שינה היא צורך פיזיולוגי בסיסי החיוני לתפקוד הגוף והמוח, ואיכותה נחשבת לגורם משמעותי הקשור לבריאות הגופנית והנפשית. מומחים ממליצים על מספר שעות שינה יומיות מומלץ המשתנה בהתאם לגיל, כאשר מבוגרים נדרשים בממוצע לכשבע עד תשע שעות שינה בלילה.
בשנים
האחרונות התפתח ענף מסחרי הקשור לשיפור איכות השינה, הכולל מזרנים וכריות מותאמים, מכשירי מעקב שינה, אפליקציות הרגעה ומוצרי תזונה המיועדים לתמוך בהירדמות. חברות טכנולוגיה ומכשור רפואי משקיעות בפיתוח פתרונות למדידה ולניתוח הרגלי שינה.
הפרעות
שינה, ובהן נדודי שינה ודום נשימה בשינה, נחשבות לבעיה בריאותית נפוצה המטופלת הן באמצעים התנהגותיים והן באמצעות טיפול תרופתי ומכשור רפואי ייעודי, וענף זה ממשיך למשוך השקעות ופיתוחים טכנולוגיים חדשים. מעסיקים וחוקרי בריאות תעסוקתית בוחנים גם את
הקשר בין איכות השינה לפריון העבודה, נושא שהוביל חברות מסוימות לאמץ מדיניות המעודדת שעות עבודה גמישות יותר. מומחי שינה ממליצים על שמירת שגרת שינה קבועה, הימנעות ממסכים לפני השינה והקפדה על סביבת שינה חשוכה ושקטה, כאמצעים התנהגותיים לשיפור איכות
השינה ללא צורך בהתערבות תרופתית.
הביקוש למוצרים ולשירותים שנועדו לשפר את איכות השינה הפך לענף צרכני של ממש, והממצאים המחקריים בתחום נקשרים גם לעלויות מערכת הבריאות,
לפריון העבודה ולדפוסי קבלת ההחלטות של צרכנים ומשקיעים.
מחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדד חשיפה לאור לילי אצל 11,071 בני אדם, ובדק את לבם שלוש שנים מאוחר יותר. מי שנחשף ליותר משלוש לוקס, בערך שלושה נרות במרחק של כמטר, הגיע לבדיקה עם דופן מעובה בחדר השמאלי, חלל פנימי קטן יותר וגמישות מופחתת של
שריר הלב. בישראל 61% מהאוכלוסייה חיים תחת שמיים בהירים במיוחד
מודל למידת מכונה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ובית החולים בת' ישראל דיקונס קרא הקלטות גלי מוח של יותר מ-7,000 מבוגרים, וגילה שכל פער של עשור בין גיל המוח המחושב לגיל בתעודת הזהות מלווה בעלייה של כ-40% בסיכון לדמנציה; מדדי השינה המקובלים, כמו
משך השינה ויעילותה, נשארו הרחק מאחור
חברת התרופות גייסה 192 מיליון דולר לפי שווי של כ־880 מיליון דולר, לאחר שהגדילה את היקף ההנפקה בעקבות ביקושים גבוהים. המוצר המרכזי שלה כבר נמצא בבחינת ה־FDA, שהחלטתו צפויה בפברואר 2027
מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר קשר בין שינה עמוקה לפינוי חלבוני פסולת מהמוח, ומאז נבנתה סביבו ספרות שלמה שמחברת שינה גרועה לאלצהיימר. אלא שקבוצה מאימפריאל קולג' לונדון מדדה את אותו תהליך בשיטה שונה וקיבלה בדיוק את התוצאה ההפוכה, והוויכוח בין המעבדות עדיין
פתוח
מחקרי נוירו-כלכלה מברקלי ומאוניברסיטת דיוק מגלים שלילה אחד של שינה חסרה משנה את פעילות המוח: האמיגדלה מתלהטת, הקורטקס הפרה-פרונטלי נחלש, והמחליט מחליף הגנה מפני הפסדים ברדיפה אחרי רווחים. המשך ישיר לתובנות של דניאל כהנמן על קבלת החלטות
מחקר חדש מגלה: שינה מעטה מדי היא הגורם ההתנהגות השני (אחרי עישון) המקצר את תוחלת החיים - יותר מחוסר פעילות גופנית, השמנה ובדידות; התוצאות מראות כי מומלץ לישון 9-7 שעות בלילה, אבל 17% מהישראלים ישנים פחות מ-6 שעות
נלחמים בשעון המעורר? חוסר סנכרון בין השעון הביולוגי לשעות המשרד עולה לישראלים עד 8% מהשכר החודשי. כך תזהו את הכרונוטיפ שלכם, תנצחו את 'ג'טלג החברתי' ותהפכו את שעות הערנות ליתרון בשוק התעסוקה החדש
מחקרים חדשים חושפים: כשחסרה לנו שינה, המוח מפסיק לבקש רשות ומפעיל "ניקוי בזק" של רעלים באמצע היום. פרצי הנוזל המוחי שנועדו להציל את התאים מהרעלה הם אלו שיוצרים את נפילות הקשב המוכרות - ומסבירים למה כוח הרצון תמיד
יפסיד לאינסטלציה הפנימית