
הבורסה הראשונה באסיה שפותחת מסחר ערב, והבעיה שכבר מתועדת אצל השכנה
הבורסה של סיאול פותחת מהיום מסחר ערב עד שמונה בערב על כ-2,400 מניות, כולל מכירות בחסר, בצעד ראשון מסוגו באסיה ובדרך למסחר של 24 שעות; מערכת חלופית שכבר עשתה את זה מראה שיותר מ-80% מהפעילות מחוץ לשעות הרגילות נעשית על ידי משקיעים פרטיים
מהיום הבורסה של סיאול פותחת מסחר ערב. אחרי הנעילה הרגילה בשלוש וחצי אחר הצהריים אפשר יהיה להמשיך לסחור עד שמונה בערב, וזו הבורסה המרכזית הראשונה באסיה שעושה את זה. הצעד כולל כ-2,400 מניות בשני המדדים המרכזיים, והוא מתיר גם מכירות בחסר. קרנות סל נשארו בינתיים בחוץ.
המהלך מוצג כשלב בדרך למסחר של 24 שעות, ויש לו הקשר רחב יותר: הבורסות הגדולות בניו יורק דוחפות לאותו כיוון. קוריאה פשוט הגיעה לשם ראשונה, ולכן היא הופכת לניסוי החי שכל השוק מסתכל עליו.
למה עכשיו
הרקע הוא שנה יוצאת דופן. מדד הקוספי יותר מהכפיל את עצמו עד השיא שלו השנה על גל ההתלהבות מהבינה המלאכותית, ואז חטף תפנית חדה ביולי עם ירידה של 22% והתכווצות משמעותית במחזורים. גם אחרי הנפילה הזו הוא עדיין מציג עלייה של 64% מתחילת 2026, וזה הביצוע הטוב ביותר מבין המדדים המובילים בעולם.
הבורסה רוצה לנצל את תשומת הלב הזו כדי לקבע נוכחות זרה גדולה יותר, ובמיוחד בשעות הפעילות באירופה, שבהן סיאול כבר סגורה. הראלי הקוריאני הביא משקיעים חדשים, והשאלה היא אם הם יישארו.
הבעיה שכבר מתועדת
וכאן מגיעה ההסתייגות המרכזית, והיא פשוטה: הארכת שעות המסחר אינה יוצרת נזילות, היא מפזרת אותה מחדש. אותה כמות פקודות נפרסת על יום ארוך יותר, ובכל שעה נתונה יש פחות עומק בספר.
והראיה כבר קיימת. מערכת מסחר חלופית בקוריאה השיקה כבר במרץ 2025 מסחר בוקר וערב על כ-600 מניות, ותוך חודשים ספורים תפסה כמעט שליש מהפעילות. אלא שהנתונים שלה מראים משהו אחר לגמרי ממה שהבורסה מקווה לו: יותר מ-80% מהמסחר מחוץ לשעות הרגילות נעשה על ידי משקיעים פרטיים, עם תנודות מחיר חדות והשתתפות מוסדית דלה.
כלומר רפורמה שנועדה למשוך גופים מוסדיים גלובליים ייצרה עד כה בעיקר זירת מסחר קמעונאית בשוק דק.
מה שמרתיע את הכסף הגדול
למשקיע מוסדי יש כאן שתי בעיות מעשיות. הראשונה היא ביצוע: העברת חבילת מניות גדולה בשוק ערב דליל עלולה להסתיים בקנייה במחיר גבוה בהרבה מהמתוכנן או במכירה במחיר נמוך בהרבה. זה לא סיכון תיאורטי, זה מה שקורה כשאין צד שני.
השנייה היא גידור מטבע. שוק המט"ח הקוריאני פועל על הנייר מסביב לשעון, אבל המסחר בשעות הלא שגרתיות דליל, וגידור נעשה שם יקר יותר. הרחבת שעות המסחר במטבע שנכנסה לתוקף ביולי כבר הדגימה את הבעיה. גוף זר שרוצה לקנות מניות בערב צריך להיות מסוגל לגדר את החשיפה באותו רגע, ואם זה עולה יותר, החישוב כולו משתנה.
- הבורסה בסיאול נפתחת עד 8 בערב, והמבחן הוא הזרים
- פי 20 בחצי שנה: קוריאה מזהירה ממוצרי המינוף שמזיזים את מניות השבבים
מכאן שקרנות זרות צפויות להמתין ולראות אם יש בכלל מספיק קונים ומוכרים במניות הגדולות בשעות הערב לפני שיסכנו סכומים משמעותיים.
והטיעון שבעד
מהצד השני, יש טיעון חזק בעד. הרבה חדשות מגיעות אחרי הנעילה: דוחות, הודעות רגולטוריות, התפתחויות בשווקים אחרים. בשוק שנסגר בשלוש וחצי, מי שרוצה להגיב ממתין עד הבוקר, ובינתיים מי שיש לו גישה לערוצים אחרים כבר פעל. חלון ערב מצמצם את הפער הזה ומאפשר לקהל רחב יותר להגיב לאותו מידע באותו זמן.
הבורסה ממשיכה בכיוון הזה ומתכננת להוסיף גם מסחר טרום פתיחה עד סוף 2027. גם נאסד"ק בדרך למסחר של 23 שעות ביממה שנועדו להפוך את השוק הקוריאני לנגיש יותר לכסף זר, ובהם גם רישום כפול של מניית שבבים מובילה בארצות הברית.
המבחן האמיתי אינו היום הראשון. הוא יגיע בעוד כמה חודשים, כשיתברר אם המוסדיים באמת הופיעו או שהערב נשאר בידי הפרטיים. המסחר העולמי נע כבר שנים לעבר מתכונת רציפה מה קורה כשמסחר רציף פוגש שוק דק, והתשובה בדרך כלל אינה נזילות עמוקה אלא תנודתיות.