שעת הנעילה נמחקת: לאן הולך המסחר בעולם, ומה זה משנה למי שמחזיק מניות

הבורסה של סיאול פתחה השבוע מסחר ערב. אחרי הנעילה הרגילה בשלוש וחצי אחר הצהריים אפשר להמשיך לסחור עד שמונה בערב, על כ-2,400 מניות בשני המדדים המרכזיים, כולל מכירות בחסר. קרנות סל נשארו בינתיים בחוץ, ומסחר טרום פתיחה מתוכנן עד סוף 2027.

זו הבורסה המרכזית הראשונה באסיה שעושה את זה, אבל היא רחוקה מלהיות היחידה שהולכת לשם. מה שקורה עכשיו בשווקים הוא מחיקה הדרגתית של מושג שנחשב מובן מאליו במשך מאה וחמישים שנה: שעת נעילה.

כדאי להבין לאן זה הולך, מפני שזה משנה דברים בסיסיים בדרך שבה מחירים נקבעים.

למה בכלל הייתה שעת נעילה

המסחר בבורסות נבנה סביב אילוץ פיזי. כשאנשים עמדו זה מול זה ברצפת מסחר וצעקו הצעות, היה צריך שעה שבה כולם נמצאים באותו חדר. הפעמון בפתיחה ובנעילה לא היה טקס, הוא היה תנאי הכרחי לכך שהמחיר ישקף את כל מי שרוצה לסחור.

המחשוב ביטל את האילוץ הזה מזמן, אבל המבנה נשאר. שעות המסחר המשיכו להיקבע לפי אזור הזמן המקומי גם כשהקונה יושב ביבשת אחרת, וכך נוצר מצב מוזר: משקיע באירופה שרוצה לקנות מניה קוריאנית צריך לקום בארבע לפנות בוקר, ומשקיע באסיה שרוצה להגיב לדוח אמריקאי ממתין לבוקר שלו.

התהליך שמתרחש עכשיו הוא פשוט התאמה של השוק למציאות שבה הכסף כבר גלובלי והמידע זורם בלי הפסקה.

מי כבר שם, ומי בדרך

התנועה הזו אינה מתחילה בקוריאה. הבורסות האמריקאיות הן שהובילו אותה, ונאסד"ק כבר הודיעה שתעבור למסחר של 23 שעות ביממה, כלומר כמעט רצף מלא עם הפסקה קצרה לסגירת יום המסחר. הבורסה של ניו יורק מקדמת מהלך דומה.

במקביל צמחה בארצות הברית שכבת מסחר מחוץ לשעות דרך פלטפורמות אלטרנטיביות, שאפשרה למשקיעים פרטיים לסחור בערב ובלילה הרבה לפני שהבורסות הרשמיות זזו. המגמה העולמית לעבר מתכונת רציפה נבנתה בשכבות, ולא בהחלטה אחת.

גם בישראל הנושא על השולחן. הבורסה בתל אביב בוחנת הארכת מסחר עד 23:00, מהלך שנועד לגשר על פער השעות מול וול סטריט ולאפשר תגובה לאירועים אמריקאיים באותו יום.

ומאחורי הכול עומד גורם נוסף: מערכות מסחר אוטומטיות שפועלות בלי אדם בקצה. אלגוריתם אינו צריך לישון, וכשחלק גדל מהפקודות מגיע ממכונות, הטיעון לסגור את השוק בלילה נחלש.

• חברת ענן ה-AI הקוריאנית אליס צנחה בבכורה, אחרי ביקוש של פי 408
• מדד "השוורים והדובים" כבר לא מצביע שהשוק באופוריה - אבל למה כדאי עדיין לשבת על הגדר?

הבעיה שחוזרת בכל מקום

ויש כאן בעיה שחוזרת בכל מקום שבו ניסו את זה. הארכת שעות מסחר אינה יוצרת נזילות, היא מפזרת אותה מחדש. אותה כמות פקודות נפרסת על יום ארוך יותר, ובכל שעה נתונה יש פחות עומק בספר.

