האם אנחנו לקראת גל של העלאות ריבית?
אחרי תקופה שבה המשקיעים חיפשו את הורדת הריבית הבאה, השאלה חוזרת להיות כמה הריבית עוד יכולה לעלות. השבוע מרכז שלוש החלטות ריבית בשלושה ימים, כשיפן בדרך אפשרית לשיא של 30 שנה והפד להעלאה ראשונה זה שלוש שנים. כל מדינה מתמודדת עם תנאים שונים, אבל התמונה הרחבה מחייבת לשאול אם מדובר בכמה התאמות נקודתיות או בתחילתו של גל העלאות שיחזיר את האשראי היקר למרכז השיקולים של חברות ומשקי בית.
מבחינת השווקים, הבעיה אינה רבע אחוז בודד. אם הפד יעלה את הריבית ב-16 בספטמבר ויאותת שהמשימה כמעט הושלמה, חלק מהמשקיעים עשויים אפילו לנשום לרווחה. אם יתברר שהוא חושב שהריבית נמוכה מדי ושצריך להמשיך להעלות אותה, ההשפעה תהיה אחרת: המימון יתייקר לאורך זמן, הרווחים יעמדו תחת לחץ, והמחיר שהמשקיעים מוכנים לשלם על צמיחה עתידית עשוי לרדת.
הניסיון האמריקאי מסביר את החשש. הפד נוטה לשנות ריבית בסבבים, והעלאה בודדת שנשארת מהלך בפני עצמו היא חריג. המקרה הבולט היה ב-1997. ההיסטוריה אינה קובעת מה יקרה הפעם, אבל היא מסבירה מדוע השוק לא יעצור במספר שיתפרסם בהחלטה הקרובה ויחפש מיד רמזים להמשך. החשש מסבב העלאות נוסף בארה"ב.
הנפט מייקר את החיים - הריבית עלולה להוסיף עוד הוצאה
נתוני אוגוסט אינם נותנים תשובה פשוטה. האינפלציה בארה"ב נשארה על 3.4% בשנה, והמדד החודשי עלה ב-0.4%. מדד הליבה, ללא מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, מעל הציפיות, אך הקצב השנתי שלו ירד מ-2.5% ל-2.4%. יש כאן לחץ מחירים שעדיין לא נעלם, לצד סימנים לכך שחלק מההתמתנות נמשך.
הפער הזה חשוב, משום שהעלאת ריבית אינה מתקנת את הבעיה שהתחילה באספקת הנפט. היא לא פותחת נתיב שיט ולא מוסיפה חביות לשוק. אם משקי הבית כבר מוציאים יותר על דלק וחשמל, ייקור ההלוואות עלול להחליש אותם עוד לפני שהשפיע על המחירים. זה הטיעון המרכזי בעד המתנה ובדיקה אם ההתייקרות תחלוף.
מנגד, בנק מרכזי חושש שההתייקרות תתפשט. חברת הובלה משלמת יותר על סולר ומייקרת שירות, ספק מעדכן מחיר ועובדים מבקשים תוספת שכר. אם עסקים וצרכנים מתרגלים לכך שהמחירים ממשיכים לעלות, קשה יותר להחזיר את האינפלציה למטה. הריבית נועדה להשפיע על הביקוש ועל הציפיות, גם כשהיא אינה מטפלת ישירות במחסור.
כאשר כמה בנקים מרכזיים מהדקים מדיניות בתקופה קרובה, ההשפעה עלולה להצטבר. חברה בינלאומית יכולה לפגוש בו-זמנית לקוחות שקונים פחות ומימון שמתייקר בכמה שווקים. עם זאת, אין כאן בהכרח מהלך מתואם: העלאת ריבית ביפן אינה זהה להעלאה בארה"ב, והעוצמה תלויה ברמת הריבית שממנה מתחילים ובמצב הכלכלה המקומית.
