בין 6.4 ל-7.8 שעות: הטווח שבו הגוף מזדקן לאט יותר, לפי חצי מיליון נבדקים
ההנחה הרווחת היא שבשינה, כמו בחיסכון, ככל שיש יותר כך טוב יותר. מחקר שפורסם בכתב העת Nature הופך את ההנחה הזו על פיה, ומצביע על טווח צר יחסית שמחוצה לו הגוף מזדקן מהר יותר, בין אם ישנים פחות ממנו ובין אם ישנים יותר.
הטווח שנמצא הוא 6.4 עד 7.8 שעות שינה ביממה. מתחת לשש שעות ומעל שמונה, הפער בין הגיל הביולוגי לגיל הכרונולוגי גדל. התבנית שמתקבלת היא עקומה בצורת האות U, והיא חזרה על עצמה בתשע מערכות שונות במוח ובגוף.
המערך רחב במיוחד. החוקרים עבדו על נתונים של כחצי מיליון משתתפים מבנק הביולוגי הבריטי, בגילי 37 עד 84, והפעילו עליהם למידת מכונה כדי לבנות 23 שעונים ביולוגיים שמודדים גיל של 17 מערכות ואיברים בנפרד. הנתונים הגיעו משלושה סוגי מקורות: הדמיה רפואית, חלבונים בפלזמה ותוצרי חילוף חומרים. מול כל זה הועמד דיווח עצמי של המשתתפים על משך השינה שלהם.
מה אומרים החוקרים
"שינה היא בסיסית להזדקנות בריאה ולאריכות ימים, וחשוב מכך, היא ניתנת לשינוי", אומר ד"ר ג'ונהאו וון, מרצה בכיר למדעי הרדיולוגיה בקולג' לרפואה של אוניברסיטת קולומביה, שהוביל את המחקר.
וון מסביר גם למה ההשפעה מתפרשת על כל כך הרבה מערכות: "שינה חשובה לשמירה על בריאות האיברים בתוך רשת מתואמת של מוח וגוף, כולל איזון מטבולי ומערכת חיסון בריאה".
רופאים שעוסקים בתחום מצביעים על המנגנונים המוכרים. ד"ר סרתי בהטצ'ריה, רופא ריאות ומומחה לרפואת שינה במרכז הרפואי ממוריאל קר, אומר ש"משך שינה קצר קשור לחוסר ויסות של מערכת החיסון ולעלייה בדלקתיות מערכתית, מה שפוגע בתיקון רקמות". ד"ר אלכס דימיטריו, פסיכיאטר ומומחה לרפואת שינה, מוסיף זווית התנהגותית: "שינה קצרה קשורה לרוב לעומס של אורח חיים עמוס ולחרדה, ומובילה לעליית לחץ דם".
הסייגים, וההקשר
הסייג המרכזי הוא גם המעניין ביותר, והחוקרים מציבים אותו בעצמם. משך השינה עשוי להיות סמן ולא גורם. אדם שישן תשע שעות בלילה אינו בהכרח מזדקן מהר בגלל השינה הארוכה, אלא ייתכן שהוא ישן הרבה משום שמשהו בגוף כבר אינו תקין. הניתוח הסטטיסטי שנועד לבדוק סיבתיות אינו מצליח לשלול לחלוטין את הכיוון ההפוך, שבו המחלה היא שמשנה את השינה.
סייג שני נוגע לשיטה. משך השינה נאסף בדיווח עצמי ולא במדידה אובייקטיבית, ואנשים נוטים להעריך את השינה שלהם באופן לא מדויק. בנוסף, המדגם הוא בריטי ברובו ובגיל מבוגר יחסית, והאיכות של השינה, כלומר רציפות ושלבים, לא נמדדה כלל. שבע שעות רצופות ושבע שעות קטועות אינן אותו דבר.
הרקע המחקרי תומך בכיוון. שינה קצרה נקשרה בעבודות קודמות לדיכאון, לחרדה, להשמנה, לסוכרת מסוג 2, ליתר לחץ דם, למחלת לב איסכמית ולהפרעות קצב. שינה ארוכה מדי נקשרה לדיכאון בגיל מבוגר, ושני הקצוות יחד נקשרו למחלות ריאה, לאסתמה ולבעיות במערכת העיכול. מה שחדש כאן הוא שבמקום למדוד מחלה אחת, נמדד הגיל הביולוגי של 17 מערכות בו זמנית.
מה עושים עם זה
מה עושים עם זה בפועל. הממצא הכי שימושי הוא שהיעד הוא טווח ולא מקסימום. מי שמנסה לפצות על שבוע קצר בשינה של עשר שעות בסוף השבוע פועל לפי הנחה שהמחקר הזה אינו תומך בה. היעד המעשי הוא סביב שבע שעות בלילה, באופן קבוע.
למי שעוקב אחרי השינה בשעון או בטבעת, וזו התנהגות נפוצה מאוד בישראל, יש כאן מספר קונקרטי להשוות אליו במקום תחושה כללית. ולמי שישן דרך קבע יותר מתשע שעות ומרגיש עייף בכל זאת, שווה לבדוק את זה מול רופא, משום שבמקרים רבים השינה הארוכה היא התסמין ולא הסיבה. תרגול יומי הוריד את לחץ הדם ב-7.6 נקודות.
