורים לאפשר לבנק המרכזי להוריד ריבית - רק שהנפט
והאינפלציה שוב מפריעים
גם נתוני השכר מראים שהחום יורד. השכר הכולל, כולל בונוסים, עלה ב-3.9% בשלושת החודשים עד יולי, לעומת 4.2% קודם לכן, ובלי בונוסים העלייה היתה 3.5%. במגזר הפרטי, שהוא המדד המעניין יותר כשמנסים להבין מה החברות עצמן מרגישות, קצב העלייה ירד ל-2.9% בלבד. במגזר הציבורי השכר עדיין עולה בקצב גבוה של 6.3%, ולכן הממוצע הכללי נראה קצת טוב יותר ממה שקורה בעסקים.
המספר שאולי מספר הכי טוב את מה שקורה הוא דווקא מספר המשרות הפנויות. בבריטניה יש כיום כ-702 אלף משרות פתוחות, ירידה נוספת לעומת הרבעון הקודם והרמה הנמוכה ביותר מחוץ לתקופת הקורונה מאז 2014. לפני שלוש-ארבע שנים חברות התלוננו שאין להן עובדים והעלו שכר רק כדי שאנשים יסכימו להגיע.
היום הן כבר הרבה פחות לחוצות. עובד שעוזב לא תמיד מוחלף, גיוס חדש נדחה, ומנהל שרצה להוסיף עוד אדם לצוות מנסה קודם לראות אם אפשר להסתדר עם מי שכבר נמצא שם.
פחות עובדים זה לא תמיד יותר אבטלה
זו הסיבה שהשוק יכול להיחלש הרבה לפני שרואים זינוק באבטלה. חברות לא חייבות לפתוח בגל פיטורים כדי להקטין את כוח האדם. מספיק שהן מפסיקות לגייס. אם עשרה עובדים עוזבים לאורך השנה והחברה מחליפה רק חמישה מהם, מספר העובדים יורד בלי הודעת פיטורים אחת. וזה פחות או יותר מה שקורה עכשיו בחלק מהמשק הבריטי.
העסקים מתמודדים עם שכר גבוה יותר, עלויות העסקה שעלו, אנרגיה יקרה וריבית שעדיין מכבידה על אשראי ומשכנתאות. בענפים שבהם כוח האדם הוא הוצאה גדולה - מסעדות, מלונות, מסחר ושירותים - המעסיקים פשוט הרבה יותר זהירים. יש גם עוד אפשרות שמתחילה להיות מעניינת: ייתכן שחלק מהחברות באמת מצליחות לעשות יותר עם פחות אנשים. כלים של AI ואוטומציה נכנסים במהירות לבנקים, חברות שירותים, משרדי עורכי דין, מוקדי שירות, חברות תוכנה ומשרדים מקצועיים.
עדיין מוקדם להגיד שהירידה במספר העובדים היא "בגלל AI", וזה יהיה הסבר קל מדי, אבל בהחלט יש מנהלים ששואלים היום לפני גיוס חדש אם הם באמת צריכים עוד עובד או שאפשר לתת לצוות הקיים כלים טובים יותר. אם זה המצב, יש כאן גם צד חיובי.
בריטניה סובלת כבר שנים מפריון חלש, ואם החברות מצליחות לייצר יותר עם פחות עובדים זה יכול לשפר את התמונה. אם הן פשוט לא מגייסות כי הן חוששות מהכלכלה ומהעלויות, זו כבר חולשה מסוג אחר לגמרי.
שוק העבודה תומך בהקלה - האינפלציה עדיין מרחיקה אותה
מבחינת הבנק המרכזי של אנגליה, ההתקררות בשוק העבודה היא נתון משמעותי. פחות גיוסים, פחות משרות פנויות והאטה בקצב עליית השכר במגזר הפרטי מפחיתים בהדרגה את הלחצים האינפלציוניים שמגיעים משוק העבודה. בתנאים אחרים, אלה היו יכולים להיות נתונים שמחזקים את האפשרות להורדת ריבית. אלא שהפעם התמונה מורכבת יותר.
הריבית בבריטניה עומדת על 3.75%, והמשק כבר מרגיש אותה היטב. משקי בית משלמים יותר על משכנתאות, עסקים משלמים יותר על אשראי וההשקעות נעשות יקרות יותר. המשך היחלשות בשוק העבודה מגדיל את המחיר של השארת הריבית גבוהה לאורך זמן, אבל בבנק המרכזי עדיין לא משוכנעים שהגיע הזמן להקל.
- עוד מכה לחשבון החופשה: אנגליה פותחת את הדלת למס תיירות ללא תקרה
- למה בבריטניה אפשר לתרום בלי הגבלה, ובישראל התקרה היא 2,800 שקלים
ההצבעה בהחלטה האחרונה ממחישה עד כמה הבנק עדיין מוטרד מהאינפלציה: שישה מתשעת חברי הוועדה תמכו בהשארת הריבית על 3.75%, בעוד שלושה תמכו דווקא בהעלאתה ל-4%. כלומר, למרות סימני החולשה בשוק העבודה, חלק משמעותי מחברי הוועדה עדיין חושב שהסיכון האינפלציוני מצדיק מדיניות הדוקה יותר ולא פחות.
אחד הגורמים שמסבכים את התמונה הוא האנרגיה. מחירי הנפט והאנרגיה עלו על רקע המלחמה והמתיחות במזרח התיכון, והחשש הוא שההתייקרות תחלחל מחדש למחירים במשק. האינפלציה עדיין גבוהה מיעד ה-2% של הבנק, ועלייה במחירי האנרגיה יכולה לעבור לחשמל, תחבורה, ייצור ומזון ולהקשות על המשך הירידה באינפלציה.
וכאן נמצאת הדילמה של הבנק המרכזי. אם שוק העבודה ימשיך להיחלש והשכר במגזר הפרטי יתמתן, יתחזק הטיעון להורדת ריבית בהמשך. מנגד, אם האנרגיה היקרה תחלחל לאינפלציה ולציפיות המחירים, הבנק עשוי להידרש להשאיר את הריבית גבוהה - ואולי אף לשקול הידוק נוסף - למרות החולשה בתעסוקה.
מעניין שבתוך כל זה הכלכלה הבריטית עדיין מצליחה לצמוח. התוצר עלה ביולי ב-0.4%, כך שנוצר מצב מעניין: המשק מייצר יותר בזמן שמספר השכירים יורד. אם המגמה תימשך, ייתכן שיש כאן סימן לשיפור בפריון. אם לא, זו עשויה להיות רק תקופת ביניים לפני שהחולשה בשוק העבודה תגיע גם לצריכה ולצמיחה.
כרגע עוד מוקדם לדבר על משבר. האבטלה עדיין נמוכה יחסית והשכר ממשיך לעלות. אבל הכיוון בשוק העבודה ברור יותר: המעסיקים הורידו הילוך והעובדים איבדו חלק מכוח המיקוח שהיה להם אחרי הקורונה. מבחינת הבנק המרכזי, הנתונים האלה מפחיתים את הלחץ להעלות ריבית, אך עדיין לא מספקים לבדם אור ירוק להוריד אותה.