הראיה מגיעה מקוריאה עצמה. מערכת מסחר אלטרנטיבית השיקה שם כבר במרץ 2025 מסחר בוקר וערב על כ-600 מניות, ותוך חודשים ספורים תפסה כמעט שליש מהפעילות. אלא שהנתונים שלה מראים משהו אחר ממה שהבורסה מקווה לו: יותר מ-80% מהמסחר מחוץ לשעות הרגילות נעשה על ידי משקיעים פרטיים, עם תנודות מחיר חדות והשתתפות מוסדית דלה.

רפורמה שנועדה למשוך גופים מוסדיים גלובליים ייצרה עד כה בעיקר זירת מסחר קמעונאית בשוק דק. זו התוצאה שחוזרת גם במקומות אחרים: השעות הנוספות מתמלאות במי שגמיש, ולא במי שגדול.

מה שמרתיע את הכסף הגדול

למשקיע מוסדי יש בשוק דק שתי בעיות מעשיות. הראשונה היא ביצוע: העברת חבילת מניות גדולה בשעת ערב עלולה להסתיים בקנייה במחיר גבוה בהרבה מהמתוכנן או במכירה במחיר נמוך בהרבה. זה אינו סיכון תיאורטי, זה מה שקורה כשאין צד שני.

השנייה היא גידור מטבע. שוק המט"ח הקוריאני פועל על הנייר מסביב לשעון, אבל המסחר בשעות הלא שגרתיות דליל וגידור נעשה שם יקר יותר. הרחבת שעות המסחר במטבע שנכנסה לתוקף ביולי כבר הדגימה את הבעיה. גוף זר שרוצה לקנות מניות בערב צריך לגדר את החשיפה באותו רגע, ואם זה עולה יותר, כל החישוב משתנה.

• רדיט נופלת ב-10% אחרי הדוחות: צמיחת המשתמשים אכזבה למרות ההפתעה ברווח
• סנדיסק עקפה את הציפיות - ומכריזה על פיצול מניה של 1 ל-8

מכאן שקרנות זרות ימתינו ויראו אם יש בכלל מספיק קונים ומוכרים במניות הגדולות בשעות הערב לפני שיסכנו סכומים משמעותיים.

והטיעון שבעד

מהצד השני יש טיעון חזק בעד, והוא נוגע להוגנות ולא לנוחות. חלק גדול מהחדשות מגיע אחרי הנעילה: דוחות, הודעות רגולטוריות, התפתחויות בשווקים אחרים. בשוק שנסגר בשלוש וחצי, מי שרוצה להגיב ממתין עד הבוקר, ובינתיים מי שיש לו גישה לערוצים אחרים כבר פעל.

חלון ערב מצמצם את הפער הזה ומאפשר לקהל רחב יותר להגיב לאותו מידע באותו זמן. זו בדיוק הסיבה שגורמים בענף תומכים במהלך למרות בעיות הנזילות: הם רואים בו צמצום של אי סימטריה במידע.

ויש גם היבט תחרותי גלובלי. אחרי שנה יוצאת דופן בשוק הקוריאני, הבורסה רוצה לקבע נוכחות זרה גדולה יותר, ובמיוחד בשעות הפעילות באירופה שבהן סיאול כבר סגורה. כל בורסה שמאריכה שעות מנסה לגנוב נתח מסחר מבורסות אחרות, וזו תחרות שמזינה את עצמה.

שתי שאלות שעוד אין עליהן תשובה

וכאן נמצאת השאלה שאיש עדיין לא ענה עליה. אם כל הבורסות יפעלו כמעט מסביב לשעון, מה קורה למחיר הסגירה.

מחיר הסגירה אינו עוד מספר. הוא הבסיס לחישוב שווי של קרנות נאמנות וקרנות סל, לתמחור נגזרים, לחישוב מדדים, להערכות שווי בדוחות כספיים ולמנגנוני מרווח ובטוחות. כשהיום נמשך 23 שעות, הרגע שבו נקבע המחיר הקובע הופך לשרירותי יותר, ושוק דק שסוחר באותו רגע יכול להזיז אותו.

השאלה השנייה נוגעת לאדם. שוק שפתוח כמעט תמיד מייצר ציפייה שתמיד אפשר להגיב, וזה בדיוק ההפך ממה שמחקרים על התנהגות משקיעים מראים שמועיל לתשואה לטווח ארוך. מי שסוחר יותר משיג בממוצע פחות, וכלי שמאפשר לסחור בכל שעה הוא גם כלי שמקל על טעויות.