לכן אפשר לחשוב על שלושה תרחישים. בראשון, מחירי האנרגיה נרגעים והבנקים מסתפקים בצעדים מוגבלים. בשני, האינפלציה נשארת עקשנית ומתחיל רצף הדרגתי של העלאות. בשלישי, הפעילות נחלשת אבל המחירים ממשיכים לעלות, והבנקים נאלצים לבחור בין פגיעה נוספת בצמיחה לבין סיכון שהאינפלציה תישאר גבוהה. התרחיש השלישי הוא הקשה ביותר גם לחברות וגם למשקיעים.
מי חשוף יותר, ומי דווקא יקבל תשואה גבוהה יותר
במניות, הרגישות אינה מתחלקת באופן שווה. חברה שמייצרת מזומנים ויש לה מעט חוב יכולה להתמודד טוב יותר מחברה שזקוקה כל הזמן למימון חדש. חברות שמחירן נשען על רווחים גדולים בעוד שנים חשופות גם לשינוי בתשואה שהמשקיעים דורשים: כשהכסף יכול להניב יותר היום, הם עשויים להסכים לשלם פחות על הבטחה רחוקה.
- למה הריבית הארוכה לא תחזור למה שהכרנו
- שלוש החלטות ריבית בשלושה ימים: יפן בדרך לשיא של 30 שנה, והפד להעלאה הראשונה זה שלוש שנים
אפשר לראות זאת בחישוב פשוט. מאה דולר שיתקבלו בעוד עשר שנים שווים היום כ-61 דולר בשיעור היוון של 5%, וכ-56 דולר בשיעור של 6%. זו המחשה בלבד, ושיעור ההיוון של חברה אינו ריבית הפד, אבל היא מסבירה מדוע גם עסק שצומח יכול לראות את המניה שלו יורדת כשהתשואות עולות.
בחברות ממונפות הפגיעה ישירה יותר. חוב של מיליארד דולר שמתייקר בנקודת אחוז מוסיף כ-10 מיליון דולר להוצאות הריבית השנתיות, אם כולו מתעדכן לריבית החדשה. בחברה שהרוויחה 50 מיליון דולר לפני השינוי, זו כבר הוצאה משמעותית. בפועל צריך לבדוק כמה מהחוב בריבית קבועה, כמה מגודר ומתי מגיע מועד המחזור שלו.
גם אג"ח יכולה להיפגע, במיוחד כשהמח"מ שלה ארוך. בהמחשה, אג"ח בעלת מח"מ מתואם של שבע שנים עשויה לאבד כ-3.5% אם התשואה שלה עולה בחצי נקודת אחוז, לפני התאמות נוספות. אבל העלאת ריבית אינה מבטיחה ירידה באג"ח ארוכות: אם היא מחזקת את האמון שהאינפלציה תיבלם, התשואות הארוכות עשויות דווקא לרדת.
החוסך הישראלי פוגש את כל אלה דרך הפנסיה, הגמל וקרן ההשתלמות. במסלול מנייתי ההשפעה עוברת דרך הרווחים ותמחור החברות, ובמסלול אג"ח דרך המח"מ וסיכון האשראי. השקעה בחו"ל מוסיפה גם את המטבע: התחזקות הדולר יכולה לרכך ירידה בנכס אמריקאי במסלול שאינו מגודר, והיחלשותו יכולה להעמיק אותה. אין ודאות שהדולר יעלה רק מפני שהריבית בארה"ב עולה.
מנגד, מי שמחזיק מזומן או השקעות קצרות עשוי לקבל תשואה שוטפת גבוהה יותר, בעוד מי שצריך למחזר משכנתה או הלוואה יפגוש תנאים קשים יותר. לכן אותו גל העלאות יכול לפגוע בשווי הנכסים הקיימים ובו-זמנית לשפר את התנאים להשקעת כסף חדש. ההבדל תלוי לא רק בסוג ההשקעה, אלא גם במועד שבו החוסך צריך את הכסף.
